איחוד? הפערים בין מזרח ומערב נשמרים

בשבוע שעבר פורסמו נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות לרגל יום ירושלים שחל היום, 52 שנים לאיחוד העיר. אוכלוסיית ירושלים חצתה לראשונה את רף 900 אלף תושבים, וניתן להבחין בניצני מגמה חיובית: גידול של כ-50% בשיעור הנשים הערביות המשתתפות בכוח העבודה בארבע שנים האחרונות, מ-18% ל-27%; כל גבר שני חרדי משתתף בכוח העבודה, כ-49% מהגברים החרדים בגיל העבודה משתתפים בכוח העבודה בעיר; וחל גידול של כ-39% במספר חברות ההיי-טק בעיר במהלך ארבע השנים האחרונות.

לאור נתונים אלו, ראש העיר הנוכחי, משה ליאון, וזה שלפניו, ניר ברקת, שמחו במגמה החיובית המתרחשת בעיר. כך בשבוע שעבר כתב ברקת: "הצלחנו לשנות את המגמות ולהביא לצמיחה כלכלית, פריחה חינוכית ותרבותית". אבל כשבוחנים את כלכלת העיר במבט כולל ומתעמקים באוכלוסיות השונות שבה, התמונה הכלכלית של העיר היתה ונותרה מורכבת.

בירושלים עדיין קיימים פערים משמעותיים בין אוכלוסיית מזרח העיר לאוכלוסיית מערב העיר. האוכלוסייה הערבית, המונה כ-340 אלף איש, מהווה 38% מאוכלוסיית העיר, מרביתה לא לומדת במערכת החינוך הישראלית ואינה דוברת את השפה העברית. אז כשאין שפה משותפת למזרח ומערב, איך חוגגים 52 שנים לאיחודה של עיר?

הפערים הכלכליים בעיר נשמרים ובאים לידי ביטוי בפערי השכר בין אוכלוסיית הערבים לאחרים בעיר. לפי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת של עובד ערבי בירושלים ב-2017 היתה 8,000 שקל, כשהכנסתו של עובד יהודי היתה גבוהה בכ-5,000 שקל ועמדה על 13 אלף שקל.

כמו כן, ירושלים ממשיכה להידרדר במדד הכלכלי-החברתי שמפרסם הלמ"ס, כשבשנה שעברה ירושלים ירדה לדירוג 2. תחולת העוני בעיר עדיין גבוהה מאוד בהשוואה לערים אחרות בישראל, ושיעור העוני בקרב אוכלוסיית החרדים והערבים גבוהה משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה זו בישראל. ב-2017, תחולת העוני עמדה על 44.8% בירושלים. המשמעות של נתונים אלו היא כי כמעט כל תושב שני בעיר הוא עני. המצב עוד יותר חמור בקרב אוכלוסיית הערבים בעיר, שבה שיעור תחולת העוני היה 77.5%.

בהתייחס לאוכלוסיות הנשים הערביות, מדובר בגידול של כ-50% בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים אלו בתוך 4 שנים. אבל שיעור זה, העומד על 27% בלבד נכון ל-2017, עדיין נמוך מאוד גם ביחס לאוכלוסיות הנשים הערביות בישראל. בנוסף, שיעור הפריון של נשים ערביות בירושלים נמצא במגמת ירידה, וב-2017, היה נמוך יותר מזה של אישה יהודיה בעיר. על הקשר בין שיעור פריון לעוני שמענו רבות, אבל בינתיים, למרות שנשים אלו מביאות פחות ילדים, הן נשארות עניות.

הנתונים מספרים לנו סיפור על ניצני מגמה חיובית, אבל בפועל הפערים הגדולים בין מזרח למערב נשמרים. על מנת לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים בירושלים, יש להשקיע במקומות ובאוכלוסיות שלא זוכות לפריחה באופן טבעי. להשקיע בשילוב אוכלוסיות אחרות בתעשיית ההיי-טק בעיר, בהקניית כישורים שיאפשרו עבודה מקצועית בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית בעיר, ושילוב בשוק התעסוקה בדגש על עבודה איכותית שתאפשר לאוכלוסיות אלו להרוויח לפחות את השכר הממוצע במשק. פריחתן של אוכלוסיות אלו היא פריחתה הכלכלית של העיר כולה.