מה אתם בדיוק חוגגים? - המנהל האופטימי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה אתם בדיוק חוגגים?

3תגובות

אחרי החגיגה של אתמול בעקבות ההגעה להסכם עם יוון, הגיע זמן ה"הנג אובר". השווקים אמנם קיבלו בשמחה רבה את ההסכם עם יוון, אולם אין בהסכם הזה בכדי לרמז על מאומה ביחס ליציבותו של הגוש.  כן, של הגוש, לא של יוון.

מעבר לבעייתיות של ההסכם שקשורה ביכולתו לחלץ את יוון מהבלגן שבו היא שרויה, ההסכם עלול להעיר כמה שדים לא סימפטיים בכלל.

העמידו את עצמכם היום במקומם של אזרחי יוון. אלו פותחים היום את עיתוני הבוקר ומה רואות עיניהם ? כותרות בסגנון "יוון הושפלה", "ראש הממשלה נכנע" וכו'. אם ההשפלה הזו הייתה מביאה רווחה בסופו של יום לאזרחי יוון, ניחא.  אלא שבנוסף לכניעה המוחלטת של יוון, האזרח היווני מתבשר על כך שמבחינתו כלום לא עומד להשתנות, מדיניות הצנע שהונהגה עד כה אינה משתנה. חכו, זה עוד לא נגמר. אחד הסעיפים בהסכם קובע שתוקם קרן ייעודית שאליה יוזרמו הכספים שינבעו ממכירת נכסים אשר נמצאים כיום בידי ממשלת יוון לצורך תשלום חובות. זה בלתי נתפש לחלוטין.  תארו לעצמכם שישראל היתה נדרשת למכור את נמל התעופה בן גוריון והתמורה הייתה מועברת לקרן אשר הייתה משלמת את החוב של ישראל לארה"ב נניח. איך הייתם מרגישים אז? כנראה שלא משהו.

התחושה המרירה מתעצמת לנוכח העובדה שאת המדיניות הקשוחה הזו הובילה גרמניה.  כן, זו אותה מדינה שקיבלה מחילת חובות עצומה לאחר מלחמת העולם הראשונה וסיוע ממעצמות העולם בתוכנית השיקום שלה לאחר מלחמת העולם השנייה.

עכשיו זו לא הכלכלה. עתה הגיע זמן הפוליטיקה, הגאווה הלאומית ולצערנו הרב, כנראה שגם זמן הלאומנות. ההסכם הזה אולי מאפשר לכבות ולו באופן זמני את השריפה שאיימה להתפשט, אולם חוששני שההסכם עלול להוביל לשריפה מאיימת לא פחות, עלייתה של הלאומנות שהיא המוצא שאליו פונים בדרך כלל בעת ייאוש.

יתרה מכך, כמה מהפרשנויות שפורסמו בעקבות ההסכם גרסו שהמדיניות הנוקשה של מדינות הגוש תרתיע את המצביעים בספרד מתמיכה במפלגת השמאל PODEMOS (שמדיניותה דומה לזו של סיריזה היוונית) שצברה פופולאריות רבה בחודשים אחרונים. אני סבור הפוך לחלוטין. הספרדים, בראותם את התוצאה הסופית של הדיונים, יכולים להסיק שגם תמיכה במדיניות של צנע לא תביא אותם לחוף מבטחים כלכלי ובשל כך, עשויים/עלולים להעדיף מדיניות בדלנית יותר.

ההסכם (שפרטיו עדיין אינם ידועים) חייב לכלול כמה "סוכריות" בדמות : מחילת חוב מסוימת, תמריצים לעידוד הצמיחה וכו', על מנת שניתן יהיה לשווק אותו ליוונים. במידה וזה לא יקרה, המדינות הבעייתיות בגוש עלולות להתחיל ולבחון את הכדאיות בחברותן בגוש לאור העובדה שזו אינה מספקת את הביטחון הכלכלי שאמור היה לספק הגוש.

כנראה שהתוצאה לא יכולה להיות אחרת כאשר מנסים לחבר בין מדינות שנושאות מנטליות שונה לגמרי. איך אפשר ליצור גוש אחיד בין מדינה כמו יוון שלאורך שנים רבות נקטה במדיניות של רשלנות כלכלית ושחיתות לבין גרמניה, מופת לסדר ויעילות ?

החיה המוזרה הזו אולי תמשיך לחיות בינתיים, אולם אם המדינות המובילות בגוש לא ישכילו להבין את ההשלכות החברתיות של המדיניות הכלכלית שלהן, יתכן ואתמול נורתה הירייה הראשונה שתבשר על סופו של הגוש.

נקודה אחת לסיום : על מנת שלא יובן אחרת, היוונים אוכלים היום את מה שהם בישלו כל השנים. עונשם ראוי. אלא שברגע שהם מהווים חלק מהגוש, הם גם ראויים למדיניות שתקרב אותם מבחינה של פרמטרים כלכליים למדינות החזקות ולא תרחיק אותם.

 

 

 

רויטרס

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות