כך מתמודדים היזמים הישראלים עם המשבר - והרי החדשנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מתמודדים היזמים הישראלים עם המשבר

משבר כלכלי הוא הזמן שבו צוברים את השותפים הכי טובים להמשך החיים העסקיים, ובו נמדדת איכות היזם והמשקיע, ותתפלאו, אבל זה גם הזמן לחפש שווקים חדשים

נשים עובדות יחד
Getty Images IL

משבר הקורונה מתברר כמשבר כלכלי בינלאומי עם השלכות חוצות תעשיות ושווקים, בדומה למשבר שחווינו ב-2008. משבר מסוג זה מהווה נקודת מבחן לעומדים בראש הארגונים ולעובדים. יזמי הסטארט-אפים, הידועים ברמת יצירתיות וגמישות גבוהות, מתמודדים עם המשבר בדרכים שונות - ובאופן מידי ומהיר.

בימים האחרונים החלו יזמים מתחומים שונים לשתף באופן שבו הם מתנהלים למול האתגר העסקי שמציב המשבר הכלכלי. חלק מהיזמים כבר חוו משבר דומה ב-2008, והם למודי ניסיון. בטור זה אשתף אתכם בתובנות שאספתי בימים האחרונים מהיזמים הישראלים שמתמודדים עם האתגר.

1. משבר לא נמשך לנצח - הוא לתקופה, גם אם ארוכה. כאן נמדד החוסן הנפשי והכלכלי של היזמים. בני/בנות זוג הם הפרמטר החשוב ביותר כדי לצלוח תקופה כה קשה. גם בנות/בני הזוג של העובדים בסטארט-אפ, השותפים והמשקיעים. זה הזמן להסתכל לכולם בעיניים ולא לתקשר דרך וואטסאפ.

2. חשוב לתקשר את המצב בשקיפות עם המשקיעים ולפעול מולם, כך שמצד אחד הסטארט-אפ עובד על מינימום משאבים ומצד שני המשקיע מחויב לתמוך. מניסיוני כיזם, גם כשהסטארט-אפ היה חייב לי מאות אלפי שקלים המשכתי לעבוד בו, כי ידעתי שיש מטרה שאני מאמין בה. הייתי מתואם עם המשקיעים וידעתי שהם לא יתנו לסטארט-אפ ליפול וגם לא יתנו לי ליפול. גם בדיעבד – הייתי עושה אותו דבר.

בימים כאלו בדיוק נמדדת איכות היזם, והמשקיעים רואים הזאת (בימים כאלו נמדדת גם איכות המשקיעים). המשקיעים הם השותפים של היזמים. היו שקופים עם המשקיעים שלכם ותתייעצו איתם, יש להם מה לתרום.

3. בזמן משבר מצמצמים כל מה ש"לא יורה", כלומר מחזיקים את הסטארט-אפ על מינימום הוצאות (לצמצם משרד, תקשורת, חשמל, מים, ארנונה ועוד). אם יזם לוקח שכר, אז ייקח רק מינימום לקיום. משאירים רק עובדים הכרחיים (תמיכה טכנית, שימור לקוחות ועוד). את שאר העובדים מוציאים לחל"ת, או שמורידים להם את השכר – ובמקרה הכי גרוע, נאלצים לפטר. צריך לדבר באופן פתוח עם העובדים ולחתור להגיע להסכמות.

כך גם עם נותני שירותים - יש לסטארט-אפ גוף פיתוח חיצוני? זה הזמן להפחית את תכולת העבודה למינימום ולשלם כמה שפחות כסף וכמה שיותר מניות. זו התקופה שבה היזמים רואים מי אתם ברגעים הקשים ומי לא. אלו התקופות שבהן צוברים את השותפים הכי טובים להמשך החיים העסקיים.

4. פעילות פיתוח עסקי ושיווק – חייבים לעשות וכמה שיותר יעיל, וכמה שיותר באונליין. בהקשר הזה אני יכול לספר לכם שכבר הגיעו אלי פניות מנספחים כלכליים בינלאומיים של ישראל ברחבי העולם, שיוזמים כנסים וירטואליים עם יזמים ישראלים ותאגידי ענק מרחבי העולם. לקהילות היזמים יש הזדמנות למנף את כוחן של קהילות היזמים למול הלקוחות הפוטנציאלים מרחבי העולם, שמבינים דווקא בימים אלה כי הם חייבים להרחיב את הישענותן על טכנולוגיות חיצוניות.

5. חפשו שווקים נוספים. זה הזמן להיות יצירתיים, לחשוב על התאמת הפתרון לשווקים שנפגעו פחות. עשו סיעור מוחות עם העובדים, השותפים, המשקיעים. אין מה להפסיד. זו תקופה שבה יש תעשיות שלמות שמחפשות הזדמנויות מול סטארט-אפים, בין אם לשיתוף פעולה ובין אם למיזוג.

6. היציאה מהמשבר תהיה בהדרגה. חשוב לתכנן נכון את ההתמודדות עם השלבים השונים של יציאת השוק העולמי מהמשבר.

7. חשוב להשקיע זמן באיתור מקורות מימון אלטרנטיביים. מימון המונים, הלוואות בערבות מדינה וכדומה. גם בארץ וגם בעולם.

8. בתקופות כאלו מוטב לעבור לניהול תזרים יומי ולא חודשי, זה עוזר להתנהל נכון יותר.

בהצלחה!

הרשמה לניוזלטר

-

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות