הברית האסטרטגית נחשפת - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הברית האסטרטגית נחשפת

לבנק הפועלים אין שום מוטיבציה כעת לשנות משהו ב"ידיעות אחרונות". המצב הזה — שבו העיתון חלש, מתפורר מבפנים ובקושי עומד על רגליו, ושבו מוזס עדיין מחזיק בהגה — הוא הטוב ביותר לבנק

4תגובות
ארנון (נוני) מוזס
ניר קידר

על לשונם של כונסי הנכסים ב"ידיעות אחרונות" מטעם בנק הפועלים מתגלגלים בקלות אינסוף הסברים הגיוניים מדוע, לפחות בשלב זה, אין טעם להדיח את ארנון (נוני) מוזס מתפקידיו השונים בעיתון. אף שמוזס שקוע עד צוואר בחקירות משטרה בתיק 2000, כונסי הנכסים, המחזיקים 34% ממניות העיתון שהיו בידיו של אליעזר פישמן, סבורים שהדחה של מוזס רק תזיק לעיתון.

זה מה שחסר לנו עכשיו, הם אומרים, דרמות וזעזועים בחברה. זה יעלה לנו ביוקר. מלחמות פנימיות בארגון יהרסו את העיתון. המטרה של הבנק היא לצאת כמה שיותר מהר — למכור ולעוף. הבנק אינו צריך לנהל את העיתון ולא צריך להביא בחשבון מריבות היסטוריות על שליטה.

ובכלל, כונסי הנכסים, אנשים שיודעים דבר או שניים בתחום הניהול העסקי, מעדיפים הפעם להצטנע. האם הם יכולים לדעת אם מוזס מנהל טוב יותר מאחרים או לא? ואם ייכנס מנהל חדש, כמה זמן ייקח לו ללמוד את העסק כך שיוכל להצליח לנהל אותו? האם הוא בכלל יצליח לבצע שינוי כלשהו בסביבה בעייתית כמו שוק התקשורת?

הטיעונים האלה אכן נשמעים משכנעים, אבל כשבוחנים את התמונה קצת יותר לעומק מגלים כי אין להם בסיס. מוזס אכן ניהל בהצלחה את קבוצת ידיעות אחרונות במשך שנים, והצליח עד אמצע שנות ה–2000 להוביל אותה לרווחיות גבוהה, בין השאר בעקבות השקעות טובות ב–HOT וברשת. הוא נהנה משליטה טוטאלית בסדר היום, והפך לפלטפורמה שאף אחד לא יכול להרשות לעצמו להיעדר ממנה — וזה שווה המון כסף.

אבל בשלב מסוים, אולי ההיבריס גרם לו ליפול. הוא נכנס לעימותים חריפים עם "מעריב", ויצא מהם בשן ועין. האינטרנט החל לנגוס בו, והוא לא ידע לייצר גמישות בעיתון ולנהל את ההוצאות בהתאם לגודל השוק. הוא המשיך להתנהל בכוחניות כלפי כל מי שעמד בדרכו, אבל אז הביא על עצמו את מכת המחץ של שלדון אדלסון — שהקים לאויב שלו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, עיתון פרטי. מול מפלצת כזו, קצב ההתרסקות הואץ — והשווי של "ידיעות אחרונות" נחתך לרבע בלבד משוויו לפני שני עשורים.

בתגובה לכך, רתם מוזס את המערכת העיתונאית בצורה גסה לטובתו האישית. בצר לו, הוא גם פנה ישירות לנתניהו — ולפי החשד הציע דילים מלוכלכים. כך הביא על עצמו את תיק 2000 ויצר משבר אמון אדיר בין העיתון לציבור. השורה התחתונה היא שקבוצת ידיעות אחרונות נעה כמו ספינה ענקית בלי מנהיג.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אמיל סלמן

לא בטוח שמערך השיקולים הזה הוא שעומד בראש מעייניהם של כונסי הנכסים. אחרי הכל, בנק הפועלים מנהל מערכת יחסים קרובה מאוד עם מוזס כבר לא מעט שנים. יש שמכנים את זה "ברית אסטרטגית", שכעת חשופה לעין כל. אלה לא רק שיתופי פעולה קטנים בתחום התוכן השיווקי, בשווי מיליוני שקלים בשנה. זו בעיקר תפישה המשותפת לשני הצדדים, שלפיה כדאי מאוד לייצר שקט תעשייתי. העיתון שומר על הבנק, הבנק שומר על העיתון. היו עיתונים שלא שמרו על הבנק, למשל "הארץ", וחטפו.

למעשה, לבנק הפועלים אין שום מוטיבציה כעת לשנות משהו ב"ידיעות אחרונות". המצב הזה, שבו העיתון חלש, מתפורר מבפנים ובקושי עומד על רגליו, ושבו מוזס עדיין מחזיק בהגה, הוא הטוב ביותר לבנק.

עוד לפני כתב האישום, את העובדות כולם יודעים. הקטעים משיחותיו של מוזס עם נתניהו שפורסמו בחברת החדשות, שבהן הוא ניאות לרתום באופן גס את המערכת העיתונאית כדי להותיר את נתניהו ראש ממשלה כל חייו, אינם מותירים מקום לספק: למוזס אסור להתקרב לכלי תקשורת. כל יום נוסף של נוכחות של מוזס בבית "ידיעות אחרונות" הוא לא רק פגיעה בעיתון, אלא בחופש העיתונות כולו בישראל. בבנק מבינים את זה מצוין, וזאת בדיוק הבעיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר