המלדיביים כאזהרה: מה קורה כשחוב סיני תופח בשקט - המשחק הגדול - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלדיביים כאזהרה: מה קורה כשחוב סיני תופח בשקט

היוזמה השאפתנית של סין להקים את דרך המשי החדשה גורמת למדינות רבות לקבל מסין הלוואות שלא תמיד יש להן איך לשלם. כך מצאו את עצמם האיים המלדיביים עם חוב של כשליש מהתמ"ג שלהם

8תגובות
האיים המלדיביים
Shutterstock

אחת השאלות החמות היום בזירה הבינלאומית היא האם סין תצליח לעצב מחדש את העולם באמצעות "דרך המשי החדשה", או ה-Belt and Road Initiative.

היוזמה השאפתנית, שהוכרזה לראשונה על ידי שי ג'ינפינג בספטמבר 2013, מבקשת לעצב מחדש את אירו-אסיה ואפריקה לגוש כלכלי אחד, מחובר על ידי סדרה של כבישים, רכבות, צינורות גז ונפט, הסכמי סחר חופשי ומעברי גבול. ההנהגה בבייג'ין מעוניינת לחבר את העולם אל סין, כשהיא עומדת במרכזו כמוקד כלכלי חדש.

דרך המשי - דלג

נראה שבשנה האחרונה היוזמה חווה קשיים, שנובעים לא רק מעצם גודלה והתכנון הקלוקל שלה. מבחינת גודל מדובר ביוזמה שאין לה אח ורע בהיסטוריה העולמית, יוזמה שבשביל לממש אותה סין תצטרך להשקיע או לגייס כטריליון דולר בשביל להקים את כל אותם כבישים, מסילות רכבת ופארקים תעשייתיים בשלוש יבשות.

מבחינת תכנון, לא ברור אם היוזמה היא תוכנית קונקרטית כלשהי או חזון שהסינים שמים תחתיו מאות פרויקטים שונים ומשונים. היוזמה נעדרת פיתוח, הערכות העלות שלה נעות בין טריליון ל-8 טריליון דולר (לפי דו"ח ה-CSIS) או תאריך יעד כלשהו. צופה מן הצד עלול עוד לתהות האם באמת סין מעוניינת לעצב את העולם מחדש, או שמא דרך המשי היא פשוט תירוץ בשביל סין לדחוף למדינות אחרות את היכולת העודפת שלה בתחומי הבנייה, הבטון והפלדה.

נוסף על הקשיים האלו, יש קושי שלישי שמתגבר וחייב לעורר גם אותנו כאן בארץ לסכנה הטמונה בהשקעה הסינית: חוב. ולא חוב של סין, אלא חוב לסין. בייג'ין אינה מחלקת מתנות בחינם – ההשקעה במדינות השונות בדרך המשי היא בדרך כלל בצורה של הלוואות נושאות ריבית ולא מענקים. סין מלווה למדינות כסף סיני שהן משתמשות בו בשביל לשכור חברות סיניות. בייג'ין מרוצה שהחברות שלה עובדות ומחזקות את מעמדה של סין בעולם. המדינות המארחות קצת פחות – משום שהן נאלצות להישאר עם החשבון.

בשנה האחרונה צפים עוד ועוד מקרים של מדינות שנתקעו עם חוב במסגרת דרך המשי שהן אינן יכולות לשלם. החוב מעורר את זעם הציבור, מה שיוצר התנגדות להמשך ההשקעה הסינית במדינה. לעתים המדינה יכולה להראות לסינים את הדלת; לעתים היא מגלה שהסינים נהפכו, מבלי משים, לבעלים החדשים.

כמה הוציאה סין על דרך המשי

דוגמה אחת שעולה עכשיו לכותרות עם פרסום החוב העצום שלה לסין היא מדינת האיים המלדיביים, יעד תיירות פופולרי הנמצא דרומית לסרי לנקה באוקיינוס ההודי. כעת מתגלה שבזמן כהונתו של ראש הממשלה הקודם והמושחת של האיים, עבדאללה יאמין, המלדיביים צברו חוב כה גדול לסין שלא ברור איך יצליחו, אם בכלל, לשלם.

הסיפור של המלדיביים הוא אזהרה גם לנו, מה קורה אם לוקחים מבלי משים כסף סיני.

גן עדן במחיר מבצע

המדינה הקטנה של המלדיביים ידעה סערה פוליטית לא מזמן, כשבספטמבר 2018 הפסיד בבחירות עבדאללה יאמין הפרו-סיני למועמד הפרו-הודי איברהים מוחמד סולי (Solih). זמן קצר אחרי שהפסיד בבחירות, יאמין נעצר בחשד לשחיתות.

בתחילת פברואר 2019 הוגש נגדו כתב אישום בעוון שוחד, שחיתות, הלבנת הון ושוד. יאמין, כך עולה מהמסכים, הפנה כ-79 מיליון דולר מהרווחים של חברת התיירות הלאומית לחשבונות בנק פרטיים, כולל חשבונות בנק שלו. חלקו של הכסף הולבן וחלקו שימש כשוחד לפוליטיקאים ופקידים. מקרה קלאסי של ראש מדינה שחושב שהתקציב הלאומי הוא בשבילו לקחת.

בניית גשר במערב סין
Cai zengle / Imaginechina / AFP

רק מה? חוץ מלשדוד את אוצרות המדינה, במהלך כהונתו של יאמין (2018-2013) המלדיביים התרחקו מהודו, בעלת הברית המסורתית של האיים, והתקרבו לסין. יאמין התקרב לסין וזו צירפה את המלדיביים לדרך המשי, סללה בה כבישים, הקימה גשרים ובימים אלה מרחיבה את שדה התעופה הבינלאומי של האיים. לפני הדחתו של יאמין לא היה ידוע היקף החוב של המלדיביים לסין. עכשיו, אחרי שיאמין הסתלק מהתמונה, התגלה תג המחיר של הפרויקטים הסינים.

לפי דיווח של ה-Financial Times, החוב הכולל של המלדיביים לסין, בין אם חוב של חברות או חוב של הממשלה, הוא כ-1.5 מיליארד דולר. התמ"ג הכולל של האיים הוא כ-4.6 מיליארד דולר, כלומר למלדיביים יש חוב לסין בהיקף של כשליש מהתמ"ג שלהם.

החוב של המלדיביים לסין נותן לבייג'ין השפעה מול סולי והממשל החדש שלו. אם ינסה לזרוק את הסינים – הסינים עלולים להחמיר את תנאי ההלוואה ולהביא את המדינה לפשיטת רגל. אם ימשיך את כל הפרויקטים הנוכחים, הוא מסתכן בהגדלת החוב. בצד נמצאת הודו, שעכשיו אינה יודעת אם להציל את בעלת הברית הישנה שלה מהנושים הסינים, או לתת לה לפשוט את הרגל.

סימן אזהרה

הסיפור של המלדיביים אינו ייחודי. פקיסטן, "בעלת ברית" של סין, נאנקת תחת עול החובות שלה לבייג'ין. בייג'ין אינה מהססת להלוות למדינות, גם כאלה שאינן יכולות בהכרח להחזיר את החובות שלהן. סין אינה מהססת משום שבמקרה של חוסר יכולת לפרוע את החוב, היא יכולה להסדיר את החוב על ידי השתלטות על נכסים – דוגמת העברת הבעלות של נמל המבנטוטה בסרי לנקה לידי חברה סינית, במסגרת הסדרת החובות של האי לסין.

בניית דרך המשי בפקיסטן
Aqeel Ahmed/אי־פי

אנו בישראל צריכים להסתכל על המקרים הללו וללמוד אותם. עלינו להתייחס בחשד לרצון הסיני לממן פרויקטים בארץ. נכון, יהיה טיפשי מצדנו להתעלם מהאפשרות לקבל מימון עבור פרויקטים לאומיים, דוגמת הרחבת הנמל בחיפה, רכבת לאילת ועוד. מצד שני יהיה טיפשי לא פחות לקחת את הכסף הסיני ולשכוח שמדובר בהלוואה נושאת ריבית, לא מתנה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות