האם הבוס שלכם פסיכופת? - לירז מרגלית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הבוס שלכם פסיכופת?

שכיחות הפסיכופתים בקרב נושאי המשרות הניהוליות בחברות עסקיות גבוהה פי 4 משכיחותם בשאר האוכלוסייה ■ למה זה קורה?

63תגובות
דקסטר
Christian Weber/Showtime

כבר תקופה שיש לכם תחושה לגבי הבוס שלכם, שאתם לא יודעים להגדיר מהי  בדיוק, אבל ראיתם אצלו התנהגויות שגרמו לכם לתהות בנוגע למידת האנושיות שלו? יכולתו להקסים מצד אחד, להתעניין, לשאול שאלות כשהוא צריך אתכם, ואחר כך לא לומר שלום כשהוא עובר מולכם במסדרון. הוא מתנהל בקור רוח שלא היה מבייש רובוט. יכול להיות משוכנע בדבר אחד ולמחרת לשנות את דעתו אם זה לא משרת את האינטרסים שלו, וכלל לא נראה שהוא מרגיש חרטה גם אם הוא יודע שפגע במישהו.

מחקרים חדשים חושפים שהסיכוי של אדם להיות מוגדר כפסיכופת בקרב מנהלים בדרגות הבכירות בארגונים הוא פי 4 משכיחותם באוכלוסייה הכללית. הסבירות של אדם עם מאפיינים פסיכופתיים להימצא בראש הפירמידה ולא בתחתית היא 25%.

הסיבה לכך היא שהרבה מתכונות האישיות של פסיכופתיים מתוגמלות בארגונים. תכונות אלו אופייניות לסוג חדש של פסיכופתים, כאלו שחיים בקרבנו. לא מדובר על אותו פסיכופת המוכר לנו היטב מסרטים או סדרות טלוויזיה כמו חניבעל לקטר או דקסטר, אלא בסוג של הפרעת אישיות שמקיימת מצבור של תכונות המאפיינות פסיכופתים המסתובבים בקרבנו מבלי להיות מאובחנים ככאלה. ההבדל המרכזי בינם ובין פסיכופתים הוא שהם לא מצויים בצד הקיצוני של הסקאלה, אלא רק מאוד קרוב לכך.

מדוע פסיכופתים מצליחים כמנהלים טובים?

פסיכופתים לרוב נחשבים ל"צ'רמרים", בעלי קסם אישי, כריזמטיים ובעלי יכולות תקשורת טובות. הם יודעים להגיד לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע כדי לגייס אותם לתועלתם האישית. הם מודעים ליכולות אלו שלהם ועושים בהן שימוש כדי לעשות מניפולציות ולדאוג לסובב את הדברים כך שישרתו אותם. הם מתאפיינים גם בערך עצמי גרנדיוזי, מעריכים הערכת יתר את עצמם ואת יכולותיהם ובטוחים שהם מורמים מעם.

מאפיין נוסף הוא אימפולסיביות, חוסר היכולת לווסת דחפים או לדחות סיפוקים. זה גורם להם לקבל החלטות נמהרות המאופיינות בלקיחת סיכונים מבלי לאמוד את ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה. פסיכופתים לא חשים פחד ממצבים שלרוב נתפשים כמלחיצים. תכונה זו מסייעת להם להתמודד בסביבה מלחיצה ואינטנסיבית שאופיינית לארגונים. סביבה זו גם מספקת מענה לצורך שלהם בגירויים וריגושים מכיוון שהם לרוב משתעממים בקלות.

בנוסף, יש להם מה שמכונה עמידות למצבי כאוס. הם מודעים לכך שאנשים אחרים מוצאים מצבים אלו מאוד מלחיצים. לכן יגרמו לכאוס ובלגן שגורמים להם לתפקוד אידיאלי. הם יודעים להסתדר בסביבה הזו טוב יותר מאחרים. 

חניבעל לקטר ב"שתיקת הכבשים"
Photo12

לבסוף, הם מתאפיינים גם בחוסר אמפתיה, אי יכולת לחוש חרטה והשטחת רגש. יש להם רגישות מופחתת רגשית למצבו של האחר במצבים שאצל אחרים היו גוררים תגובה רגשית. תכונות אלו מאפשרות להם לקבלת החלטות שאנו לעתים מכנים "רציונליות" בשוגג; כלומר, החלטות שלא מביאות בחשבון את המרכיב הרגשי. אין להם בעיה לפטר אנשים, לפגוע באנשים באמצע דיון אם הם לא חושבים כמותם, או לנהוג בחוסר הוגנות.

מה שלרוב מונע מאנשים שאינם פסיכופתים להצליח הן תחושות חרטה ואשמה שלרוב יובילו אותם לקבל החלטות המונעות משיקולים רגשיים. אצל פסיכופתים אין תחושת חרטה, מה שמוריד מהם את העול הרגשי. יותר מכך, מחקרים הראו שאם אתה רך מדי – לא משנה עד כמה אתה מוכשר וראוי – אנשים לא יכבדו אותך כמקור סמכות.

מה קורה במוחם של פסיכופתים?

בהשוואה למוח של אדם ללא ההפרעה, ישנם מבני מוח מסוימים במוחם של פסיכופתים שנראה כי לא הבשילו למרות שסיימו את התפתחותם. בפרט, המערכת הלימבית, אותו אזור במוחנו המעורב בעיבוד רגש וזיכרון, אינה מפותחת. זוהי הסיבה לכך שהם לא חווים פחד במצבים שבאופן אובייקטיבי נתפשים כמלחיצים. אזור נוסף שבו ניתן לראות הבדל הוא הקורטקס הפרה פרונטלי, אותו אזור האחראי על ויסות דחפים ודחיית סיפוקים. במלים אחרות, החלק במוח שאחראי על כפתור ההשהיה, זה שאומר לך לעצור לרגע ולשקול שוב את מעשיך, לא התפתח כראוי, מה שמסביר את הנטייה של פסיכופתים לקבל החלטות אימפולסיביות, להיות אדישים להשלכות ולקחת סיכונים מוגברים.

אבל גם אני מקבל לפעמים החלטות שפוגעות באחרים, מונע מדי פעם מאינטרסים תועלתנים ואפילו אנוכיים, מנסה לקדם את עצמי ולא תמיד מתחשב, זה אומר שאני פסיכופת?

חשוב להבין שפסיכופתיה מצויה על ספקטרום וכולנו נופלים במקום מסוים על הסקאלה. מה שמבחין אותנו מפסיכופתים היא היכולת לחוש אמפתיה.

יש המון בלבול לגבי המושג אמפתיה. הרבה אנשים סבורים שמדובר ביכולת לקלוט ולהבין את מצבו הנפשי של האחר, לשים את עצמך בנעליו. אבל לא לזה הכוונה. לפסיכופתים יש יכולת מצוינת לקלוט את האחר. הם ניחנים באינטליגנציה רגשית גבוהה. מה שנעדר אצלם זהו החלק השני בהגדרת האמפתיה, וזוהי היכולת להרגיש את מצוקת האחר. הם יכולים לשדר תחושה של אכפתיות אם היא משרתת אותם באותו הרגע, אך לא מדובר בתחושה אותנטית. אם כך, מה שמבחין בין פסיכופתים לאנשים אחרים זה שפסיכופתים אמנם יכולים לקרוא אנשים מצוין, אבל הם ינצלו את היכולת הזו לתועלתם מבלי להרגיש את מצוקת האחר.

אמנם פסיכופתים יכולים לעתים נדירות לחוות אמפתיה בעוצמה מסוימת, הם יכולים לעתים להצטער על מעשיהם, אך בעיקר אם מעשיהם הובילו לפגיעה באינטרסים שלהם. לכן, כדי לדעת האם למרות גילויים אנושיים של רוע שניתן למצוא אצל כולנו במידה כזו או אחרת, אתם לא עונים להגדרה של פסיכופת, זוהי השאלה המרכזית שאתם צריכים לשאול את עצמכם. האם אתם מסוגלים לחוש אמפתיה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות