במשבר הקורונה הבא ישראל תהיה מנותקת מהאינטרנט - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במשבר הקורונה הבא ישראל תהיה מנותקת מהאינטרנט

אחרי שנטפליקס הסכימה להנמיך את איכות השידורים גם בישראל ולאור הקיפאון בפרישת הסיבים האופטיים - משבר הקורונה הוא נורת אזהרה בכל הקשור לתשתיות התקשורת בישראל ■ אלא שמשרד התקשורת מעכב החלטות ומאותת שהוא מוכן להיכנע בפני חברות התקשורת

26תגובות
התקנת סיבים אופטיים
Stephen Jewkes / REUTERS

מיליוני עובדים בבריטניה שנדרשו בימים האחרונים לעבוד מבתיהם בעקבות ההוראה החדשה של ראש ממשלתם, בוריס ג'ונסון, גילו ביום שלישי שעבר לפתע כי שירותי הסלולר שלהם מנותקים. שלוש חברות הסלולר הגדולות במדינה - O2 ,EE ו-Vodafone - קרסו למשך כחמש שעות בשל העומסים והגידול האדיר בשיחות הטלפון ובצריכת האינטרנט על גבי התשתיות שלהן.

הקריסה של חברות הסלולר בבריטניה ממחישה עד כמה נגיף קורונה העביר את העולם לתקופה חדשה בכל הקשור להרגלים של צריכת התקשורת. המגפה מביאה, ועוד תביא, לגידול מסיבי בצריכת תוכן באינטרנט - בסלולר ובקווי.

האזינו: הרגע שבו נצא מהסגר - גם אם הקורונה עדיין תהיה כאן

מה עושים בתי החולים - והתוכנית להנעת המשק אחרי פסח - דלג

עד כה, תשתיות התקשורת הסלולרית בישראל לא גילו סימני קריסה, למרות הגידול המשמעותי בתעבורת האינטרנט - כולל צריכת וידאו ותוכן, למשל גיימינג. נכון לעכשיו, צריכת האינטרנט שוברת שיאים בישראל, כך לפי ארבע חברות התשתית הפעילות בישראל. הגידול בצריכת האינטרנט הגיע במוצאי שבת האחרון לשיא ב-HOT - גידול של 25% לעומת הממוצע באותו יום.

בבזק מדווחים אף על גידול משמעותי יותר באותו ערב - של כ-30% בממוצע ליום בנפח הגלישה, ועלייה דומה לעומת 21 בפברואר - סוף השבוע הראשון שבו התפשטות הנגיף בישראל משכה את תשומת הלב הציבורית. גם בחברת אנלימיטד (IBC) מדווחים על גידול בצריכה במוצאי שבת של 21% לעומת הממוצע.

הגידול בביקוש ניכר גם במגזר העסקי. חברות רבות, בעיקר גדולות ובינוניות, החליטו להעביר את העובדים לעבודה מהבית. המעבר לעבודה מהבית מצריך שדרוג של תשתיות האינטרנט והגדלת רוחב הפס של הארגונים עצמם, כדי לספק חיבור יציב לעובדים אלה.

אם יוחרפו צעדי הממשלה ונידרש להישאר בבית למשך תקופה ארוכה - ועל אחת כמה וכמה אם תצא הוראה כללית על סגר, השימוש בתשתיות תקשורת יגדל עוד יותר. בענף התקשורת מעריכים כי אף שכרגע חברות התשתית עומדות בלחץ - הרי בתרחיש קיצון הגידול בצריכת האינטרנט עשוי להגיע גם ל-75%.

העומס גדל והולך

בשל החששות לעומסים על גבי רשת האינטרנט הודיעה אתמול (ב') חברת נטפליקס, לאור בקשה של משרד התקשורת, כי תפחית גם בישראל את כמות המידע שהיא מעבירה למנוייה. כלומר, החברה תוריד את איכות השידורים, כדי שנפח הגלישה יירד. עם זאת, בנטפליקס אומרים כי השינוי לא ישפיע על איכות השידורים באף מסלול, כולל זה של 4K.

לא צפויה קריסה בקרוב

תשתית האינטרנט בישראל יכולה להחזיק מעמד בצרכים הנוכחיים עם תעבורת האינטרנט הקיימת. ישראל נמצאת במקום סביר במדדים בינלאומיים בהקשר זה. בכירים בענף אומרים כי למרות הגידול האפשרי, בשלב זה חברות התשתית יכולות לעמוד בביקושים, והן עדיין לא ברף העליון של השימוש ברשת - כך שלא צפויה קריסה של הרשת בטווח הקרוב.

ואולם ספק גדול אם התשתיות הנוכחיות יוכלו לספק את צורכי הגלישה של אזרחי ישראל בשנים הקרובות. תשתיות האינטרנט בישראל הוזנחו במשך שנים בשל מחדלים, חשדות לשחיתות וחוסר ודאות - שהובילו לקיפאון ולהשקעות חסר בתשתיות אינטרנט עתידיות. כעת, וירוס קורונה והזינוק בביקושים יוצרים מעין קו שבר בחשיבות של תשתיות התקשורת - ובהבנת הצורך בתפקוד יעיל של תשתיות אלה להמשך הניהול של אורח חיים תקין.

עבור חברות התקשורת, הגידול בביקוש לכשעצמו אמור להיות הזדמנות עסקית. אלא שההזדמנות הזאת פוגשת חברות במצוקה כלכלית, וכאלה המחזיקות תשתית רעועה שלא תוכל לספק את צורכי האינטרנט העתידיים של לקוחותיהן. "כרגע אנחנו שורדים, אבל בקורונה הבא חברות התשתית כבר לא יוכלו לעמוד בביקושים ויקרסו", אומר בכיר בענף.

סיבים תמורת ביטול ההפרדה המבנית בבזק

מסך ההזמנה בנטפליקס לסרט "התפשטות"
צילום מסך מתוך Netfl

ישראל מפגרת אחר הממוצע העולמי בכל הקשור לפרישה של רשת סיבים אופטיים מהירה ויציבה, המגיעה עד מהירות של 1,000 מגה-ביט. בזק מתבססת עדיין על רשת קווי הנחושת העתיקה, ומנסה באמצעות טכנולוגיות חדשות למקסם אותה עד למהירות מקסימלית של 100 מגה-ביט (בזק יכולה להגיע ל-200 מגה-ביט, אבל משרד התקשורת אוסר עליה זאת כדי לדרבן אותה להשקיע בסיבים). HOT מתבססת על רשת הכבלים הקואקסאלים שלה, שיכולה להגיע ל-500 מגה-ביט, אבל גם טכנולוגיה זו מיושנת ולא תעמוד בדרישות העתידיות למהירויות אינטרנט גבוהות ושיהוי מינימלי.

בשלב זה, גם בזק וגם HOT מתמהמהות לפני יציאה להשקעות הדרושות לפרישת רשת סיבים. מהלך שכרוך בעלות מוערכת של 5-3 מיליארד שקל לכל חברה.

כיום יש רק שתי חברות המפעילות רשת סיבים אופטיים בישראל - פרטנר ו-IBC. לשתי החברות יש כמה מאות אלפי משקי בית נגישים לסיבים, אבל מספר נמוך משמעותית של לקוחות משלמים - כמה עשרות אלפים לכל אחת. בניגוד ל-HOT ובזק, לשתיהן גם אין חובה רגולוטרית לפרישה מלאה: IBC, שקיבלה מענק ממשלתי משמעותי, קיבלה הקלה לפרישה של 40% בלבד משטחי ישראל בתוך עשור. במלים אחרות, קובעי המדיניות לא יכולים להתבסס על שתי החברות האלה ליצירת תשתית אינטרנט עתידית ברוב שטחי המדינה.

בשל גרירת הרגליים והיעדר מדיניות ברורה מצד משרד התקשורת, בזק ו-HOT לא נכנסו במלוא עוזן לתחום הסיבים האופטיים. שרי התקשורת לשעבר, משה כחלון וגלעד ארדן, אמנם הובילו (עד 2014) בהצלחה רפורמות תחרותיות בשוק התקשורת, ששיפרו את מצבו של הצרכן משמעותית, אבל לא התמקדו בקידום התשתיות.

שלמה פילבר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום עד מדינה בתיק 4000, נהג בתקופתו במשרד לשאת הרצאות על העתיד המאיים של התשתיות בישראל ושלף מהמותן מגוון רעיונות לא מבושלים. בניגוד לכל עמדות דרגי המקצוע במשרדו, פילבר ניסה לקדם דיל בעייתי עם בזק: סיבים תמורת ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה. ואולם לאחר שחתם על הסכם עד מדינה, התברר כי יחסיו עם בזק היו נגועים בשחיתות ובניגודי עניינים.

תחרות, מיזוגים - והשקעה בתשתיות

שר התקשורת דודי אמסלם
אמיל סלמן

כיום, במשרד התקשורת מתכוונים לצאת להסדרה של שוק התשתיות ואף פורסמו שורה של שימועים למתן הקלות ויצירת כדאיות כלכלית עבור בזק ו-HOT להשקיע בתחום. אלא שהכל מתקדם בקצב אטי מאוד. חוסר היציבות הפוליטית בישראל והתחלופה המהירה של שרים במשרד התקשורת לא מאפשרים לנהל מדיניות ארוכת טווח.

בזק לפחות כבר הודיעה שהיא מוכנה לצאת לדרך ולהתחיל בפרישה. "אנחנו לא מנסים לשנות את חוקי המשחק. אנחנו חושבים שהמדיניות של משרד התקשורת היא טעות, אבל המשרד החליט ואנחנו לא מתווכחים על זה", אמר יו"ר בזק, שלמה רודב, בראיון ל-TheMarker בשבוע שעבר. רודב מחה על החלטת משרד התקשורת לדחות את כל ההחלטות בעניין עד מאי בשל הקורונה. "המדינה צריכה לפרסם את החלטותיה ולתת לשוק לרוץ - צריך לפרסם את מתווה הסיבים מחר בבוקר ולצאת לדרך".

על הפרק עומדות בפני הרשויות הצעות למיזוג בין HOT לפרטנר ובין גולן לסלקום. מיזוגים אלה אמנם עשויים לשפר את הכדאיות הכלכלית של החברות לפרוש סיבים - באמצעות, כמובן, העלאת מחירים עתידית. ואולם התפישה הכלכלית במשרדי הממשלה היתה עד כה שרק תחרות תעודד השקעות ויזמות, וכדי לקדם את ישראל בתחום התשתיות - יש ליצור מבנה שוק תחרותי ככל האפשר גם במטרה לעודד השקעות ולשפר תשתיות.

איתות מדאיג מכיוון משרד התקשורת, הנוגד את התפישה הזאת, התקבל השבוע. המשרד החליט (וחזר בו) לעצור למשך שבועיים את ניידות המספרים - החסם המרכזי בפני מעבר בין חברות הסלולר. בין הנימוקים שהעלה המשרד נכלל הטיעון שלפיו עצירת הניידות תסייע לאיתנות הפיננסית של החברות. כלומר, האם במשרד אכן אימצו את טיעוני החברות שלפיהן הפחתת תחרות תסייע לחברות בשוק ותשפר את מצבו של הצרכן?

בפני מקבלי ההחלטות ניצבות דילמות מורכבות לגבי האופן שבו יש לנווט את השוק ולשמר תחרותיות גבוהה, ולקבוע היכן לאפשר שיתופי פעולה. ואולם לכל הדעות יש צורך בכינון מהיר של ממשלה שתוכל להכריע במהירות וליצור ודאות בשוק התקשורת - כדי שבמשבר הקורונה הבא ישראל לא תגלה שהיא מנותקת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר