על המס ועל העוקץ: המיליארדרים שמבינים את מה שהפוליטיקאים עוד לא - הסוציאל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על המס ועל העוקץ: המיליארדרים שמבינים את מה שהפוליטיקאים עוד לא

אחת הסיבות שגורמות להורדת מסים היא האמונה בכך שהורדת מסים תגדיל את התקבולים ממסים שמקבלת המדינה. ואולם, פעם אחר פעם הוכח שהטריק הזה פשוט לא עובד

דונלד טראמפ בכנס דאבוס
בלומברג

בשולי הפורום הכלכלי העולמי שהתקיים באחרונה בדאבוס, התפרסמה ידיעה שלא זכתה כמעט לחשיפה בישראל. 121 מולטי מיליונרים ומיליארדרים חתמו על מכתב, ובו הם קראו להעלות את המסים שהם אמורים לשלם ולחסום מקלטי מס על ידי רפורמת מס בינלאומית. מכתב כזה הוא דבר משונה כשלעצמו, והוא עוד יותר משונה כשהוא מגיע מפורום דאבוס, שנודע בעיקר בהיותו מקום מפגשם של מיליארדרים שועי עולם וב"מדד התחרות העולמית" שהוא מקדם.

ובכל זאת, מי שמכיר קצת את השיח הכלכלי העכשווי, לא מופתע מהמכתב. בשנים האחרונות מבינים יותר ויותר גופים בינלאומיים, תאגידים ומיליארדרים, שהמשך מגמת התרחבות אי השוויון והורדת המסים הגיעו למצב בלתי נסבל, והוא מסוכן למדינות שבהן הם מתגוררים ולהם עצמם.

רק לאחרונה פירסמו החוקרים האמריקאים עמנואל סאז וגבריאל זוקמן מחקר רחב היקף, ובו הם טוענים שרפורמות המס שהתרחשו בעשורים האחרונים בארה"ב הורידו כל כך את המסים שמשלמים עשירי המדינה, עד ש-400 המשפחות העשירות ביותר בארה"ב משלמות שיעור מס נמוך יותר מזה שמשלמת משפחה ממוצעת במעמד הביניים (23% לעומת 24%, בהתאמה). הפרוגרסיביות של מערכת המס האמריקאית נעלמה לחלוטין.

מס אפקטיבי

אחת הסיבות שגורמות להורדת מסים היא האמונה בכך שהורדת מסים תגדיל את התקבולים ממסים שמקבלת המדינה. איך זה יכול להיות? הצמיחה תגדל בעקבות הורדת המסים, ובעקבותיה גם ייגבו יותר מסים. לאנשים ולתאגידים יהיה תמריץ גבוה יותר וכסף פנוי רב יותר לעבוד ולהשקיע. שר הביטחון ויו"ר מפלגת ימינה, נפתלי בנט, תיאר זאת כך: "ככל שאתה מוריד מסים, הכלכלה מזנקת וצומחת - והמדינה מקבלת באופן פרדוקסלי יותר תקבולים, כי אנשים מרוויחים יותר כסף". שר האוצר משה כחלון אמר זאת בפשטות: "אתה רוצה לקבל יותר מס - תפחית". כלכלנים קוראים למשוואה הזו "עקומת לאפר".

עקומת לאפר

העקומה נקראת על שמו של ארתור לאפר, יועץ כלכלי שמרני שהיה חבר במועצה המייעצת למדיניות כלכלית של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן. לאפר לא המציא את המשוואה אך היא התפרסמה לאחר שלאפר צייר אותה על מפית כשניסה להסביר את ההיגיון שעומד מאחוריה לבכירים בממשלו של נשיא ארה"ב, ג'רלד פורד, בשנות השבעים.

הרעיון שעומד מאחורי העקומה פשוט להבנה. אם נגבה 0% מס, לא נקבל מס בכלל, אם נגבה 100% מס, גם כן לא נקבל מס בכלל, כי לאף אחד לא יהיה תמריץ לעבוד. אם כך, איפשהו בטווח שבין אפס למאה נמצא שיעור המס האופטימלי, שמניב את ההכנסות הגבוהות ביותר.

מאז היווסדה של העקומה (ולמען האמת עוד לפניה זה), שימש ההיגיון שעומד מאחוריה טיעון בזכות הורדת מסים. הבעיה היא שהעקומה מעולם לא הוכחה מבחינה אמפירית, כך שמאוד קשה לדעת מהי הנקודה האופטימלית הזו, ופעם אחר פעם הוכח שהטריק הזה, של הורדת מסים על מנת להגדיל את התגמולים, פשוט לא עובד.

לאחר הורדות המסים שביצע כחלון ירדו הכנסות המדינה והגירעון החל לצמוח, ולאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביצע את הורדות המסים ברפורמת המס הענקית שלו, התרסקו הכנסות המדינה ממסים והגירעון טפח למימדים עצומים, שאליהם לא הגיע מעולם.

הכנסות פדרליות

מחקר רחב מימדים שביצע בנק ישראל בחן את הורדות המסים שבוצעו בישראל ואת תוצאותיהן, והגיע למסקנה חד משמעית שהורדות המסים שבוצעו בישראל הובילו בטווח הארוך לירידה בגביית המסים. זאת בטווח שבין 10% מאחוז ההורדה (במס חברות) ל-47% מאחוז ההורדה (במסים עקיפים). ממצא מעניין במיוחד נוגע להורדת מס הכנסה. שם נמצא שהורדת מס ההכנסה מובילה לירידה בגבייה של 35% מאחוז ההורדה, ושיש לה השפעה שלילית על שכר הברוטו הממוצע. למקבילתה, העלאת מס הכנסה, יש השפעה חיובית על שכר הברוטו הממוצע.

הטיעונים על הגדלת תקבולי המדינה על ידי הורדת מסים שימשו בפועל תירוץ להורדת מסים לעשירים ולתאגידים, ותרמו לעלייה המשמעותית באי השוויון במדינות המערב. גם עשירי העולם וגופים כלכליים בינלאומיים הבינו שהגיע הזמן לתיקון.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות