העלאת הריבית מתרחקת והולכת - ברק גרשוני - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העלאת הריבית מתרחקת והולכת

כדי להימצא בסביבת ריבית נוחה יותר, הריבית כבר היתה צריכה להיות לפחות 1%. זוהי סביבת ריבית שנחשבת מרחיבה, אך בה בעת, מאפשרת הפחתת ריבית במקרה של הידרדרות במצב הכלכלי

9תגובות
איור על הריבית ובו אנשים עומדים על אפס אחוז
ליאו אטלמן

הודעת הוועדה המוניטרית אמש ממחישה את גודל הפספוס של בנק ישראל בניהול הריבית.

"הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר", נרשם בסיכום ההודעה. ואכן, בנק ישראל היה רוצה להעלות את הריבית לסביבה שתהא נוחה יותר ותאפשר ניהול מדיניות מוניטרית מלאה; קרי, שתהיה לו האפשרות להעלות את הריבית אך גם להפחיתה בעת הצורך. על כך הצהירה הוועדה המוניטרית עצמה לפני כמה חודשים, וכן הנגיד אמיר ירון עם כניסתו לתפקיד.

בפועל, המציאות בורחת לוועדה המוניטרית.

כדי להימצא בסביבת ריבית נוחה יותר, הריבית כבר היתה צריכה להיות לפחות 1% להערכתי. זוהי סביבת ריבית שנחשבת מרחיבה, אך בה בעת, מאפשרת הפחתת ריבית במקרה של הידרדרות במצב הכלכלי מבית או מחוץ.

מקריאת גוף ההודעה אמש אפשר להסיק שאנו מצויים דווקא במצב שמצדיק בחינה של הפחתת ריבית. ההודעה מדברת על הרעה באינדיקטורים כלכליים בעולם, על הפסקת תהליך הצמצום המוניטרי ברחבי העולם (הכוונה היא שהבנקים המרכזיים חוזרים למדיניות מרחיבה או לפחות מורידים רגל מהברקס) - כפי שראינו למשל בהודעת הפד האחרונה, שבה השיח השתנה מ"המשך עליית ריבית" לבחינת "שינויים בריבית"; זהו שינוי סמנטי עבה, שמשמעו שהפד האמריקאי כבר מניח את האופציה של הפחתת ריבית על השולחן.

זו סיטואציה שהפד יכול להרשות לעצמו, שלא כמו בנק ישראל, כשהריבית בארה"ב היא 2.25%-2.5% והיא בת ניהול כלפי מעלה אך גם כלפי מטה.

בהתייחס לכלכלה המקומית, ההודעה מתארת אינפלציה שממאנת להגיע למרכז היעד - בקושי לתחתית היעד - כבר שנים, ונראה כי הייסוף הנוכחי בשקל עוד ימשיך להאט את קצב עליית האינפלציה כך שעל פניו, אם בנק ישראל יתחשב בעיקר באינפלציה, הוא לא יעלה את הריבית עוד חודשים ארוכים.

מצד שני, אגב, ההודעה מציינת שאנחנו נמצאים במצב שבו שוק העבודה מתוח וצמיחת התוצר נמצאת סביב הנקודה האופטימלית. איך משק בתעסוקה מלאה וצמיחת תוצר אופטימלית מתיישב עם ריבית בגובה 0.25%? הוא לא.

איך בנק ישראל מדבר על "תוואי העלאת ריבית אטית והדרגתית" כשהתמונה שהוא עצמו מתאר מצדיקה ניטרליות או בחינה של הרחבה מוניטרית בעתיד?

ובכן, בנקודת הזמן הנוכחית זה נקרא בין השורות כמו Wishful thinking, רוצה לומר - היינו רוצים להעלות ריבית כי נתקענו בריבית נמוכה מדי למצב המשק ועבורנו כמנהלי המדיניות, והיינו רוצים להעלות אותה בלי לטלטל את השוק, והיינו רוצים שזה יהיה בתנאים נוחים ובאופן הדרגתי.

אז היינו.

בפועל, המציאות הכלכלית בעולם עלולה להמשיך ולהתקדר, האינפלציה בישראל מבוששת לבוא, הגירעון בישראל כנראה יעלה השנה ובנק ישראל מתגלגל אל תוך סיטואציה מאד לא נוחה לתמרון, עם הסתברות לא מבוטלת להתמתנות בפעילות הכלכלית כשבידיו אין את כלי הריבית לעשות בו שימוש.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות