מיסוי הון הוא מס חברתי. אז למה אפילו משה כחלון ואורלי לוי לא מדברים עליו?
מיסוי הון הוא כלי יעיל יותר בהפחתת אי שוויון ובצמצום פערים כלכליים חברתיים, ובישראל אין מיסוי על הון בשום צורה, גם לא בצורת מס ירושה

כשמדברים על אי שוויון כלכלי חברתי חשוב גם לדבר על התפלגות ההון והנכסים ולא רק על חלוקת ההכנסות. השבוע בארה"ב עלתה הצעת חוק חדשה של הסנטורית הדמוקרטית אליזבת' וורן למיסוי הון. מיסוי על הון הוא לא המצאה חדשה וזה כבר קיים בארה"ב בצורת מס על ירושה. זאת בעוד הצעת החוק החדשה מתייחסת למיסוי ממושך על הון, שלפיה בעלי הון מעל 50 מיליון דולר ימוסו ב-2%, ובעלי הון הגדול ממיליארד דולר ימוסו ב-3%.
בישראל כמו במרבית מדינות העולם, אי השוויון בנכסים גדול מאי השוויון בהכנסות, כשהראשון הוא תוצאה של העברת ירושות ומתנות - אלו משמרות אי שוויון בהזדמנויות בחברה. כלכלנים רבים, והבולט ביניהם תומאס פיקטי, התחילו לדבר על אתגר אי השוויון בחברות שונות ועל ההשלכות של אי שוויון זה על מעמדה וחוסנה של הדמוקרטיה במדינות שונות. החשש הוא כי כשבעלי הון אחדים מחזיקים ברוב ההון במשק, להם הכוח הכלכלי המיתרגם לכוח פוליטי המשפיע על מקבלי החלטות. דוגמה לחשש של השפעה מסוג זה התעוררה בישראל בשאלת מתווה הגז וחלוקת התמלוגים.
השימוש השכיח ביותר שאנו מכירים ככלי פרוגרסיבי להפחתת אי שוויון נוגע רק להכנסה של פרטים - מס הכנסה הגדל ככל שרמת ההכנסה עולה, וזה מיושם במרבית מדינות העולם. אבל מס זה לא מצליח להשפיע באופן משמעותי ולהביא להפחתת אי השוויון והפערים הכלכליים חברתיים במדינה מסוימת. מס הכנסה נקבע לפי רמת ההכנסה, וברמת הכנסה קבועה לשני פרטים, גובה מס זה יהיה זהה לפרט שכל הונו מסתכם בחוב לבנק לעומת פרט עם מעל 50 מיליון דולר בבנק.
מיסוי הון הוא כלי יעיל יותר בהפחתת אי שוויון ובצמצום פערים כלכליים חברתיים. בישראל אין מיסוי על הון בשום צורה, גם לא בצורת מס ירושה המיושם כבר בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם. כמו כן, מערכת המס הנוכחית כמעט ולא מסייעת בהפחתת אי השוויון בישראל. ראיה לכך היא מיקומה של ישראל במדד ג'יני של ההכנסה הכלכלית (24) הנמוך יותר לעומת מיקומה במדד ג'יני של הכנסה פנויה (30), המראה כי השפעת מערכת המס ותשלומי ההעברה בישראל נמוכה לעומת ממוצע מדינות OECD.
כמו כן, לפי פרסום של המכון לרפורמיות מבניות בנושא אי השוויון בישראל, נמצא כי אי-שוויון בעושר בישראל גדול משמעותית מאי השוויון בהכנסות, וישראל נמצאת במקום ה-6 מקרב מדינות OECD, במדד הבוחן את ריכוזיות העושר במאיון העליון. בנוסף, כ-17% מהאוכלוסייה בישראל נמצאת במצב של עוני נכסי, מצב שבו משק בית לא יכול לספק את צרכיו בתקופה זמנית של היעדר הכנסות. כלומר, 17% מהאוכלוסייה, אם יאבדו את מקום עבודתם, לא יוכלו לשלם שכ"ד, לשלם על הוצאות רפואיות או לקנות אוכל.
לאור נתונים אלו, השאלה הבלתי נמנעת היא כיצד בישראל הדיון מתמקד בהפחתת מיסוי על הון, ואף לא אחד מהמתמודדים לכנסת הבאה, גם לא אלו המשווקים עצמם כחברתיים ביותר, וביניהם משה כחלון ואורלי לוי אבקסיס, לא מדברים על מיסוי של הון בישראל, אפילו לא בצורת מס ירושה.
עוד פוסטים מזירת הניתוחים

זה לא הזמן למומחים מטעם עצמם
בשעת משבר זאת, מומלץ להוריד את טון הביקורת על מנהלי המשבר במשרד הבריאות, שמנהלים אותו עד כה בצורה מעוררת הערכה

האם וירוס קורונה יכול לעבור באוויר?
מאמר חדש טוען כי העברת וירוס קורונה באוויר היא אפשרית, כמו גם זיהום סביבתי שנגרם עקב חולי קורונה השוהים בחדר. ואולם, המחקר מעלה הסתייגויות שונות, שטרם זכו למענה

לאוצר יש כלי יעיל שיחסוך למשק מיליארדים - אז למה הוא לא משתמש בו?
ארכימדס אמר פעם "תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו", ואני אומר - תנו למגזר העסקי תאריך יעד והוא יוציא אותנו מהמיתון

זה מרגיש כמו מלחמה - אבל ההתאוששות תהיה מהירה הרבה יותר
משבר הקורונה יוצר תחושת קטסטרופה - אך חשוב לזכור שהנגיף לא מוחק הון פיזי והכלכלה הריאלית תוכל להתאושש במהרה לאחר שיובס ■ בכך המשבר הנוכחי דומה יותר למשבר 2008 מאשר למלחמת העולם השנייה

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור
במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר