למה המגזר העסקי בישראל מתנדב פחות? - בלה אברהמס - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה המגזר העסקי בישראל מתנדב פחות?

במקומות עבודה רבים רוח ההתנדבות עדיין אינה חלק מהדנ"א הארגוני, והם אינם מעודדים או מתמרצים את עובדיהם להחזיר לקהילה ולחברה המאפשרת להם לשגשג

מתנדבים מנקים את חוף הים של יפו מפסולת פלסטיק
David Beer-Gabel

"אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין", כתב  עמוס עוז ז"ל. "אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כף, ואם אין לו כף - אז יש לו כפית".

ב-2017 התנדבו בישראל כ-21% מקרב האזרחים בני 20 ומעלה. אחד מכל חמישה אזרחים בוגרים בישראל בחר להתנדב. כלומר, ב-2017 התנדבו בישראל יותר ממיליון איש, וזה קרוב לממוצע OECD, העומד על 26%.

כמדינה שבה הרבה שירותים חברתיים ניתנים לא רק על ידי המגזר הציבורי שזה תפקידו, אלא גם על ידי המגזר השלישי, היינו מצפים לראות את ישראל מובילה בשיעור המתנדבים. באותה שנה, לשם השוואה, בהולנד, שוודיה, בריטניה וקנדה, שיעור ההתנדבות עמד על כ-46% - כמעט אחד מכל שני אזרחים בוגרים במדינות אלה – התנדב ו"פעל למען הטוב הכללי, מתוך בחירה חופשית ורוח של סולידריות, ללא כל ציפייה לתמורה חומרית", כפי שמגדיר האו"ם את פעולת ההתנדבות.

בדו"ח שהוכן על בסיס עבודת פורום "מדידה, ידע ומחקר" במיזם ההתנדבות והגו'ינט, נבדק שיעור המתנדבים במגזרים השונים. הממצאים מראים כי למעלה ממחצית המתנדבים משתייכים למגזר השלישי, כשליש מהמתנדבים משתייכים למגזר הציבורי ורק כ-10% מתנדבים במסגרת המגזר העסקי.

זה ממצא מאכזב. מדוע המגזר העסקי נותן פחות ומשתרך אחרי מגזרים אחרים בישראל בהשתתפותו הפעילה למען החברה? 

לנוכח הפערים החברתיים בישראל, דווקא המגזר העסקי צריך להוביל לשינוי חברתי. כל מעסיק השואל את עצמו איך הוא יכול לשפר את ביצועי החברה שאותה הוא מנהל, צריך גם לשאול את עצמו איך הוא יכול לשפר הישגי החברה שבה הוא חי ופועל.

במקומות עבודה רבים רוח ההתנדבות עדיין אינה חלק מהדנ"א הארגוני, והם אינם מעודדים או מתמרצים את עובדיהם להחזיר לקהילה ולחברה המאפשרת להם לשגשג.

בארגונים רבים כבר עושים זאת. באינטל למשל, ההתנדבות כבר בפנים ו-5,500 מעובדי החברה מלאי סיפוק מתרומתם לקהילה בכל שנה ושנה. חברות גדולות יכולות וצריכות להוביל וליזום, אך המגמה תשתנה אם כולנו נאמץ ערכים חברתיים.

צריך לומר כי לישראלים יש נסיבות מקלות, בוודאי אם משווים אותם להולנדים ולבריטים המככבים בראש טבלת ההתנדבות. הישראלי עובד יותר שעות מעמיתו, אזרח מדינות OECD, למשל. גם שירות מילואים הוא חובה ישראלית שאינה מוכרת לרוב אזרחי מדינות המערב. אלה ועוד מותירים בידינו פחות זמן פנוי לעשות לעצמנו.

אבל אולי פה נעוצה הטעות. כי מי שמתנדב כבר יודע שההתנדבות נותנת לו הרבה יותר ממה שהוא  נותן. ובשפה שהמגזר העסקי מבין יותר – ההחזר על ההשקעה בהתנדבות הוא חיובי הן לאירגון והן לעובד באופן אישי.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות