הבנקאי החדש: התפקיד שיצרו התקדמות הטכנולוגיה והמשבר הכלכלי - עורכי דין בעבודה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקאי החדש: התפקיד שיצרו התקדמות הטכנולוגיה והמשבר הכלכלי

מאז המשבר הגדול ב-2008 פעלו הבנקים בסביבת ריבית נמוכה, שהשפיעה באופן מובהק על רווחיותם, לצד התקדמות טכנולוגית ותחרות גדלה. התוצאה היא צמצום עובדים ושינוי תפקיד הבנקאי

אדם מושך כסף באמצעות בנקאי בשנות ה-40
© Camerique/ClassicStock/Corbis

קרן שליט

לאחרונה דובר הרבה על הקושי שהבנקים יצרו ללקוחותיהם הקשישים: 140 סניפים נסגרו בחמש השנים האחרונות, ונדרשה התערבות פוליטית על מנת למנוע סגירת סניף יחיד בקרית עקרון. שאלתי את עצמי מה מקור התהליך, האם הוא מקומי או אוניברסלי, ומה יקרה לעובדי הבנקים כתוצאה ממנו.

במבט ראשון נראה כי הסיבה לתהליך היא כלכלית. מאז המשבר הגדול ב-2008 פעלו הבנקים בסביבת ריבית נמוכה, שהשפיעה באופן מובהק על רווחיותם; לצד זאת הם פעלו בסביבה רגולטורית מוגברת: כלקח מהמשבר פעל הרגולטור, בארץ ובעולם, באופן נמרץ מאוד כדי להגדיל את השקיפות והיציבות בתחום הבנקאות ולקדם את התחרות בו, והדבר חייב שינויים מבניים, השקעה מיכונית רבה והסטת מקורות לצורך עמידה ביחסים פיננסיים מחמירים שהרגולטור קבע - צעדים שהשפיעו גם הם על הרווחים בבנקאות.

במקביל נכנסו לזירה שחקנים חדשים וזריזים שהפכו את התחרות ממקומית לגלובלית: גופים פיננסיים שאינם בנקים הרחיבו פעילותם לתחומים של מתן הלוואות, מסחר בשוק ההון, סחר בינלאומי, העברת תשלומים, המרות מט"ח - תחומים שבאופן מסורתי נשמרו לבנקים. התחרות הגלובלית צימצמה את רווחי הבנקים, וכבר מדברים על תחרות צפויה גדולה יותר מצד הענקיות העולמיות - אמזון, גוגל ואפל.

התוצאות לא איחרו לבוא. אכן בארה"ב הועלתה הריבית כמה פעמים בשלוש השנים האחרונות, עד לרמתה הנוכחית של 2.5%, ואכן בשנים האחרונות נצפית עלייה קטנה בשיעורי התשואה הממוצעת במערכת, אך עדיין הבנקאות רחוקה משיאה: שיעורי הצמיחה בתמ"ג העולמי עלו בהתמדה במחצית השניה של העשור האחרון, וה-OECD אף צופה, הן ל-2018 והן ל-2019, צמיחה של 3.9% בכלכלה העולמית (הצמיחה החדה ביותר מאז 2011) - ואולם רווחי הבנקים לא הדביקו צמיחה זו, ובחמש השנים האחרונות צמחה הבנקאות העולמית ב-2% לשנה בלבד (לעומת 5%-6% לשנה בשנים קודמות).

לכאורה ניתן לראות בכך את הגורם הבלעדי, או לפחות העיקרי, לגל הצמצומים ששטף את ענף הבנקאות: באמצע העשור, ב-2012 לבדה, מוזגו או נסגרו באיחוד האירופי כ-500 בנקים, וב-2013 מוזגו או נסגרו בארה"ב יותר מ-200 בנקים; לקראת סוף העשור, ב-2017 לבדה, מוזגו או נסגרו בארה"ב כ-250 בנקים.

הדיגיטל משתלט

צמצום במספר הבנקים הוביל, כמובן, לירידה גדולה במספר הסניפים: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2017 קטן מערך סניפי הבנקים בארה"ב ב-1,700 סניפים (הירידה השנתית החדה ביותר מעולם), וצמצום במספר הסניפים גרר איתו ירידה במספר העובדים: Lloyds Bank האנגלי הודיע ב-2016 על מהלך לקיצוץ 9,000 משרות; Deutsche Bank הגרמני הודיע באותה שנה על מהלך לפיטורי 9,000 עובדים גם הוא; ב-Fifth Third Bank האמריקאי ירד מספר העובדים בסניף, מאז 2014 ואילך, מ-8-6 עובדים בממוצע בסניף ל-3-2 עובדים בסניף.

וכך חזרנו למספרים שלנו: שלושה בנקים קטנים (יובנק, פאג"י ואוצר החייל) שמוזגו בשנים האחרונות לבנק הבינלאומי; מיזוג מבוקש של בנק אגוד לתוך בנק מזרחי טפחות, הממתין להכרעה של בית הדין להגבלים עסקיים; מיזוג מבוקש של בנק דקסיה לתוך בנק מרכנתיל דיסקונט, הממתין להכרעה של הממונה על הגבלים עסקיים; 140 סניפים שנסגרו בחמש השנים האחרונות; ירידה של כמעט 6,000 עובדים בבנקים באותן חמש שנים. מעניין לציין כאן, במאמר מוסגר, כי קצב סגירת הסניפים בישראל נמוך מזה בעולם: בשנים 2016-2011 ירד מספר הסניפים בארץ ב-6%, לעומת ירידה ממוצעת של 18% באירופה ובארה"ב, ומספר הסניפים לאלף קמ"ר עומד בישראל על 51, לעומת ממוצע של 31 במדינות ה-OECD - כך על-פי נתונים שפירסם בנק ישראל במאי 2018.

אבל לא הכל הוא הכלכלה, ישנה גם ההתפתחות הטכנולוגית. התקדמות הטכנולוגיה בעשור האחרון יצרה תחום טכנולוגי מובחן של פינטק, ובמקביל השתנו העדפות הצרכן והוא הסיט פעילות לערוצים דיגיטליים: ניתן לראות תופעה זו בבירור בתחום התשלומים הדיגיטליים, שבו עלה השימוש מ-18% מהפעילות ב-2015 ל-50% מהפעילות ב-2017, ובדיווח של בנק לאומי כי ב-2018 בוצעו בו, לראשונה, יותר פעולות דיגיטליות מאשר פעולות בסניפים.

בין אם הדרישות הרגולטוריות המחמירות להגברת השקיפות והבקרה האיצו את התפתחות הפינטק, ובין אם הפינטק היה פורץ ומשגשג גם ללא אותן דרישות - ברור כי הבנקאות המסורתית שינתה פניה, ומתבצעת היום בחלקה הגדול באפיקים דיגיטליים.

אפליקציית סליקה והעברת תשלומים
בלומברג

מה זה עושה לעובד בענף הבנקאות?

הרבה מאוד מהעובדים בענף הבנקאות הישן היו בתפקידים שעיקרם תגובה: הלקוח יזם את המהלך הבנקאי - ביקש להפקיד המחאה, למשוך כספים, להעביר כספים, לפתוח פקדונות, לבקש הלוואה - והבנקאי ביצע את הפעולות. את החלק הארי של פעולות אלה מבצע הלקוח כיום באפיקים הדיגיטליים.

התוצאה היא שתפקידו של הבנקאי משתנה: ממי שמגיב הוא עובר להיות מי שיוזם. הלקוח מגיע לבנק עם בקשה או מחשבה בעניין פעולה כמו בקשת הלוואה; הבנקאי שאותו הוא פוגש צריך לשוחח אתו, לתשאל אותו, להבין את צרכיו, וגם לעמוד על טיבו - הבנקאי שפוגש אותו צריך לתפקד כיועץ פיננסי כללי.

כדי לבצע תפקיד זה צריך הבנקאי של היום להיות בעל כישורים רחבים: הוא צריך ידע בתחום הפיננסים, הכלכלה, האקטואליה, הוא צריך להיות אדם עם ניסיון חיים רחב למדי - ניסיון חיים ולא רק ניסיון בעבודה; הוא צריך להיות אדם עם יכולת שיחה טובה ויכולת תקשור טובה עם הלקוח; בעולם היוזם שבו הבנקאי נמצא אין עוד די במתן שירותים טכניים, הטיפול צריך להיות מקיף בהרבה.

וכך הבנקאות המודרנית מעסיקה ותעסיק הרבה פחות עובדים - ופחות העובדים שיעסקו בה יבצעו תפקיד שונה מתפקיד הבנקאי בבנקאות הקודמת.

כמה קדימה אנחנו רואים? כשאנחנו אומרים "הבנקאות המודרנית" - אנו מדברים על הטווח הקצר. ועדת באזל שירטטה חמישה תרחישים אפשריים לבנקאות העתידית - החל מ"הבנק המשופר", דרך הבנק כפלטפורמה לעבודתם של גופים פיננסיים אחרים, ועד להיעדר בנקים בכלל ומעבר לקשר עסקי ופיננסי ישיר, ללא תיווך בנקאי.

ואולם גם התרחישים האלו לא היו בהכרח חוזים שינויים מבניים מהפכניים כמו אלה שקרו בענפים אחרים, כמו הקמעונות הדיגיטלית או הכלכלה השיתופית - את אלו אי אפשר לנבא. כך שהבנקאי ה"חדש" שעליו חושבים כיום יהיה רלוונטי לשנים הקרובות בלבד, ואחרי כן אולי שוב ישנה את דמותו ושוב ישתנו הכישורים הנדרשים ממנו. אכן, מהיר מאוד הוא עולמנו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות