המגפה שהרגה מאות אלפי בני אדם - והזניקה את הצמיחה - הסוציאל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המגפה שהרגה מאות אלפי בני אדם - והזניקה את הצמיחה

בעשרות השנים שחלפו מאז הומצא ב-1934 בארה"ב, הפך התמ"ג לכלי המדידה הכלכלי המרכזי שבעזרתו מודדות מדינות את הצלחתן או את אי-הצלחתן הכלכלית ■ ואולם בשנים האחרונות התגברו מאוד הקולות המלינים על המדד, והקוראים לעשות שימוש במדדים אחרים

הפגנה מחוץ למשרדיה של פרדיו פארמה בעקבות מגפת האופיואידים
Jessica Hill/אי־פי

בשלוש השנים האחרונות יורדת תוחלת החיים בארה"ב, בין השאר בגלל מגפת האופיואידים (משככי כאבים חזקים במיוחד) שהרגה כבר 200 אלף אמריקאים. חברות התרופות מרוויחות מיליארדים מהתפשטות המגפה והתמכרות המטופלים, וכל הכסף הזה נחשב לחלק מהתמ"ג ונרשם כחלק מהצמיחה של כלכלת ארה"ב. לדעתו של פרופ' אנגוס דייטון, כלכלן זוכה פרס נובל, שצוטט ב-NPR, המצב הזה הוא "שיגעון".

התמ"ג (GDP), שמשמעות ראשי התיבות שלו היא "תוצר מקומי גולמי", מודד את התוצר הכלכלי שנוצר בשטח הגיאוגרפי של כל מדינה. בעשרות השנים שחלפו מאז הומצא ב-1934 בארה"ב, הוא הפך לכלי המדידה הכלכלי המרכזי שבעזרתו מודדות מדינות את הצלחתן או את אי-הצלחתן הכלכלית. המושג המוכר "צמיחה" הוא למעשה המדד שבודק את הגידול או הקיטון בתמ"ג.

עלייתו והפיכתו של התמ"ג למדד מרכזי כל כך, מסמלות את שיאו של תהליך שבמסגרתו הפכה המדידה הכלכלית של חיינו לדרך המרכזית שבה אנחנו מעריכים אותם. רובנו נולדנו כבר לעולם שבו כל דבר - חיי אדם, גידול ילדים, תאונות דרכים ואמנות - נמדד בתועלתו הכלכלית. אבל לא תמיד זה היה כך.

הכלכלן ד"ר אלי קוק, חוקר קפיטליזם שכתב את הספר "עלייתה של הקדמה" (Working of progress), חקר את הנושא ומצא שבמאה ה-19 נהגו למדוד מקבלי החלטות בארה"ב מגוון רחב של "מדדים מוסריים" כמו עוני, תוחלת חיים, מצב בריאותי והשכלה, ובעזרתם הם בדקו מהי מצבה של האוכלוסייה ואם ועד כמה מועילה המדיניות שאותה הם מקדמים.

במאה העשרים החלו המדדים הכלכליים, ובראשם התל"ג והתמ"ג, לעלות, ומקבלי ההחלטות התחילו להתמקד בהם יותר ויותר ולהתעלם משאר המדדים. הם החלו למדוד כל מדיניות במונחי עלות ותועלת, כשלגבי כל צעד נשקלת קודם כל עלותו ותועלתו הכלכלית, על פני מדדים אחרים שיכולים להעיד על תרומתו לאוכלוסייה במונחים שאינם כלכליים. ממדד שבודק תחום נקודתי יחסית, הפך התמ"ג למדד כללי שמסמל בעיני רבים את רמת השגשוג והקדמה של כל מדינה.

מדד בעייתי

ביקורות רבות מכיוונים שונים נשמעו על התמ"ג לאורך השנים. אך בשנים האחרונות התגברו מאוד הקולות המלינים על התמ"ג מארבעה כיוונים שונים, אך בעלי קשר אחד לשני.

הביקורת הראשונה נמתחת על העובדה שהתמ"ג מודד גם הוצאות בעלות משמעות שלילית, כמו למשל מכירת אופיואידים או סחר בנשק. דייטון, הכלכלן שהזכרנו בהתחלה, אמר את ביקורתו על התמ"ג במסגרת פאנל "מעבר לתמ"ג" שהתקיים באחרונה באגודה האמריקאית לכלכלה ודן במדידות שבהן עוסקת הרשות האמריקאית לניתוח כלכלי (BEA), שמודדת את התמ"ג כבר עשרות שנים. הכלכלן ג'יי סטיבן לנדפלד, שעמד בראש ה-BEA, אמר באותו פאנל שהם מכירים בבעייתיות של התמ"ג, ולכן יתחילו לפרסם לצד התמ"ג מדדים נוספים שינסו להשלים את הדברים שהוא לא מודד כמו שצריך.

התמ"ג לא מודד סחורות ושירותים הנצרכים במסגרת הביתית ללא מעבר כסף, כמו גידול ילדים
אילן אסייג

ביקורת שנייה נשמעת על כך שהתמ"ג לא מודד סחורות ושירותים הנצרכים במסגרת הביתית ללא מעבר כסף, כמו גידול ילדים וגידול ירקות לצריכה עצמית. בכך הוא מעודד, מבחינת השלטונות, החצנה של כל הפעולות האלה לגורמים אחרים. כך, באופן מעט אבסורדי, אם הגבר של משפחה א' ישמור על ילדי משפחה ב' בתמורה ל-5,300 שקל בחודש, והגבר של משפחה ב' עושה את אותו הדבר בבית של משפחה א' תמורת אותו הסכום - התמ"ג גדל. אילו היו עושים אותו דבר בביתם - התמ"ג לא היה מודד זאת. מכיוון שנשים הן עדיין אלה שעושות בדרך כלל פעולות אלה, נשמעת על כך גם ביקורת מזווית פמיניסטית.

ביקורת שלישית שנמתחת על התמ"ג מגיעה מכיוון חוקרי העוני והאי-שוויון. חקר התחומים האלה, שהתגבר מאוד בשנים האחרונות, טוען שהתמ"ג מציג מצג שקרי שאינו מפרט איך התחלקה אותה צמיחה וכמה מאותה צמיחה הגיעה לכלל האזרחים. חלק עצום וגדל כל הזמן מהצמיחה במדינות המערב בעשורים האחרונים הגיע לעשירים וכמעט שלא לעניים, אך לנתון זה לא ניתן ביטוי בתמ"ג, אף שהוא משפיע דרמטית על חייהם של האזרחים. יחד עם זאת, ראוי לציין כי במדינות מערביות רבות, כולל ישראל, צמיחת התמ"ג היתה גבוהה יותר דווקא בשנים שבהן הוא התחלק בצורה שוויונית יותר.

ביקורת רביעית שנשמעת על התמ"ג ומתגברת מאוד בשנים האחרונות, היא הביקורת על כך שהתמ"ג מודד גם שימוש במשאבים מתכלים ובכאלה הפוגעים בסביבה. כך, הפקה ומכירת מאגרי הנפט של מדינה כלשהי יכולות להגדיל מאוד את התמ"ג שלה - אך התמ"ג אינו מביא בחשבון את העובדה שהמדינה הזאת למעשה מכלה את המשאבים שלה ומפסידה חלק גדול מההון הפוטנציאלי שלה. בנוסף, היא איננה מביאה בחשבון שהשימוש בנפט פוגע אנושות בסביבה ותורם למשבר האקלים ולפגיעה ממשית בחיינו, כולל חיי אזרחי אותה מדינה.

כדי להתמודד עם חלק מהבעיות האלה, הציע באחרונה הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי לחזור להשתמש במדד של התל"ג (תוצר לאומי גולמי), שבו היה נהוג להשתמש עד שנות ה-80, במקום בזה של התמ"ג, כשיצטרכו להיעשות בו כמה התאמות. זאת, כדי למנוע חישוב תוצר של חברות בינלאומיות שפועלות במקום מסוים אך מעבירות את הרווחים למדינה אחרת, וכדי לחסר מהתוצר (בעזרת ההתאמות החדשות) את הפסד ההון שיכול להיגרם כתוצאה מצעדים כמו אלה שתיארנו וכדי לחסר ממנו נזקים סביבתיים קצרים וארוכי טווח. בדרך הזאת, לטענתו, ישקפו המדדים את המצב ה"אמיתי" בצורה טובה יותר.

דרך התמודדות נוספת עם בעיות התמ"ג, היא פיתוח מדדים חליפיים או מקבילים חדשים שייצגו בצורה טובה יותר שגשוג ורווחה. בנוסף למדד האי-שוויון המפורסם ג'יני, לאורך השנים היו ניסיונות לפתח מדדים משוקללים כאלה, עם שמות כמו מדדי קדמה, מדדי רווחה ומדדי רמת החיים. ואולם הניסיון הרציני והמשמעותי ביותר הוא "מדד החיים הטובים" של ה-OECD. המדד הזה משקלל מאות מדדים שונים הנחלקים לאחת עשרה קטגוריות שונות - דיור, הכנסה, תעסוקה, קהילה, חינוך, סביבה, מעורבות אזרחית, בריאות, שביעות רצון, בטיחות וביטחון, ואיזון בית-עבודה. לכל קטגוריה ניתן משקל דומה, כשבאתר הבית של המדד ניתן לשחק עם המשקולת לפי טעם ואמונה אישיים ולבדוק את מיקום המדינות החברות בארגון לפי המשקלות החדשות.

את המדד מובילה נורווגיה, ואחריה נמצאות אוסטרליה, איסלנד, קנדה ודנמרק. ישראל נמצאת במקום ה-23 מתוך 40 מדינות. במדד התמ"ג לנפש הן נמצאות במקום ה-4, ה-12, ה-6, ה-14 וה-9, בהתאמה. ישראל ניצבת במדד התמ"ג בדיוק באותו המקום.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות