האסטרטגיה שלכם נכשלה? כנראה שלא השקעתם בטקטיקה - מנהיגות ארגונית - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האסטרטגיה שלכם נכשלה? כנראה שלא השקעתם בטקטיקה

סקר מ-2016 מצא כי 67% מהאסטרטגיות הארגוניות נכשלות ברמת היישום. מדוע זה קורה, ולמה כדאי להשקיע יותר בטקטיקה?

מתוך "להציל את טוראי ראיין"

לפני כמה חודשים הוזמנתי להרצות בכנס מנהלים מקצועי. למרות שההרצאה שלי נקבעה לשעה 11:30, בחרתי להגיע לכנס מוקדם כדי להקשיב וללמוד מהרצאות של קולגות. לבמה עלה מרצה שהגדיר את עצמו כמומחה מוביל בתחום הייעוץ האסטרטגי העסקי. הוא פתח את ההרצאה שלו בהכרזה דרמטית כי אסטרטגיה עסקית היא חזות הכל, והציע מודל סבוך, יקר, מייגע ועמוס תיאוריות ומודלים למכביר.

הוא סיכם את הפרזנטציה שלו בציטוט הקלאסי של סון דזה, גדול האסטרטגים ומחבר הספר 'אמנות המלחמה': "טקטיקה ללא אסטרטגיה היא הרעש לפני המפלה".

למרות שהציטוט נהדר, המרצה חטא גם לסון דזה וגם למטרה, כשבחר להשמיט ממנו את החלק הראשון והחשוב בדבריו: "אסטרטגיה בלי טקטיקה היא הדרך האטית ביותר לניצחון". בעולם העבודה החדש והמהיר – זו התורה כולה.

האסטרטגיה המסורתית מתה

טקטיקה, או יישום תכליתי של אסטרטגיה, הוא נושא חם ומדובר בעולם העבודה החדש. מנכ"לים שהשתתפו בסקר השנתי של חברת המחקר הבינלאומית הוותיקה Conference Board דירגו את הנושא כאתגרם הניהולי הגדול ביותר.

זה לא מפתיע: סקר של חברת Bridges מ-2016 בקרב 144 מנהלים מ-18 מדינות בעולם, מצא כי 67% מהאסטרטגיות נכשלות ברמת היישום. המשמעות היא שארגונים רבים לא מסוגלים לעשות את המעבר המתבקש משלב האסטרטגיה לשלב היישום הטקטי. למה זה קורה?

אחד הגורמים לכישלון הוא העובדה המצערת שלמרות ש-2020 בפתח, ארגונים רבים מתעקשים להמשיך לקיים תהליכי אסטרטגיה מסורתיים שכבר לא מתאימים לעולם העסקים החדש.

אסטרטגיה מסורתית דורשת זמן. היא גרנדיוזית, ארוכה ועמוסה לעייפה בניתוחי עומק על צרכנים, שווקים, מתחרים ומודלים עסקיים, כלכליים ושיווקיים. אבל בעולם עבודה דיגיטלי, שבו הכל זז במהירות האור, וטכנולוגיות ומתחרים חדשים צצים כפטריות שלאחר הגשם – ארגונים ועסקים לא יכולים להרשות לעצמם לבצע תהליכים כאלה, כי אין להם זמן. אם יתעקשו על אסטרטגיה של פעם – המתחרים יעקפו אותם בסיבוב.

בזבוז כסף ומחירים כבדים

מעבר לבזבוז הזמן, אסטרטגיה מסורתית כרוכה בהשקעה כספית יקרה. כשמנהלי הארגון תולים בה בה את כל יהבם, המחשבה על הכסף שעלול לרדת לטמיון תגרום להם להמשך לדבוק בה בכל מחיר, גם אם מסתמן שהיא שגויה.

פעולה זו של אחיזה בקרנות המזבח של אסטרטגיה לא טובה עושה נזק כפול ומכופל: לא רק שההשקעה בה לא תחזיר את עצמה – אלא הארגון ימשיך להפסיד עליה כסף, התפוקות ירדו, התדמית הארגונית תידרדר והטאלנטים הטובים יינטשו את הספינה.

טעויות הן הלמידה החדשה

לפני המהפכה הדיגיטלית, האסטרטגיה המסורתית היתה ארוכה ויקרה, משום שארגונים חיפשו One Best Way כדי להימנע מטעויות. אבל בעולם החכם והמהיר של ימינו, ארגונים שלא טועים – לא עושים.

עולם ההיי-טק והסטארט-אפ הגיע לאן שהגיע הודות למרחבי טעות נדיבים ועקומות למידה חדות. הדינמיקה החדשה דורשת לתת מקום של כבוד לטעויות ותיקונים תוך כדי תנועה, והשקעה באסטרטגיה נפוחה מונעת מהארגון את האפשרות הזאת מלכתחילה.

אסטרטגיות מסורתיות מתייחסות לעולם העבודה כאל זירת מלחמה, ונשענות על תפישות וציטוטים של גנרלים ואנשי צבא מוערכים. אמנם ניתן לקבל השראה וללמוד מאסטרטגיות צבאיות, אבל עולם העבודה איננו זירת מלחמה: ארגונים אינם נלחמים באויב, אלא נאבקים על מקומם הראוי בשוק תחרות חופשי ורחב בו יש מקום לעסקים רבים. כדי להצליח בתחרות, יש להשקיע בטקטיקה חכמה, גמישה ומתמשכת.

אחת הטעויות השכיחות ביותר באסטרטגיה כבדה, רבודה ונפוחה היא שפעמים רבות היא לא מתחשבות בהון האנושי שאמור להוביל אותה. יש לכך סיבות רבות: היא עלולה להיות מנותקת מהמציאות העסקית, מנוגדת לתרבות הארגונית, מסובכת להבנה, מתוקשרת בצורה גרועה וחמור מכל – לא יורדת לרזולוציות טקטיות של תוכנית עבודה אופרטיבית, ברורה ומדידה. התנהלות כזו, שמשדרת יוהרה ואגו מוגזם, אינה הולמת את עולם העבודה החדש ומזיקה לארגון בכל פרמטר אפשרי.

בחנו את עצמכם

למען הסר ספק, אסטרטגיה עסקית חשובה ונדרשת תמיד, אולם עליה להתייעל ולעבור הצרת היקפים רצינית. מארק רידלי, מייסד פורטל התעסוקה הבריטי Reed הציג במאמרו את השאלות הבאות כדי לבחון את הסוגיה:

1. האם הארגון שלך מבזבז מאמץ רב בהכנות לפגישות אסטרטגיה?

2. האם ישיבות התכנון האסטרטגיות שלך מתמקדות יותר בדיווח על ביצועים ופחות בקבלת החלטות?

3. האם תחזית התקציבים והפרויקטים שלך משתרכות 12 חודשים קדימה?

4. האם ישיבות האסטרטגיה שלך לא מסתיימות במערך ברור של פעולות אופרטיביות מחייבות?

5. האם מיעוט אנשים בארגון מכירים ומבינים את האסטרטגיה שלך?

אם השבתם בחיוב על השאלות של רידלי – סימן שאתם מבזבזים יותר מדי זמן וכסף על אסטרטגיה ומעט מדי משאבים על טקטיקה.

כך תיישמו אסטרטגיה בעולם העבודה החדש

צרו אסטרטגיה רזה: הממציא תומאס אדיסון אמר כי "גאונות היא 1% השראה ו-99% זיעה". במקום להשקיע מאות אלפי שקלים בריטריטים לחו"ל ובתוכנית אסטרטגית ארוכה ומסובכת, השקיעו עד 30 יום בלבד כדי ליצור תוכנית אסטרטגית רזה, חכמה, פשוטה להבנה ומציאותית.

התוכנית תכלול את מצב שוק התחרות וניתוחי בנצ'מרק רלוונטיים, 3-2 חלופות, ניהול וכימות סיכונים וגיבוש עמדה תחרותית חזקה. אפשר וכדאי להיעזר ביועצים אסטרטגיים, כל עוד אתם מגבילים את ההוצאות על גיבוש וכתיבת התוכנית למינימום.

שמרו את כספכם ליישום: לאחר שבניתם אסטרטגיה רזה וחכמה, השקיעו את מירב המשאבים שלכם בתוכנית היישום.טים ברי, יזם טכנולוגי, מייסד Palo Alto Software ומחבר רבי-מכר בעולם העסקים, הציג פירמידה בריאה להובלה אסטרטגית. רק קצה הפירמידה מוקדש לאסטרטגיה, והשאר מושקע ביישומה, על ידי טקטיקה אופרטיבית, אבני דרך, מדידה והערכה.

הגדירו אבני דרך ומרווחי טעות: כדי למדוד את אפקטיביות האסטרטגיה שבחרתם תוך כדי תנועה, הגדירו אבני דרך תקופתיים במרווחים שלא עולים על רבעון, וקיימו תהליכי מדידה והערכה שוטפים. האינטרוולים הקצרים יאפשרו לכם לספוג טעויות טבעיות ולתקנן תוך כדי תנועה. זכרו: ככל שהמרווחים קטנים יותר, כך הטעויות קטנות יותר, הלמידה מהירה יותר והמחירים קלים יותר לעיכול.

ביחד תשיגו יותר. הרבה יותר: מנכ"ל הוא כמו רב חובל של ספינה: הוא לא יוכל לנווט אותה אל חוף מבטחים בלי חובלים ועובדי סיפון נאמנים. האסטרטגיה המבריקה ביותר תהיה שווה כקליפת השום אם האנשים הטובים ביותר שלכם לא ייקחו חלק בהובלתה.

לכן, בשלב הגיבוש ובמיוחד בשלב תוכנית היישום, גייסו את הטאלנטים הטובים ביותר שלכם והפכו אותם לשותפים מלאים לדרך. נקודת מבטם והידע המקצועי הרלוונטי שהם יביאו לשולחן הדיונים, יסייע לכם לגבש תוכנית שעומדת במבחן המציאות, ויעזור לכם להעביר אותה הלאה לאורך ולרוחב הארגון.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות