המחאה החברתית של הכלכלנים - המנהל האופטימי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחאה החברתית של הכלכלנים

השבוע פורסם מכתב פומבי של מספר כלכלנים מובילים בעולם שבו הם מפצירים בראשי גוש האירו להיענות לדרישתה של יוון ולחדול מלדרוש ממנה ליישם מדיניות של צנע.  הכלכלנים טוענים שעל הגוש להירתם ביחד עם יוון ולבצע רפורמות בכלכלה היוונית ולהימנע לחלוטין מהדרישה לצנע. במכתב נטען שמדיניות של צנע פוגעת בכלכלה בכך שהיא מקטינה את הכנסות הממשלה ומקשה על המשק לשוב לפסים של צמיחה. מכתב הכלכלנים מהווה למעשה שלב נוסף ב"כפירה" בתיאוריות כלכליות קלאסיות שתועלתן נמצאת בספק מאז 2008.

בעבר, כל מצב של מיתון/ירידה בשיעור הצמיחה גרר באופן מיידי דרישה לקיצוץ תקציבי/העלאת מיסים או כל מדיניות פיסקלית מקשה אחרת. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בתפיסות הכלכליות הקלאסיות כאשר המודעות לרווחת האוכלוסייה מקבלת מקום נכבד בתוכניות הכלכליות. השינוי בחשיבה הכלכלית מגיע אפילו עד למודלים הסטטיסטיים שאמורים למדוד את המגמות בכלכלה. לפני זמן לא רב הועלתה הצעה לבחינת השינוי בתוצר גם במונחי אושר של האזרחים ולא רק באמצעות בחינה של מונחים מספרים מאחר והיא אינה משקפת דיה את המגמות הכלכליות העיקריות אגב, אם כך היה נמדד השינוי בתוצר, ישראל הייתה המקום הצומח ביותר בעולם, עיינו בסקר האושר של ה-OECD.

אם תרצו, ניתן לכנות את המגמה הזו : המחאה החברתית של הכלכלנים. המודעות להשלכות החברתיות של כל צעד כלכלי עולה ובעקבות זאת ניתן לצפות שתוכניות כלכליות בעתיד, הן של הממשלות והן של חברות, יושפעו מכך.

המשמעות של ההכרה הגוברת בחשיבותם של האלמנטים החברתיים בקביעת המדיניות הפיסקלית/מוניטרית בעולם תבוא לידי ביטוי בשני גורמים עיקריים.

הראשון, במקום לדחוף לצנע חברתי, מדינות בקשיים יצטרכו כאמור להציג רפורמות שייעלו את התהליכים הכלכליים השונים ויגבירו את הפריון וכתוצאה מכך את התוצר.  מבלי לגלוש לאופטימיות יתר, סביר להניח שבמידה ויינקטו מהלכים מסוג זה, תהיה לכך השפעה חיובית על הצמיחה הגלובלית.

אולם המהלך המהותי יותר ואולי החברתי יותר מכולם הוא הצורך בהגדלת היקף ההשקעות בעולם. הטראומה שהותיר המשבר של 2008 בכלכלה הגלובלית עדיין ניכרת ומשפיעה על היקף ההשקעות הגלובליות. הגרף המצורף מטה לקוח מהאתר של ארגון ה-OECD והוא מתאר את התפתחות ההשקעות הגלובליות הריאליות לעומת שיעור השינוי בתוצר העולמי משנת 2000. כפי שניתן לראות, היקף ההשקעות נמצא מאז 2008 בפיגור רב לעומת צמיחת התוצר העולמי. השאלה שראויה להישאל היא האם צעדי צנע או קיצוצים כלשהם יכולים להועיל כאשר תמונת ההשקעות נראית כה עגומה ? האם העלאות מיסים וקיצוץ קצבאות הם המתכונת ליציאה ממשבר כלכלי או עידוד ההשקעות ?

דומני שהתשובה ברורה. לא בכדי העלה ארגון ה-OECD את נושא ההשקעות. גם הוא מבין שהפתרון לצמיחה הגלובלית האיטית טמון בנושא זה. מצוקות חברתיות לא ייענו כראוי, אלא אם כן יוצע לאנשים פתרון שכולל בתוכו תעסוקה ושכר ראוי. לפיכך, פרסם הארגון לפני כשבוע תוכנית מסגרת לעידוד ההשקעות במדינות החברות בארגון. התוכנית כוללת הצעות להשקעה בתשתיות, עידוד עסקים בינוניים וקטנים, עידוד השקעות ב"צמיחה ירוקה", מיסוי, מימון וצעדים לטיפוח משאבי אנוש.

כאשר אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים בעולם מפרסם תוכנית כזו, יש לכך השפעה. יש מקום להניח שבדומה למה שמתרחש כיום במשא ומתן בין יוון למדינות גוש האירו, גם בעתיד לא יועלו הצעות לצנע כתרופות בלעדיות למצוקה כלכלית. במידה וכך יהיה, תהיה לזה השפעה חיובית על הצמיחה הגלובלית ואולי אולי הטראומות של משבר 2008 יחלו להתפוגג.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות