רוצים לצמצם את פערי השכר? חייבו את החברות בשקיפות - בלה אברהמס - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים לצמצם את פערי השכר? חייבו את החברות בשקיפות

התערבות רגולטורית היא צעד קיצוני, אך כשעשרות שנים כוחות השוק אינם משנים את התמונה, יש מקום לומר: עד כאן

נתניהו ומרקל במוזיאון ישראל
אבי דוד / לע"מ

הסקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר, שעסקה בפערי ההשתלבות והשרידות בהיי־טק בין גברים לנשים, הציגה נתונים מדאיגים: ככל שרמת השכר עולה, כך שיעורן היחסי של הנשים קטן.

מהדו"ח עולה כי ברמת השכר הנמוכה ביותר (אלפי שקלים בודדים) שיעור הנשים הוא 60%, בעוד שברמת השכר הגבוה ביותר (40 אלף שקל ויותר) שיעורן הוא 13% בלבד. נתונים אלה דומים לאלה שבשאר ענפי המשק, אם כי הם קיצוניים יותר; שם, ברמת השכר הנמוכה ביותר שיעורן של הנשים הוא כ–50% - ובגבוהה ביותר, כ–20%.

פרט לנתונים עצמם, עולה השאלה מדוע אנו מופתעים מהמצב, שלמרות הדיון הציבורי והתקשורתי ממאן להשתפר. התשובה לכך נעוצה בשאלה - שהרי אנחנו נחשפים לנתונים רק כאשר גוף ממשלתי מבצע סקירה, אלה לא נתונים פומביים - וחברות, בין אם הן ציבוריות ובין אם פרטיות, אינן ממהרות לחשוף את המספרים המבישים.

שנים של חוסר שוויון הובילו למצב שבו נשים הן מיעוט בעמדות בכירות בכל המגזרים, ואינן מתוגמלות בצורה שווה. מה שיכול לשנות את התבניות החברתיות הוא מודעות גוברת לנושא באמצעות שינוי רגולטרי, לחץ חברתי, והבנה של נשים - שעליהן לדרוש את מה שמגיע להן.

דוגמה לאפקטיביות של לחץ חברתי היא המחאה שפרצה בעקבות תמונה שפורסמה בעת ביקורה בישראל של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. כשהפער בייצוג היה כה גלוי, חשוף לכל, המחאה היתה כמעט אינסטינקטיבית, ומיד אחריה הקפידו מארגני כנסים וביקורים על ייצוג הולם (אם כי עדיין לא שוויוני). כדי להוביל שינוי, יש לעודד שקיפות - או לייצר חובת דיווח - שתיצור לחץ על חברות וארגונים שאינם מתגמלים נשים וגברים באופן שוויוני, ותוביל לפעולה ולשינוי לטווח הארוך.

נכון שזאת אחריות של החברות והמעסיקים לחשוף את הנתונים ולעודד שוויון, אבל חייבת להיות חקיקה והתערבות רגולטורית כדי להביא לחשיפת מידע זה. הפומביות של המספרים תעזור גם לנשים, שבדרך כלל אינן מנהלות משא ומתן על שכרן, לדעת מה מגיע להן ולדרוש זאת. שינוי כזה ייתן לגיטימציה לשיח בנושא השכר בתוך ומחוץ לארגונים.

באיסלנד, שדורגה על ידי הפורום הכלכלי הבינלאומי כמובילה בשוויון שכר בין־מגדרי, הנושא מטופל באופן פרואקטיבי על ידי הרגולטור, שמחייב חברות לדווח ולהוכיח שהן משלמות שכר שווה לגברים ולנשים באותו תפקיד. גם צרפת הולכת בעקבותיה, ומחייבת דיווח ותיקון של הפער - שאם לא יתוקן בתוך זמן קצוב, יצטרכו החברות לשלם קנסות. התערבות רגולטורית היא צעד קיצוני, אך כאשר במשך עשרות שנים כוחות השוק אינם משנים את התמונה, מעסיקים אינם מתנדבים לשתף במידע או לצמצם את הפער, כנראה שיש מקום להגיד: עד כאן.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות