המתקפה על מערכת המשפט אינה מוצדקת - עורכי דין בעבודה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתקפה על מערכת המשפט אינה מוצדקת

מערכת המשפט היא היא הכתובת הסופית שיש לנו כנגד עוולות שעוולו בנו בכל תחום מחיינו. לא רק שאין לנו מערכת משפט אחרת – אלא שמדובר במערכת מתקדמת, הן בעולם המערבי והן במזרח התיכון

בית המשפט בבאר שבע, בחודש שעבר
אליהו הרשקוביץ

אוהד גלעדי

בשבוע שעבר, במסגרת "בליץ" ההודעות ה"קומיות" שקיבלתי לנוכח האירועים האחרונים במערכת המשפט, קיבלתי מסרון ובו טקסט בסגנון "כיצד 99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לנותרים" (לא ציטוט מדויק). זאת, בנוסף לשלל הודעות ברוח דומה, אך מכוונות למערכת בתי המשפט.

האמת תיאמר – הלב נחמץ.

אולם לפני שאנסה להראות מדוע 99% מעורכי הדין והשופטים בישראל דווקא מוציאים שם טוב לאחרים, ולא להפך, ומדוע אסור לנו, אפילו לא לרגע, לאבד את ביטחוננו במערכת המשפט – גילוי נאות קצר.

ראשית, אני עורך דין. זה לא גילוי מרעיש, אולם לא רק שזה מקצועי – אלא שאני מאמין בכל רמ"ח איבריי בחשיבות ובשליחות של תפקידי ותפקיד חבריי הרבים למקצוע. גם כיום, לאחר כ-15 שנה במקצוע, כשאני נכנס לאולם המשפט, אני מרגיש שאני עדיין תורם את חלקי הקט בשמירה על שלטון החוק בישראל, בשמירה על ערכי המדינה שלנו ומוסדותיה.

אני שם את מבטחי באופן מלא בשופטים, ואני מביט בהערכה רבה על הדרך הלא פשוטה שבחרו בחייהם (ועוד רגע אנסה להסביר למה אני מתכוון). אני יודע שאין מדובר במערכת מושלמת. אבל מצד שני, איזו מערכת מושלמת קיימת בכלל בעולם? אין כזו. עד היום, בכל אלפי הדיונים שבהם השתתפתי, לא הרגשתי מעולם שאמון זה לא היה במקומו. גם במקרים שבהם התוצאה לא היתה לרוחי.

תיקים בבית משפט בתל אביב
מוטי קמחי

שנית, אני לא עוסק בפוליטיקה; אני מתרחק ממנה. את דעותיי הפוליטיות אני שומר לעצמי ומשתדל לעסוק במסגרת עבודתי רק בעשייה. עם זאת, אני מכיר בכך שבכל מערכת היררכית יש מידת מה של פוליטיקה פנימית – בחלק יותר, ובחלק פחות. המאמר הזה לא עוסק בפוליטיקה בכלל.

לאחר האזהרות הללו, אני מעז לכתוב שאנחנו חיים בתקופה לא פשוטה. מערכות המשפט, אכיפת החוק ומוסדות המדינה מצויות במתקפה בלתי פוסקת המערערת את אמון הציבור בהם.

הממשלה ובכיריה מצויים בחקירות נוכח חשדות לביצוע עבירות; הכנסת מתקיפה ומותקפת עת השיח הציבורי הופך להיות אלים יותר וסובלני פחות; מערכות אכיפת החוק והמשפט מצויות במתקפה על ידי כולי עלמא – החל מהממשלה, הכנסת, התקשורת ובשיח היומי. אמון הציבור בכל אלה נשחק עד מאוד. לתוך מציאות מורכבת זו, באה הפרשה האחרונה בעולם המשפט ש'התפוצצה' בשבוע שעבר לתוך חיינו.

אבל, מה לעשות? אין לנו ארץ אחרת. אין לנו משטרה אחרת. אין לנו ממשלה או כנסת אחרות. אין לנו מערכת משפט אחרת – גם אם אדמתנו בוערת. אני מבין מעט מאוד בענייני ממשלה וכנסת. אני מבין קצת יותר במערכת המשפט. להלן כמה עובדות בסיסיות.

במערכת בתי המשפט בישראל משרתים כ-700 שופטים ורשמים. מדובר במשרתי ציבור העושים מלאכה קשה וסיזיפית מבוקר ועד לילה במתן שירות לאזרח ולמוסדות בישראל. מדובר בשופטים העוסקים בשלל סוגיות הנוגעות לכולנו ושאינן נחשקות כלל, כמו גביית חובות בהוצאה לפועל, מעצרי חשודים, עבירות תנועה, תביעות שכר וביטוח לאומי, סכסוכים משפחתיים, סכסוכים עם הרשויות השונות, סכסוכים בין דיירים ועוד.

על פי נתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת, העבודה הזו נעשית בתנאי לחץ ועומס כבירים. רק לשם ההמחשה, ב-2016 נפתחו יותר מ-810 אלף תיקים חדשים בבתי המשפט השונים – תיקים שאותם שופטים נדרשו לטפל בהם, בנוסף לתיקים משנים קודמות. עיקר הלחץ נופל על השופטים והרשמים בערכאות הנמוכות – בבתי משפט השלום, בבתי הדין האזוריים לעבודה, בתי המשפט לתעבורה ועוד.

הטיפול בתיקים הרבים הללו אינו מתמצה רק בשמיעת דיונים. מאחורי הקלעים נעשית עבודה קשה בלמידת החומר, קריאת אלפי עמודים, בדיקת המצב המשפטי, השקעת מחשבה ולבסוף כתיבת החלטות ופסקי דין. הכל נעשה תוך רצון של המערכת כולה ובכיריה לשפר את השירות, להגביר את היעילות ולקצר את משך חיי כל תיק. הכל תוך שמירה על הדין, שלטון החוק ואמון הציבור במערכת.

מתוך ההנחה והרצון שהטובים והמוכשרים מבין עורכי הדין יתקדמו למשרת שופטים – ניתן לומר בזהירות שגם התגמול בגין עבודה זו אינו בשמים, ודאי לא בתחילת הדרך. בנוסף, אדם המתמנה למשרת שיפוט גוזר על עצמו ועל משפחתו חיי איפוק – הכל צריך להיעשות במידה ובממלכתיות. אפילו המפגשים החברתיים עם חוג החברים המצומצם.

רוצה לומר: חיי השופט אינם חיי זוהר, אפילו לא בקירוב. אלו חיי שליחות המלווים בוויתורים אישיים רבים, וגזירת חיים של עומס ולחץ בתנאים הפחותים מאלה שניתן לקבל בחיים המקצועיים במגזר הפרטי. זו שליחות המיועדת לאלה שרוצים להשפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו, על כל צרות חיי היום יום שלנו. זאת, בנוסף לשמירה על שלטון החוק, מוסדות המדינה והדמוקרטיה הישראלית.

עלינו להיזהר ולהישמר היטב מאבדן אמון בבני ובנות החברה הישראלית שגזרו על עצמם חיי שליחות אלה. זאת, אף אם נראה לעתים שבתוך הלחץ והעומס – הדיונים תכליתיים והרצון לפשרה רב. גם לדעת להתפשר הוא עניין שכדאי שכולנו נלמד ונפנים. אולי כך רב הלהבות בשיח הישראלי יקטן ויתמתן.

עלינו להישמר מאבדן אמון במערכת המשפט – אף אם ימים לא קלים עוברים עליה. מערכת המשפט היא היא הכתובת הסופית שיש לנו כנגד עוולות שעוולו בנו בכל תחום מחיינו. לא רק שאין לנו מערכת משפט אחרת – אלא שמדובר במערכת מתקדמת, הן בעולם המערבי ובוודאי ב'שכונה' שבה אנו חיים (המזרח התיכון).

האם המערכת חפה מטעויות? האם היא חפה מעוולות? בוודאי שלא. אבל דווקא היכולת של החברה הישראלית והציבור לפקח אחר טעויות אלה, להעמיד מוסדות בדיקה וגם, אם צריך, להפעיל את מערכות אכיפת החוק – איננה תעודת עניות, אלא מקור לגאווה ולתקווה שעשבים שוטים (ככל שישנם) יוצאו מהמערכת, וזו תוכל להמשיך ולמלא את תפקידה החשוב.

גם על ציבור עורכי הדין יש מה לומר. בניגוד לשופטים שמספרם לנפש קטן – מספר עורכי הדין בישראל לנפש, גבוה. אין בכך כדי לשים את העוסקים במלאכה הקשה הזו ללעג או כדי לפגוע באמון הציבור גם במקצוע חשוב זה. עורך הדין הוא שומר סף. הוא שליחו של בית המשפט בציבור. עורכי הדין מסייעים לאזרחים במימוש זכות יסודית - גישה לערכאות. בכך יש להם תפקיד מכריע בשמירה על הסדר, השלטון והחוק בישראל. ככאלה, לעורכי הדין חובות מרובות ובהן: לפעול בהגינות וביושר תוך שיקוף המצב העובדתי והמשפטי לאשורו כלפי ערכאות המשפט; וגם לפעול בהגינות כלפי ציבור הלקוחות שאותם אנחנו משרתים יום יום.

העבודה המשרדית כוללת התעמקות וקריאת הררי חומרים, התרוצצות ברחבי המדינה בין ערכאות המשפט שונות ואינטראקציה לא פשוטה – לכל אורך שעות היממה – עם קולגות, שופטים, לקוחות, מוסדות המדינה (משטרה, ביטוח לאומי, רשויות המס, טאבו ועוד). כולם בני אדם. לכולם יש ימים טובים יותר ופחות.

במציאות העסקית כיום – המרדף לגיוס לקוחות נהפך לקשה יותר. עורכי דין חדשים מצטרפים למקצוע, ומנגד, היכולת והרצון של הציבור לשלם שכר טרחה נאות פוחתות. חרף העבודה הקשה, מרביתנו לא נתעשר מעריכת דין. גם חיי עורך הדין בישראל (לרוב) אינם חיי זוהר.

אין לנו מערכת משפט אחרת. עלינו כולנו – השופטים, הציבור ועורכי הדין חובה יסודית לשמור על מערכת המשפט ועל כבוד מקצוע עריכת הדין. אל תאבדו אמון. לציבור עורכי הדין בישראל אומר: דעו את מקומכם ותפקידכם. הכירו בשליחות הציבורית. עסקו בייצוג הוגן של לקוחותיכם ושל מערכת המשפט.

היו צנועים במעשיכם והתמקדו בעשייה, לא באורות הזרקורים. על כולנו מוטלת המשימה החשובה של שיקום ושימור אמון הציבור בנו ובמערכת. כולנו נפסיד מאבדן האמון וכבוד ויוקרת המקצוע. כולנו נרוויח משיקום התדמית.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות