אם אתם כמוני, הורים, הרי בוודאי שאין דבר יקר ללבכם מילדיכם. יום-יום אנו ההורים שולחים את ילדינו לבית הספר, שם הם ישבו במשך כ-8,700 שעות בין כיתה א' ל-ט' - מספר שעות מהגבוהים בעולם בהשוואה למדינות המפותחות. אין דבר פסול בהכרח בכמות השעות הגבוהה, אך כהורים, בוודאי יצא לכם להרהר לא פעם ולא פעמיים בנוגע לתכנים הנלמדים במסגרת השעות הללו, ובשאלה האם מערכת החינוך מספקת לילדינו את הכלים להם זקוקים.

תפקידה של מערכת החינוך לספק לילדים ידע וכלים שיכשירו את הדור הצעיר לחיים הבוגרים ולשוק התעסוקה. בעבר, סט הכלים ששוק התעסוקה דרש התבסס בעיקר על ידע וכישורים מקצועיים, שכן מצופה היה מעובדים לעבוד באותו המקצוע יציאתם לגמלאות. כיום עולם התעסוקה הוא דינמי מבעבר, וזאת בין היתר כתוצאה מקצב השינויים הטכנולוגיים. מצופה מהעובדים להגיע למקום העבודה עם מיומנויות בסיסיות המותאמות לעידן המודרני. הילדים הלומדים כיום במערכת החינוך צפויים להיכנס לשוק עבודה שונה משמעותית משוק העבודה המוכר לנו, וצפויים להיות עדים להיעלמות מקצועות רבים ולהופעתם של מקצועות חדשים.

עד 2030, הצפי הוא ש-800-400 מיליון בני אדם יוחלפו על ידי אוטומציה, ומיליוני בני אדם ייאלצו לעבור לקטגוריה תעסוקתית חדשה. 2030 כבר מעבר לפינה, והילדים של היום צפויים להתמודד עם מציאות שונה מאוד מזו שאנו מתמודדים עמה כיום. עם זאת, במרבית המקרים, האופן שבו ילדים לומדים היום זהה עד מאוד לדרך שבה למדנו אנחנו כשהיינו בגילם, וגרוע מכך, דומה לאופן שבו למדו הורינו.

מערכת החינוך הנוכחית עוצבה בזמן אחר עבור עולם אחר. מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה נבנתה עבור המהפכה התעשייתית, כשאנו עדים כיום למהפכה התעשייתית הרביעית, המשנה מקצה לקצה את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה. בזמן שכל זה קורה, מערכת החינוך אינה מקנה למורים בישראל את הכלים והמיומנויות הדרושים.

ע"פ דו"ח Talis של ארגון OECD, המורים בישראל מדווחים כי אינם משתמשים מספיק בשיטות הוראה לפיתוח חשיבה ביקורתית אצל תלמידים ובשאר שיטות הוראה אפקטיביות הרלוונטיות למאה ה–21. כמו כן, מנהלי בתי הספר בישראל דיווחו על מחסור חמור במורים איכותיים ועל תשתיות מיושנות.

לצד הבעיות הללו, הישגי התלמידים בישראל נמוכים אף הם מאלו של מקביליהם במדינות המפותחות, במיוחד בתחומי ליבה כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. הדבר בא לידי ביטוי באופן מובהק בירידה בממוצע של ישראל במבחני פיז"ה שפורסמו היום.

הציון הממוצע של הצעירים הישראלים בקריאה ירד ב-9 נקודות, במתמטיקה ירד ב-7 נקודות ובמדעים ירד ב-5 נקודות, כשבין ישראל לבין ממוצע מדינות ה-OECD קיים פער של 27 נקודות. פיזור הציונים בישראל הוא הגדול ביותר בקרב המדינות המפותחות, כלומר, קיימים פערים אדירים בישראל, כשלצד ירידה משמעותית בביצועי דוברי העברית, ניתן לראות אף קריסה מוחלטת בקרב דוברי הערבית.

לישראל יש הרבה מה ללמוד ממדינות אחרות בתחום החינוך, שביניהן ניתן למנות את פינלנד ודנמרק. על אף שבדנמרק הילדים מקבלים פחות שיעורי בית מאשר תלמידי ישראל, ובפינלנד כלל אינם מקבלים שיעורי בית וגם שעות הלימוד מעטות משמעותית ביחס לישראל, שתי המדינות הללו מצליחות לעשות את מה שישראל אינה מצליחה: להכין את הילדים של היום לעולם של המחר.

פינלנד ודנמרק מציעות לילדים לימודים עתירי טכנולוגיה ומכווני מיומנויות נדרשות לעתיד. שתי המדינות זוכות באופן עקבי לציונים גבוהים מהממוצע של המדינות המפותחות במבחני פיז"ה. פרויקט מעניין אחד מני רבים שבוצעו בדנמרק נקרא Creative Wave שכלל תחרות חדשנות לצעירים. תוכנית זו היא חלק מניסיונותיה המוצלחים של המדינה להעניק לתלמידים כישורים בשלושה תחומים הקשורים לחדשנות: פיתוח רעיונות, יישום רעיונות, וחשיבה בת קיימא.

החינוך ליזמות והחדשנות בתחום החינוך הוא סיבה מרכזית להצלחתן של שתי המדינות הללו בתחום זה. באמצעות חינוך ליזמות, רוכשים התלמידים מיומנויות רכות, כמו התמדה ויצירתיות, מה שמשפיע לטובה על המשך לימודיהם במערכת החינוך ומאפשרים להם לרכוש מיומנויות נוספות בקלות רבה יותר. במקביל, חינוך ליזמות מגביר את מעורבותם של תלמידים ומשפר את ההצלחה שלהם בלימודים.

על מערכת החינוך הישראלית לעבור רפורמה שתכלול מעבר לחינוך אינדיווידואלי יותר. בנוסף, יש להחדיר טכנולוגיות חדשות אל בתי הספר, שאת חלקן הילדים מכירים היטב מן הבית אך שבאופן תמוה למדי לא נעשה בהן כל שימוש בבתי הספר. על הילדים להשתמש באותן טכנולוגיות, כמו מחשבים וטאבלטים, בכדי לחפש מידע, לצפות בסרטונים בשיעורים ולעבוד על פרויקטים משותפים, בעודם מלווים על ידי המורים. באותו הזמן, על בית הספר גם להציג בפניהם טכנולוגיות חדשות שאיתן הם צפויים להתמודד בשנים הקרובות.

מאחר שאנו חיים באומת הסטארט-אפ, לא ניתן לכתוב על הנושא מבלי להתייחס גם לאותם יזמים שפועלים בכדי לעשות שינוי אמיתי בעולם החינוך באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. בין הסטארט-אפים המעניינים הפועלים בישראל בתחום זה ניתן למנות את החברות הבאות:

AlgoBrix - החברה מציעה משחק תכנות ורובוטיקה שבמרכזו רובוט המגיב לפקודות באמצעות קוביות הפעלה שהילד מסדר לפי רצונו. המוצר של החברה מאפשר לילדים לבנות את הרובוט, ולאחר מכן לבנות גם את הקוד מקוביות של פקודות ופעולות. לטענת היזמים, כך חוויית התכנות משלימה את חוויית ההרכבה של הרובוט, באופן שמנגיש את העקרונות של רוב שפות התכנות לשפת תכנות פיזית.

Coloread – החברה מציעה פלטפורמה ללימוד שפה המיועדת לתלמידים שמתחילים ללמוד אנגלית. הפלטפורמה עושה שימוש פדגוגי ייחודי בצבעים המסייע לתלמידים עם לקויות למידה.

Yeda Education - החברה מציעה פלטפורמת למידה והערכה של תלמידים שעושה שימוש בנתונים על מנת לייצר לתלמידים חווית לימוד אדפטיבית ואישית. הפלטפורמה מסייעת לתלמידים בתחומי האנגלית והמתמטיקה ומבצעת דיאגנוסטיקה בזמן אמת עבור כל תלמיד, באופן שמאפשר למורה להתאים את ההוראה על פי צורך.

TING.Global – החברה מציעה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ומשחק שמאפשר למשתמשים לתרגל, ללמוד ולפתח המצאות וטכנולוגיות במטרה לעודד יצירתיות בקרב משתתפים צעירים ולחנכם לחדשנות.

ICT Sandbox – החברה מציעה פתרון מבוסס כלים דיגיטליים שמסייע בשיפור החינוך וההתפתחות של ילדים בגילי 4 עד 8, שכישורי הקריאה שלהם עדיין מתפתחים. התוכנה נועדה לצייד ילדים בכלים דיגיטליים המותאמים לגילם, במטרה לעזור להם לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. התוכנה כוללת מנוע חיפוש מותאם לגילים הללו, אימייל מיוחד לילדים, גיליונות אלקטרוניים בסיסים, מעבד תמלילים שמיועד לגילים הללו כן פורום סגור.