אנחנו שותים פחות קולה - אז איך המשקיעים עדיין הרוויחו? - המנהל האופטימי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנחנו שותים פחות קולה - אז איך המשקיעים עדיין הרוויחו?

יצירת הערך למשקיעים צריכה לנבוע בעיקר מההתפתחות העסקית של החברה ולא כתוצאה מהנדסה פיננסית. השימוש הגובר בפעילויות שמהוות למעשה ניהול רווחים באופן מלאכותי ואין בהן תרומה אמיתית, מגבירות את חוסר האמון במערכת הכלכלית

13תגובות
מדפי קוקה קולה בסופרמרקט
Bloomberg

הנושא של רכישות חוזרות של מניות על ידי חברות (buybacks) שעלה לסדר היום הכלכלי זכה להתייחסות גם מצידו של וורן באפט, במכתב השנתי שפורסם בשבוע שעבר. וכשבאפט מדבר, רצוי להקשיב.

באפט ציין שברקשייר תמשיך לבצע רכישות חוזרות, בכל פעם שהוא יעריך שהרכישה מתבצעת במחיר שנמוך לפי הערכתו מהערך הפנימי של החברה, ובכך הוא יסייע להעלות את שווי המניות. באפט כמובן צודק. בהמשך לטור הקודם שלי בנושא זה (בהרכנת ראש אני מזכיר את שמי לצד באפט), ציינתי שרכישה חוזרת של מניות שווה לחלוקת דיווידנד שמן הסתם אמורה להיטיב עם בעלי המניות. אלא שמעטים הם באפט ומעטות עוד יותר הן החברות שרוכשות את מניותיהן שלהן בכפוף לניתוח כלכלי.

השיקולים שעומדים בדרך כלל מאחורי הרכישות הללו אינן קשורות כלל לניתוח כלכלי אלא לשיקולים אחרים לגמרי. למעשה, אחת הדוגמאות הטובות ביותר שמצאתי לעיוות שיוצרות הרכישות נמצאת בממלכתו של באפט, קוקה קולה.

למרות עוצמת המותג, החברה סובלת מירידה חדה בהכנסותיה ומאז 2012, שנה שבה ההכנסות הגיעו לשיא של 48 מיליארד דולר, הן רושמות ירידה עקבית. בדו"חות של 2018 שפורסמו לפני כשבועיים דיווחה קוקה קולה על הכנסות של כ-32 מיליארד דולר.

למען האמת, הנתון הזה כל כך הפתיע אותי, ולכן החלטתי לנבור בדו"חות הכספיים של החברה של השנים האחרונות, בתקווה למצוא פעולה כמו ספין אוף או דיווידנד בעין או משהו שיסביר צלילה של יותר מ-30% בהכנסות. לא מצאתי. קוראים יקרים, אנחנו שותים פחות קולה (למעט רופאי השיניים, יש רבים האומרים שטוב שכך).

בשורות רעות לרופאי השיניים

אני מניח שכל אנליסט היה מייעץ ללקוחותיו להימנע מאחזקה במניות קוקה קולה בשל הנתונים הללו. אלא שאנליסט שאכן עשה כך ב-2012 גרם ללקוחותיו לפספס עלייה של כ-34% במניה, פלוס תרומה נוספת בשיעור דומה בזכות הדיווידנד שחולק מאז.

התשואה הזו אמנם מתחת לתשואת השוק, אולם ניתן היה לצפות שלאור תוצאותיה הכספיות, מניית החברה תרד ולא תניב תשואה אבסולוטית נאה למדי. אלא ששני אלמנטים עבדו לטובת מניית החברה: הראשון הוא תשואת דיווידנד שעומדת על כ-3.5%, מה שמושך קהל משקיעים די גדול. בנוסף, יש את הפטנט שהומצא על ידי המוח הקפיטליסטי של האמריקאים ששמו רכישות חוזרות.

מאז 2012, רכשה החברה מניות בהיקף כספי של כ-28 מיליארד דולר (כ-15% משווי השוק הנוכחי), ובמקביל הנפיקה מניות בהיקף של 11.5 מיליארד דולר.

רגע, מה? מדוע קוקה קולה צריכה להנפיק מניות? נו טוב, צריך לשלם משהו למנהלים.

אגב, באותו פרק זמן ביצעה החברה השקעות הוניות בהיקף של כ-17 מיליארד דולר. זאת אומרת שבמשך שבע השנים האחרונות, קוקה קולה השקיעה ברכישת מניותיה יותר מ-11 מיליארד דולר יותר מאשר בהשקעות. חוקי? ברור; תרם להעלאת שווי המניות? אין בכלל ספק; תרם לכלכלה? לא כל כך. אגב, החברה נסחרת במכפיל שנע בין 25 ל-30, תלוי באיזה אתר בודקים.

ישנן דוגמאות רבות שמציגות תמונה דומה. המתעניינים מוזמנים לבחון את דו"חותיהן של חברות כמו קולגייט (CL), פרוקטר אנד גמבל (PG) ופפסיקו, שמחצית (!) מהרווח שלה ב-2018 נבע מרכישות חוזרות. אגב, כל החברות הללו נסחרות גם הן במכפילי רווח של כ-25. בהצלחה למשקיעים.

ראוי לציין את אפל (AAPL) שגם בה מחזיק באפט, אלא שבמקרה הזה הרכישות החוזרות לא סייעו לחברה, ובעקבות נפילת המניה היא רשמה (לפחות בינתיים) הפסד עתק על רכישות אלו.

אני מניח שרוב המשקיעים אינם רואים פסול בפעולה של רכישה חוזרת, בשל התועלת שהיא מצמיחה (או לפחות מתכוונת להצמיח) לבעלי המניות. אולם זו הנקודה שבה יש לעניות דעתי לחזור ולהזכיר את מטרתה המוצהרת שלשמה הוקמה הבורסה. הבורסות בעולם הוקמו על מנת לשמש כצינור של העברת כספים ממשקיעים לחברות לצורך פיתוחן העסקי של אותן חברות ובכך לסייע לצמיחת המשק. כשקוקה קולה, למשל, משקיעה סכום גדול באופן משמעותי ברכישת מניותיה (לטובת בעלי המניות שלה) לעומת הסכום שאותו השקיעה בפיתוח העסקי שלה (לטובת הציבור), יש בכך סטייה ממטרותיה של הבורסה.

יצירת הערך למשקיעים צריכה לנבוע בעיקר מההתפתחות העסקית של החברה ולא כתוצאה מהנדסה פיננסית. השימוש הגובר בפעילויות שמהוות למעשה ניהול רווחים באופן מלאכותי ואין בהן תרומה אמיתית, מגבירות את חוסר האמון במערכת הכלכלית וגורמות לכך שגוברות הקריאות לתיקונים קיצוניים במערכת כמו הכבדת המיסוי, או דרישה לשינויים מבניים במערכת הפיננסית כמו פירוק הבנקים למשל. Lose lose situation.

אני מניח שהפתרון כמו תמיד נמצא איפשהו באמצע. דהיינו, הטלת מגבלות על רכישות עצמיות לצד מתן עידוד להשקעות או הטבות מס בגין העלאות שכר.

ללא טיפול בנושא נמשיך ונחזה בעליית התחושה האנטגוניסטית כלפי השיטה הקפיטליסטית בכלל. בפרפרזה על דבריו של צ'רצ'יל בנוגע לשיטת הממשל הדמוקרטית, ניתן לטעון שקפיטליזם הוא השיטה הכלכלית הגרועה ביותר מלבד כל יתר השיטות הכלכליות שנוסו עד היום. אבל על מנת שזו תישאר השיטה הכי טובה מבין הגרועות, היא צריכה להתאים את עצמה לתנאים הנוכחיים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות