רוצים לצמצם את פערי השכר? חייבו את החברות בשקיפות
התערבות רגולטורית היא צעד קיצוני, אך כשעשרות שנים כוחות השוק אינם משנים את התמונה, יש מקום לומר: עד כאן

הסקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר, שעסקה בפערי ההשתלבות והשרידות בהיי־טק בין גברים לנשים, הציגה נתונים מדאיגים: ככל שרמת השכר עולה, כך שיעורן היחסי של הנשים קטן.
מהדו"ח עולה כי ברמת השכר הנמוכה ביותר (אלפי שקלים בודדים) שיעור הנשים הוא 60%, בעוד שברמת השכר הגבוה ביותר (40 אלף שקל ויותר) שיעורן הוא 13% בלבד. נתונים אלה דומים לאלה שבשאר ענפי המשק, אם כי הם קיצוניים יותר; שם, ברמת השכר הנמוכה ביותר שיעורן של הנשים הוא כ–50% - ובגבוהה ביותר, כ–20%.
פרט לנתונים עצמם, עולה השאלה מדוע אנו מופתעים מהמצב, שלמרות הדיון הציבורי והתקשורתי ממאן להשתפר. התשובה לכך נעוצה בשאלה - שהרי אנחנו נחשפים לנתונים רק כאשר גוף ממשלתי מבצע סקירה, אלה לא נתונים פומביים - וחברות, בין אם הן ציבוריות ובין אם פרטיות, אינן ממהרות לחשוף את המספרים המבישים.
שנים של חוסר שוויון הובילו למצב שבו נשים הן מיעוט בעמדות בכירות בכל המגזרים, ואינן מתוגמלות בצורה שווה. מה שיכול לשנות את התבניות החברתיות הוא מודעות גוברת לנושא באמצעות שינוי רגולטרי, לחץ חברתי, והבנה של נשים - שעליהן לדרוש את מה שמגיע להן.
דוגמה לאפקטיביות של לחץ חברתי היא המחאה שפרצה בעקבות תמונה שפורסמה בעת ביקורה בישראל של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. כשהפער בייצוג היה כה גלוי, חשוף לכל, המחאה היתה כמעט אינסטינקטיבית, ומיד אחריה הקפידו מארגני כנסים וביקורים על ייצוג הולם (אם כי עדיין לא שוויוני). כדי להוביל שינוי, יש לעודד שקיפות - או לייצר חובת דיווח - שתיצור לחץ על חברות וארגונים שאינם מתגמלים נשים וגברים באופן שוויוני, ותוביל לפעולה ולשינוי לטווח הארוך.
נכון שזאת אחריות של החברות והמעסיקים לחשוף את הנתונים ולעודד שוויון, אבל חייבת להיות חקיקה והתערבות רגולטורית כדי להביא לחשיפת מידע זה. הפומביות של המספרים תעזור גם לנשים, שבדרך כלל אינן מנהלות משא ומתן על שכרן, לדעת מה מגיע להן ולדרוש זאת. שינוי כזה ייתן לגיטימציה לשיח בנושא השכר בתוך ומחוץ לארגונים.
באיסלנד, שדורגה על ידי הפורום הכלכלי הבינלאומי כמובילה בשוויון שכר בין־מגדרי, הנושא מטופל באופן פרואקטיבי על ידי הרגולטור, שמחייב חברות לדווח ולהוכיח שהן משלמות שכר שווה לגברים ולנשים באותו תפקיד. גם צרפת הולכת בעקבותיה, ומחייבת דיווח ותיקון של הפער - שאם לא יתוקן בתוך זמן קצוב, יצטרכו החברות לשלם קנסות. התערבות רגולטורית היא צעד קיצוני, אך כאשר במשך עשרות שנים כוחות השוק אינם משנים את התמונה, מעסיקים אינם מתנדבים לשתף במידע או לצמצם את הפער, כנראה שיש מקום להגיד: עד כאן.
עוד פוסטים מזירת הניתוחים

זה לא הזמן למומחים מטעם עצמם
בשעת משבר זאת, מומלץ להוריד את טון הביקורת על מנהלי המשבר במשרד הבריאות, שמנהלים אותו עד כה בצורה מעוררת הערכה

האם וירוס קורונה יכול לעבור באוויר?
מאמר חדש טוען כי העברת וירוס קורונה באוויר היא אפשרית, כמו גם זיהום סביבתי שנגרם עקב חולי קורונה השוהים בחדר. ואולם, המחקר מעלה הסתייגויות שונות, שטרם זכו למענה

לאוצר יש כלי יעיל שיחסוך למשק מיליארדים - אז למה הוא לא משתמש בו?
ארכימדס אמר פעם "תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו", ואני אומר - תנו למגזר העסקי תאריך יעד והוא יוציא אותנו מהמיתון

זה מרגיש כמו מלחמה - אבל ההתאוששות תהיה מהירה הרבה יותר
משבר הקורונה יוצר תחושת קטסטרופה - אך חשוב לזכור שהנגיף לא מוחק הון פיזי והכלכלה הריאלית תוכל להתאושש במהרה לאחר שיובס ■ בכך המשבר הנוכחי דומה יותר למשבר 2008 מאשר למלחמת העולם השנייה

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור
במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר