הפעם זה שונה (סתם, ממש לא) - המנהל האופטימי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפעם זה שונה (סתם, ממש לא)

השתטחותו של העקום האמריקאי הוא אינדיקציה מהימנה למיתון או האטה כלכלית. משקיע שרוצה לקבל תשואה צריך להתחיל לחפש אותה במקומות אחרים. למשל, ישראל

6תגובות
כדור בדולח
ללא קרדיט

קהילת המשקיעים עסוקה באופן קבוע בחיפוש קדחתני אחר אינדיקטורים מובילים אשר יוכלו לסמן את המגמות העתידיות. שלל כלים משמשים במלאכה הזו, ביניהם מכפילים, אינטרפולציות סטטיסטיות וגם תחושות בטן.

כולם מנסים. מעטים, אם בכלל, מצליחים לחזות באופן עקבי. אחוזי הצלחה נמוכים אינם מעידים בהכרח על חוסר מקצועיות, כי אם יותר על כך שברוב המקרים מה שהיה אינו בהכרח מה שיהיה, גם אם הנתונים והאינדיקציות של מקרי העבר דומים למצב הנוכחי

עם זאת, יש מקור אחד שמספק תחזיות באחוזי הצלחה גבוהים מאוד: שוק האג"ח. הסיבות שגורמות לכך ששוק האג"ח מצליח לחזות שינויים במחזור העסקים ברמת דיוק גבוהה, נעוצות בכך ששחקני האג"ח בוחנים את הדברים בראייה לטווח ארוך יותר וגם בזכות העובדה שהרבה יותר קשה להפעיל מניפולציות על השוק הזה, ולכן הוא אינו מתאפיין בעיוותי תמחור.

רבות דובר לאחרונה על המשמעות של השתטחותו של העקום האמריקאי. השיפוע של העקום האמריקאי (הפרש בין האג"ח לעשר שנים לשנתיים) שהגיע בשיאו לרמה של כ-2.5% ב-2011, החל בתהליך השתטחות שהואץ מהרגע שבו המשקיעים הבינו שהריבית שינתה את כיוונה, וכיום הוא עומד על רמה של כ-0.15%.

עד כאן הכל טבעי וצפוי. אלא שמי שמצוי בעסקי ההשקעות יודע שעקום שטוח הוא אידיקציה מהימנה למיתון או האטה כלכלית. זה השלב שבו כמה משקיעים, אנליסטים פרשנים קמו והודיעו שהפעם זה לא יהיה ככה בגלל סיבות כאלו ואחרות, מה שנתן דרור להפרחת האמירה הכי מסוכנת בשוק ההון: הפעם זה שונה.

לא, הפעם זה לא יהיה שונה, מפני שאף פעם זה לא היה שונה. תמיד, אבל תמיד לאחר שהעקום השתטח הגיע המיתון. אפילו אם הפעם לא יהיה מיתון אלא "רק" האטה (כי הרי הפעם זה שונה...), שוק האג"ח מספק למשקיעים אינדיקציה ברורה מאוד. מרבית נתוני המקרו הנוכחיים בעולם (כולל בארה"ב) מצביעים על האטה, מה שמאשש את ה"תחזית" שנתן שוק האג"ח כבר לפני כמה חודשים.

חברים יקרים, צר לי, אך הבשורות הפחות מעודדות הן שיש לשוק האג"ח כמה בשורות עוד יותר לא מעודדות. מה שהיה בשוק המניות בעשר השנים האחרונות עומד להשתנות. המשקיעים טעמו טעימה מרה מכך בחודשים האחרונים ונראה שיחלוף זמן לא מועט עד שהפריים ישובו לשלוט בשוק באופן דומיננטי כל כך כפי שעשו בעשור האחרון.

הגרף המצורף מטה מתאר את התפתחות השיפוע של העקום האמריקאי מאז תחילת שנות השמונים, לצד השינוי השנתי במדד ראסל 3000. בכל אחת מהפעמים ששיפוע העקום ירד, שוק המניות הצטרף אליו בשלב כלשהו.

הולכים יחד

זה לא קורה סתם. זה קורה מפני ששוק האג"ח משקלל את נתוני המקרו באופן די מהיר, בעוד שוק המניות מושפע במידה רבה יותר מאלמנטים אמוציונליים וספקולטיביים, ולאחר מירוץ שוורים אדיר כפי שהיה בעשר השנים האחרונות, נראה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.

כשהתשואה לעשר שנים יורדת בניגוד לכל התחזיות לרמה של 2.65%, שוק האג"ח מאותת שכדאי להקשיב לו. זה האחרון ונגזרותיו חוזים כעת סיכוי רב יותר להפחתת ריבית במהלך השנה, לעומת העלאת ריבית כפי שהניח הקונצנזוס עד עתה. כעת, לאחר שהבלון של רפורמת המיסוי, שבעיקר עזרה לחבריו לאלפיון של הנשיא הגאון היציב (ציטוט של הנשיא הגאון היציב) התפוצץ, המשקיעים תוהים מהיכן יבוא עזרם.

בהינתן אפס סיכוי למדיניות פיסקלית מרחיבה, כשסקרי הציפיות ומדדי מנהלי הרכש מצביעים על ירידה בנטייה לבצע השקעות, ותחזית הרווחים הגלובלית הופחתה בשיעור הגבוה ביותר מאז 1988, קשה להניח ששוק המניות יפגין בעתיד הנראה לעין ביצועים קרובים לאלו של העשור האחרון.

אם כך, אנה יפנה המשקיע בשביל קצת תשואה? אם הכתוב לעיל אכן יתממש, נראה שכדאי למשקיע הסולידי לחפש שווקים שבהם העקום הוא תלול. למשל... ישראל.

העקום הישראלי הוא עדיין אחד התלולים בעולם וגם מספק תשואה שוטפת סבירה בחלק הארוך שלו. זאת בניגוד למשל לעקום הגרמני שהוא אמנם תלול יותר, אך התשואה המוחלטת שלו נמוכה משמעותית. בהנחה שהריבית בישראל לא תשתנה בשנה הקרובה במידה משמעותית, אם בכלל, הרי שהחלק הארוך של העקום עשוי לספק לצד תשואה שוטפת גם רווחי הון צנועים. לא רע בהתחשב באלטרנטיבה.

לסיכום, נראה שהגיעה העת לשחק בסגנון נבחרת ישראל בכדורגל - הגנתי. במקרה של הנבחרת זה לא כל כך עבד, אך אני סבור שלאור הסיטואציה שנוצרה בכלכלה הגלובלית, אין מנוס בנקיטת אסטרטגיה כזו בזמן הקרוב.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות