משבר הקורונה עשוי להיות הזדמנות לתאגידי ענק ולסטארט-אפים - והרי החדשנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר הקורונה עשוי להיות הזדמנות לתאגידי ענק ולסטארט-אפים

הצורך של תאגידי הענק בהתייעלות משמעותית ומהירה, חיזוק היכולת לעבודה מרחוק ועוד, במקביל לצמצום כוח האדם בתאגיד, הוא בדיוק הזמן למיפוי הפעולות שאותן יכול התאגיד לעשות באמצעות שותפים טכנולוגיים, כחלופה על הישענות על משאבים פנימיים יקרים וקשיחים

תגובות
נשים עובדות יחד
Getty Images IL

וירוס קורונה משפיע במישרין על חברות, תאגידי ענק וסטארט-אפים, שבתוך זמן קצר מצאו עצמם עם ירידה משמעותית בהכנסות, נוכחות עובדים מצומצמת, לקוחות פוטנציאלים מהוססים, ספקים בלחץ תזרימי ופגיעה קשה בשיווק הבינלאומי, התלוי יותר בשיחות ועידה ופחות במפגש פיזי.

חברות מתמודדות עם המשבר באופנים שונים, ובין היתר מעבירות את העובדים לעבודה מהבית במטרה לצמצם את הסיכוי להידבקות; מצמצמות את מצבת כוח האדם; מוציאות עובדים לחל"ת; מקצצות בשכר עובדים ועוד.

מטבע הדברים, התאגידים הגדולים, מוטי כוח האדם, מתקשים בצמצום ההוצאות הקבועות כמו שכר עבודה ושכר דירה, בעוד לסטארט-אפים, מוטי הטכנולוגיה, רמת גמישות גבוהה יותר ויכולת להתאים הן את המודלים העסקיים ומבנה ההוצאות למצב השוק.

סטארט-אפים משנים את מודלי התגמול לעובדים כדי להקל על התזרים ולהבטיח אורך נשימה, וזאת באמצעות שילוב של דחיית הוצאות שכר, הפחתות שכר והקצאת אופציות נוספות לעובדים. כמו כן, סטארט-אפים מעבירים את הפעילות לבתי העובדים, ומצמצמים בכך את עלויות שכר הדירה בגין משרד, הוצאות תקשורת, ארנונה, מים, חשמל וכו'.

אחת הדוגמאות ליצירתיות של סטארט-אפים היא יוזמה של סטארט-אפים שהפנימו כי כנסים בינלאומיים לא יתקיימו בחודשים הקרובים, ויוזמים פנייה משותפת באמצעות קהילות יזמים בתחומם ללקוחות פוטנציאלים, שאותם הם מזמינים לכנסים וירטואליים. בכנסים הללו מציגים היזמים את פתרונותיהם לתאגידים הבינלאומיים, וכך מייתרים את הצורך בכנסים פיזיים.

הצורך של תאגידי הענק בהתייעלות משמעותית ומהירה, מודלים עסקיים חדשים, מינוף הנכסים הקיימים להפקת הכנסות חדשות, הגמשת מודל ההעסקה, חיזוק היכולת לעבודה מרחוק ועוד, במקביל לצמצום כוח האדם בתאגיד, הוא בדיוק הזמן למיפוי הפעולות שאותן יכול התאגיד לעשות באמצעות שותפים טכנולוגיים, כחלופה על הישענות על משאבים פנימיים יקרים וקשיחים. 

ככל שהטכנולוגיה מהווה נתח משמעותי יותר בפעילות התאגיד, הן מול לקוחותיו והן בתפעול השוטף, כך גמישותו גדולה יותר ויכולתו לצלוח משברים – גדלה. 

זה הזמן לבניית שיתופי פעולה עסקיים של התאגיד עם צדדים שלישיים שמצויים בחזית הטכנולוגית ובעלי גמישות מירבית. זה הזמן להטמעת חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת שמקורה בסטארט-אפים. זה הזמן לשים את האגו בצד ולהניע תהליכים מהירים.

הסטארט-אפים יכולים למלא את הצורך של התאגידים באופן יעיל ביותר, המהווה הזדמנות לשני הצדדים, לתאגיד ולסטארט-אפ כאחד. מהסטארט-אפים נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה, יכולת אלתור בהתנהלות השוטפת, פנייה ממוקדת ללקוחות פוטנציאלים והצעת מודלים עסקיים שלהם התאגיד לא יוכל לסרב.

תאגידים שישכילו להרחיב שיתופי הפעולה העסקיים עם סטארט-אפים, ובחלק מהמקרים אף לרכוש את הסטארט-אפים והצוות המוכשר, יצליחו לצאת מהמשבר רזים, טכנולוגיים יותר ויעילים יותר ממתחריהם. לדירקטורים בתאגיד תפקיד חשוב בתהליך. משבר הקורונה הוא עשוי להיות ההזדמנות של העולם העסקי לשיתופי פעולה מועילים בין תאגידים וסטארט-אפים.

הרשמה לניוזלטר

-

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות