גם לפריפריה מגיע חינוך למצוינות - בלה אברהמס - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם לפריפריה מגיע חינוך למצוינות

משרד האוצר הודיע בינואר על קיצוץ של כ-350 מיליון שקל בתקציב 2019. בעקבות הקיצוץ לא ייבנו השנה כ-400 כיתות לימוד ■ אם יש לנו חצי מיליארד שקל מיותרים, אפשר להפנות את הכסף הזה לטובת ילדי הפריפריה, ולא לבחירות נוספות

תלמידים רכונים אל שולחנותיהם בכיתה
ניר כפרי

דו"ח OECD על הוגנות בחינוך, שהתפרסם באוקטובר 2018, מלמד כי במערכת החינוך הישראלית קיים פער עצום (השני בגודלו) בין ציוני תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות לבין ציוני תלמידים משכבות חזקות. הדו"ח מצביע גם על מגמת היחלשות של המוביליות החברתית בישראל, וצעירים רבים אינם מצליחים לפרוץ את המעמד הסוציו-אקונומי של הוריהם. היום, כששמעתי שמשלם המסים הישראלי יממן את הבחירות בכמעט חצי מליארד שקל, נחמץ לי הלב.

מה אפשר לעשות בכחצי מיליארד שקל? מסתבר שהרבה מאוד. 475 מיליון שקל צריכים להיות מושקעים בדור העתיד של ישראל, במגוון רחב של פעילויות ותשתיות, בעיקר בפריפריה.

בחירות 2019 - סבב ב': מה אפשר היה לעשות עם 475 מיליון שקל?

האנשים שישלמו בחייהם על ההחלטה ללכת לבחירות עדי ניב יגודה | אנחנו לא עושים מספיק ספורט - וזה פוגע בבריאות, בחינוך ובכלכלה יואב כהן | "לחץ על הספרה 1 כדי להצביע לביבי": כך הבלוקצ'יין יחסוך לציבור 475 מיליון שקל לביא לזרוביץ | עבודות יזומות 2019: אם כבר להוציא כסף, אז בהשקעה שתחזיר את עצמה דן מנו

משרד האוצר הודיע בינואר השנה על קיצוץ של כ-350 מיליון שקל בתקציב 2019. הסכום נועד לבניית כיתות חדשות בגנים ובבתי הספר. במשרד החינוך אומרים כי בעקבות הקיצוץ לא ייבנו השנה כ-400 כיתות לימוד שהיו מיועדות לשפר את תנאי הלמידה, ולהפחית את הצפיפות בכיתות של יותר מ-10 אלף תלמידים. הייתי רוצה לראות שמפנים את הכסף הזה לטובת ילדי הפריפריה, ומציידים יותר תלמידים ומורים במחשבים.

עלות מחשב נייד בכיתה מתוקשבת מסתכם בכ-2,500 שקל. כלומר, היינו יכולים לרכוש לא פחות מ-200 אלף מחשבים לילדי ישראל, זה המון! בכסף הזה היינו יכולים לתמרץ ולהביא עוד מורים מצוינים למערכת, ובעיקר לעודד אותם ללמד בצפון או בדרום. היינו יכולים לחזק תלמידים משכבות חלשות בתוספת שעות לימוד ובעידוד מצוינות. גם להם מגיע.

אינטל היא אחת מיוזמות התוכנית 5 פי 2, שנועדה לעודד תלמידים בישראל ללמוד 5 יחידות מתמטיקה. לפני כחמש שנים רק 12 אלף תלמידים בשנה בישראל למדו 5 יחידות מתמטיקה. בפריפריה המצב היה גרוע במיוחד. היו יישובים שבהם לא היה אפילו תלמיד אחד שלמד 5 יחידות מתמטיקה.

בחלק מהמקומות לא היו מספיק מורים מנוסים, גם אם היו תלמידים שרצו ללמוד מתמטיקה ברמה מוגברת. בעשור האחרון היתה ירידה מתמשכת בלימודי המתמטיקה והמדעים. אחת הבעיות היתה חוסר מוטיבציה - תלמידים התייאשו מראש כי חשבו שהגברת 5 יחידות במתמטיקה היא יעד בלתי אפשרי. החלטנו להכניס הרצאות מהנדסים באינטל לבתי הספר כדי לחשוף את התלמידים לתמורה שבהשקעה במתמטיקה, לצד סיורים באינטל.

בשנת הלימודים האחרונה ניגשו 18,050 תלמידים לבחינת בגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד. מדובר בתוספת של כ-2,000 תלמידים ל־5 יחידות לימוד במתמטיקה בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת. עלייה נרשמה גם בפריפריה. כמו כן, עד כה נפתחו 751 מגמות ללימוד 5 יחידות מתמטיקה, מהן 107 מגמות בעשירונים הנמוכים 5-1, כחלק מהתוכנית של שר החינוך נפתלי בנט להגברת לימודי המתמטיקה בתיכון. בחצי מיליארד שקל אפשר בקלות לעשות 10 תוכניות כמו 5 פי 2.

הצעות ודוגמאות אלו עולות כסף שאין כיום במערכת החינוך. בסופו של דבר הפניית המשאבים האלו אל ההון האנושי של ישראל, תלמידי בית ספר, היא לא הוצאה, אלא השקעה שמניבה פרי.

אם היינו מצליחים לדאוג לכך שחצי מיליארד השקלים של הבחירות יינתנו לטובת אמצעים, תשתיות וטכנולוגיות שישפרו את איכות הלמידה ויסייעו לכמה שיותר תלמידים ללמוד במסלולי הצטיינות, היינו מצליחים לצמצם את הפערים העצומים בחינוך ולאפשר יותר מוביליות חברתית. ובכך, היינו מקבלים בוגרים של מערכת החינוך שהם אזרחים טובים יותר, שיש להם הזדמנות שווה לעסוק במה שירצו, וכך המעגל היה מושלם.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות