-"אבא, מה יקרה כשנמות?" -"תלוי בתקנון קרן הפנסיה" - עורכי דין בעבודה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

-"אבא, מה יקרה כשנמות?" -"תלוי בתקנון קרן הפנסיה"

הדבר הידוע והבטוח בחיינו הוא שכולנו, בגיל מאה ועשרים, נמות. איך המשפט מתמודד, אם כן, עם פטירתו של עובד או עובד לשעבר? ובכן, התשובה לכך היא שמשפט העבודה מטפל בנושא זה בצורה דלה וחלקית למדי

קופת חיסכון

אוהד גלעדי

יש לי שלושה ילדים. האחד זאטוט. השניים האחרים גדלים בקצב מסחרר. שניהם שאלו אותי בשלב כזה או אחר: "אבא, מה יקרה כשאני אמות?". האמת, חוץ מלבלוע רוק בחוסר נוחות – לא ידעתי מה לעשות, כיצד להשיב ומה בכלל התשובה הנכונה.

הרי הדבר היחיד שאני יודע בעניין זה עוסק בזכויות של שארים לפיצויי פיטורים ופנסיה על פי החוק ומשפט העבודה. למרות שזה נושא מרתק, אני בספק אם הילדודעס רצו לקבל ממני הרצאה בנושא.

ובכל זאת, הדבר הידוע והבטוח בחיינו הוא שכולנו, בגיל מאה ועשרים, נמות. וכאמירתו המפורסמת של אסי דיין: "החיים זו מחלה עם מאה אחוז תמותה". איך המשפט מתמודד, אם כן, עם פטירתו של עובד או עובד לשעבר? ובכן, התשובה לכך היא שמשפט העבודה מטפל בנושא זה בצורה דלה וחלקית למדי.

ובטרם נצלול לעניין, הבה נפשט ונבאר מספר עניינים. כל אדם מוריש את רכושו לאחר פטירתו. הרכוש הנותר מכונה "עיזבון" והוא מחולק על פי צוואה בה מורה המוריש כיצד יתחלק רכושו לאחר מותו. בהיעדר צוואה מבוצעת החלוקה על פי אמות מידה הקבועות בחוק הירושה.

כניסתה של צוואה לתוקף מחייבת אקט משפטי – מתן "צו קיום צוואה"; ירושה על פי חוק הירושה מחייבת אף היא אקט משפטי – מתן "צו ירושה". כלומר, כדי לתת תוקף לצוואה או לירושה על פי דין נדרשים הליכים שאורכים, במקרה הטוב, כמה חודשים. מה קורה בהיעדר צוואה או יורשים? ניחשתם נכון. מדינת ישראל יורשת את רכושו של הנפטר.

פנסיה רומנטית - דלג

מלבד אלה, ישנם כספים השייכים לאדם שהלך לעולמו והם אינם חלק מעזבונו. בהתאם, חלוקתם לא תתבצע לפי הצוואה או צו הירושה, אלא על פי הוראות הדין או הוראותיו של הנפטר, וללא צורך להמתנה הממושכת עד למתן צו קיום צוואה או צו ירושה.

במשפט העבודה ישנו סוג נוסף של זכויות לנפטר, והוא ממין הזכויות האישיות. זכויות אלה אינן ניתנות להורשה בצוואה (או בשום דרך). כאלה, למשל, הן הזכויות לגמלאות ולקצבאות שונות – ובראשן אלה המשולמות על ידי קרנות פנסיה.

השאלה האם לאחר פטירה תהיה לאיש זכות באלה היא שאלה שנקבעת על פי תקנוני קרנות הפנסיה בלבד.

אז מה יקרה כשנמות?

חוקי העבודה מטפלים בשאלה מי יקבל את יתרת השכר שמגיע לעובד ואת פיצויי הפיטורים. אולם בכך מתמצה העניין, וגם זה נעשה באופן חלקי ביותר. כך למשל, ככלל, אם אין שארים שהיו תלויים בעובד המנוח העונים על הכללים הקבועים בחוק - אין זכות לפיצויי פיטורים לאיש – גם לא ליורשים. אלה אינם חלק מהעיזבון והמעסיק יהיה פטור, כפי הנראה, במצב כזה, מתשלום פיצויי הפיטורים בגין אותו עובד שעבד ונפטר. 

כלומר, ההסדר החוקי איננו באמת דואג למשפחתו, שאריו או יורשיו של העובד שנפטר. את החור שנוצר בעניין זה ניסו בעבר הרחוק למלא קרנות הפנסיה הוותיקות שנוסדו על ידי ההסתדרות. דובר היה ברעיון יוצא דופן – כל העובדים יפקידו מידי חודש בחודשו כספים לקופה משותפת. חלק – בעלי השכר הגבוה – יפקידו "יותר כסף"; חלק אחר – בעלי השכר הנמוך – יפקידו "פחות כסף". הקופה המשותפת תחולק באופן שיוויוני וזהה לכולם - על פי כללים אחידים ונוקשים הקבועים בתקנון.

אכן מדובר ברעיון מופלא הנסמך על אידיאות ראויות לציון כגון: ערבות הדדית, שוויוניות ועוד. במסגרת זו, תקנוני הפנסיה נתנו מענה גם למצב בו עובד שהיה מבוטח בקרן הפנסיה (או שהיה גמלאי) – נפטר. זאת, באמצעות קביעת כללי זכאות לסמוכים על שולחנו לקבל חלק מהפנסיה שחסך העובד כל חייו.

קשישים ברחוב
אורן זיו

לרעיון זה היו חסרונות משל עצמו. הפנסיה לשארים היתה חלקית ביותר. בנוסף, הפנסיה הזו איננה חלק מהעיזבון של העובד ועל כן היא מחולקת אך ורק על פי ההוראות והכללים הקשיחים שבתקנון קרן הפנסיה. מי שאינו עונה על התנאים – פשוט לא זכאי לכלום. עובדה זו הביאה לאורך השנים ללא מעט עיוותים.

כך למשל, במציאות הפתוחה של שנות ה-2000 אין זה מחזה נדיר כלל שידועות וידועים בציבור נדרשות להצטייד בעורכי דין ולפנות בתביעה לבית הדין לעבודה מכיוון שקרן הפנסיה איננה משלמת להם קצבה, על פי תקנונה.

כך גם למשל, מרוב כללים לעתים הרעיון עצמו הולך לאיבוד. כך היה למשל בפרשה שנדונה בתיק ע"ע 723/06 שבסופו נקבע שעובדת שחסכה כל ימיה בעבודה קשה מאות אלפי שקלים ונפטרה – איש אינו זכאי לכספים שחסכה ואלה נותרו בקופת קרן הפנסיה. יתר על כן, הרעיון החברתי של קרנות הפנסיה הוותיקות קרס – ממש כך.

קבוצות עובדים חזקות עשו הסכמים שבהם התנו את הצטרפותם לקרן בכך שינתנו להם זכויות עדיפות ויתרות על אלה שבתקנון במקרה של פרישה, נכות או מוות. כל זאת, ממש בניגוד לרעיון השוויוניות והערבות ההדדית שעל בסיסו קמו קרנות אלה. חיסרון נוסף הוא שלא היתה חובה או זכות לכל עובד להיות מבוטח בביטוח פנסיוני כאמור.

בסופו של דבר הסוף של הקרנות מוכר: הקרנות נסגרו ב-1995 לעמיתים חדשים; ב-2003, עת היו רגע לפני קריסה, עברו לניהול של המדינה תוך צמצום זכויות לעמיתים שנותרו.

והנה, שוב נוצר חור ובור. מי יטפל ומי ידאג למשפחתו של עובד שנפטר? המדינה לא נטלה על עצמה תפקיד חשוב זה. היא אפילו לא דאגה להסדיר חובת ביטוח פנסיוני או תמרוץ עובדים לעריכת הסדרים פנסיוניים. 

את התפקיד הזה לקחו על עצמם הצדדים ליחסי העבודה (נשיאות הארגונים הכלכליים וההסתדרות), שחתמו ב-2008 על הסכם פנסיה חובה, שכיום חל על כל העובדים בישראל.

את תפקיד המבטחים לקחו על עצמם הפעם תאגידים עסקיים ובנקאיים פרטיים רבי עוצמה – כגון חברות הביטוח המנהלות כיום את קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. מדובר בתאגידים שמטרתם הלגיטימית היא עשיית רווח. כל זאת בעניין שהוא אמור להיות סוציאלי ממדרגה ראשונה.

המדינה, שלא תרמה בעניין דבר – דאגה לכך שתהיה רגולציה ענפה, שתוצאתה, בין היתר, היא שכיום ישנם שלל מסלולים שונים ובהם דגשים שונים על מקרים שונים (נכות, פטירה, זיקנה). מדובר בענף סבוך ביותר ובו הרגולציה נרחבת. כלומר, קל מאוד ללכת לאיבוד בעניין ולקבל החלטות לא מושכלות בעלות משמעויות מרחיקות לכת. למעשה, יש כאלה שמעדיפים בכלל לא להתעמק בנושא לאור מורכבותו. העלות מוטלת במלואה על המעסיקים ועל העובדים. המדינה מפקחת אולם איננה משתתפת בעלות.

והנה המצב שנוצר וקיים במציאות של ראשית 2019: עובד שרוצה לדאוג לכך שמשפחתו תוכל להתקיים אם חלילה ילך לעולמו חייב להיסמך כיום על חברות ביטוח פרטיות – בין ברכישת ביטוח חיים הוני, בין ברכישת פנסיה מתאימה, והכל תוך תשלום סכומים נכבדים מכיסו מדי חודש בחודשו.

אז נכון. נושא המוות איננו נושא ססגוני או לבבי. אבל הלוואי שבימי חיינו נזכה לראות הסדרים מודרניים יותר במעורבות תקציבית ישירה של המדינה בעניין סוציאלי ממדרגה ראשונה וחשוב זה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות