לאוצר יש כלי יעיל שיחסוך למשק מיליארדים - אז למה הוא לא משתמש בו? - לו הייתי שר אוצר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאוצר יש כלי יעיל שיחסוך למשק מיליארדים - אז למה הוא לא משתמש בו?

ארכימדס אמר פעם "תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו", ואני אומר - תנו למגזר העסקי תאריך יעד והוא יוציא אותנו מהמיתון

מרכז עסקים בלב סיאול
Ahn Young-joon/אי־פי

ברגעים אלו, כמו בכל רגע בימים האחרונים, משרד האוצר עוסק בשני דברים - בלימת הגזרות שמשרד הבריאות רוצה לגזור על המשק והכנת תוכנית כלכלית אפקטיבית כדי להציל אנשים מרעב, חברות מפשיטת רגל ואת המשק ממשבר.

נראה שהפוליטיקאים עשו תחרות ביניהם מי יזרוק את המספר הכי גבוה לסיוע, והמספר הזוכה הוא 80 מיליארד שקל. סכום כל כך עצום שבעיקר מוכיח שלא היתה חשיבה מאחוריו. במשרד האוצר כנראה מנסים לגרום לכמה שיותר מהסכום להיות הלוואות, ויש לכך שני יתרונות - הראשון הוא שחלק ממנו יוחזר, והשני הוא שניתן להיעזר בבנקים להפצתו.

כל אחת מדרכי הסיוע תיתקל בשתי בעיות מרכזיות:

1. הקריטריון - המטרה היא לעזור ככל הניתן למי שהכי צריך, אבל כל קריטריון יעזור גם להרבה מאוד אנשים וחברות שפחות צריכים. בחלקם כאלו שבכלל לא נפגעו, ואולי אפילו הרוויחו מהמשבר. זה כאב ראש מאוד גדול, בעיקר בכל הקשור לחברות.

2. הביצוע - מאוד מאוד קשה לחלק כסף בכל מנגנון אפשרי. הדרכים הקלות (והנכונות) הן הפחתת ודחיית מסים ותשלומים לממשלה, מתן קצבאות למי שהיו זכאים גם קודם, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה למובטלים ולמי שיצא לחל"ת ואולי אפילו תשלום חד פעמי לאזרחים. 

אבל בכל הקשור לעסקים, המדינה די אבודה. קל להחליט לתת לכל אזרח 1,000 שקל, ואפילו יחסית קל לחלק אותם. אבל לתת לכל חברה סכום כזה זה חסר משמעות. הרי יש חברות של מאה אלף שקל ויש חברות של 10 מיליארד שקל. קשה להצביע על איזשהו מבחן בודד שקרוב להיות יעיל. אם ניתן להן לדווח על מחזור או אובדן הכנסה הן ירמו. ואם נשתמש בנתונים משנים עברו - הרבה מאוד מהכסף ילך לחברות שלא צריכות אותו.

כוחות יס״מ סוגרים עסקים בשכונת מאה שערים בירושלים
אוהד צויגנברג

לעומת זאת, בידי משרד האוצר יש כלי אחד, מאוד יעיל, ואפילו ללא עלות, שהתרומה שלו למגזר העסקי שווה עשרות מיליארדים - ודאות.

ודאות חשובה למגזר העסקי כמו אוויר לנשימה.

ודאות תאפשר להחליט מיידית איזה עובדים לפטר, אלו להוציא לחופשה ואלו לחל"ת, ובתוך כך לפטר פחות עובדים, כי לא צריך להיות מוכנים לגרוע מכל. ודאות תאפשר לדעת איזה פסי ייצור להשבית ומתי להפעילם מחדש ואלו להמשיך במתכונת מינימלית. ודאות תאפשר לדעת האם להסב מקצוע למקצוע שנדרש יותר עכשיו (שליח למשל) או למקצוע המאפשר עבודה מהבית, או פשוט להמתין. ודאות תאפשר לדעת אלו הלוואות (אם בכלל) צריך לדחות את ההחזר ואלו לקחת כדי לחיות בינתיים.

על משרד האוצר להכריז כרגע מתי הסגר יוקל משמעותית ומה יהיו ההנחיות לאותו שלב. לכאורה קשה להכריז על כך, נכון? הרי המצב תלוי באפידמיולוגיה. אז כן ולא.

אנסה להיות רק מעט אפידמיולוג חובב (אם כי אני לא) אבל ניתן להבחין כרגע בכמה דברים - מערכת הבריאות לא קורסת, הישראלים ברובם ממושמעים תקופה ארוכה ויש ניצנים של סיבות להאמין שיש התמתנות, לפחות קלה, בקצב התפשטות המחלה. לכן יכול להיות שיהיה ניתן להקל בסגר בשבועות הקרובים.

מעבר לכך, ניתן להאמין שעם תאריך יעד ברור - גם מערכת הבריאות תוכל להתכונן יותר טוב. נכון, הם כרגע פועלים הכי מהר שאפשר, אבל ללא תאריך יעד לא מתחילים חלק מהפרויקטים שנראים ארוכים מדי, ומצד שני לא מקצרים פרויקטים שיכולים להתכנס אליו. לא מתכננים חופשות זמניות לסגל כדי להקל עליו מעט, ובגדול רצים ב-200% ושוחקים את המערכת. לכן, תאריך יעד יקל גם על מערכת הבריאות. 

עסקים סגורים בירושלים
אמיל סלמן

חשוב לזכור - גם אם יבטלו את הסגר לגמרי, פחות נצא מהבית, ניגע אחד בשני, נשטוף ידיים יותר ואולי גם נחבוש מסכות. אבל ברור שזו לא האופציה הסבירה. האופציה הסבירה היא כמובן המשך איסור על התכנסויות וסגירת הפאבים המסעדות, מוסדות התרבות וענף התיירות, במקביל למתן היתר לעסקים לעבוד כל עוד יקפידו על מרחק של שני מטר בין העובדים. כשבעת התפרצות, אנשים או אזורים מסוימים יכנסו לבידוד.

הסתכלות קצרה על לוח השנה - תראה שהתאריך להקלה די ברור. הרי גם אם היה אפשר להחזיר את הפעילות העסקית בפסח, זה מעט מיותר. מלכתחילה היא די שולית אז. העלות של השבתה בפסח די נמוכה. היעד הסביר הוא המימונה שיוצאת ביום רביעי, 15 באפריל. שכן, מקבלי ההחלטות לא יעזו ליצור את הרושם שניתן לקיים את החג כרגיל, ולכן התאריך המסתמן לסוף הסגר הוא יום ראשון, 19 באפריל.

ארכימדס אמר פעם "תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו", ואני אומר - תנו למגזר העסקי תאריך יעד והוא יוציא אותנו מהמיתון. עם תאריך יעד - 99% מהעסקים ידעו להסתדר מול הבנקים והעובדים ולא יצטרכו חילוץ או תמיכה.

לכן אני פונה לנערי האוצר - הפסיקו ליממה אחת במרוץ אחר תוכנית החילוץ, והכריזו על תאריך יעד. תנו לעסקים את האפשרות לתכנן. זה אמנם קצת מסוכן, אבל שווה מיליארדים, ולא עולה דבר.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות