הפספוס של מדינת ישראל - לא סופרת - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפספוס של מדינת ישראל

המדינה הגישה לאו"ם דו"ח על התקדמות ביעדי פיתוח בר קיימא. אבל שיקולים מתחומי החברה, הסביבה והכלכלה לא נמצאים בתהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה. במקום להסתפק בשאלה אם מענקים לחברות היי-טק מעודדים חדשנות, צריך גם לשאול כיצד משפיעה חלוקת המענקים על שוויון

תגובות
משרדי חברת היי-טק בתל אביב
עופר וקנין

מדינת ישראל הגישה החודש לאו"ם דו"ח על התקדמותה ביעדי פיתוח בר קיימא (SDGs – Sustainable Development Goals). המשמעות היא לכאורה הטמעת שיקולים מתחומי החברה, הסביבה והכלכלה בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות של הממשלה.

בספטמבר 2015 אימצה העצרת הכללית של האו"ם אג'נדה בנושא פיתוח בר קיימא. מדובר בשורה של מטרות ויעדים ל-2030-2015. החלטה זאת כוללת 17 מטרות על ו-169 יעדי משנה בתחומים שונים, ובהם צמצום אי-השוויון, מיגור העוני, שוויון מגדרי, קידום בריאות ואיכות חיים, קידום דפוסי צריכה וייצור מוצרים בני קיימא. 

לאימוץ היעדים פוטנציאל השפעה גדול על תכנון ויישום מדיניות. הדיווח על עמידה ביעדים דורש מדידת ביצועים והתייחסות להשפעה הסביבתית, הכלכלית והחברתית שלהם. כלומר, יש להתייחס לאופן שבו היא משפיעה ומקדמת את מטרות ה-SDGs.

לדוגמה, במקום להסתפק בשאלה אם מענקים לחברות היי-טק מעודדים חדשנות, צריך גם לשאול כיצד משפיעה חלוקת המענקים על קידום שוויון מגדרי, צמצום אי-השוויון ועל קידום כלכלה מעגלית.

יעדי פיתוח בר קיימא עוסקים במגוון תחומים סביבתיים, חברתיים וכלכליים. יישומם דורש שיתוף פעולה של משרדי ממשלה שונים וגופי השלטון המקומי. יישום מוצלח של יעדים תלוי בקיומו של מנגנון מוסדי מתאם. במדינות רבות הוקמו מנגנונים בין משרדיים האחראים להטמעת יעדי פיתוח בר קיימא. מנגנונים אלה מייעצים לממשלה בגיבוש אסטרטגיה לקידום ה-SDGs, קובעים מדדים לניטור ההתקדמות ומעקב אחר מימוש היעדים.

ישיבת ממשלה
יונתן זינדל / פלאש

במהלך 2018, הוקם צוות בין-משרדי, בהובלת משרד החוץ ובשיתוף אחראי קיימות ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה. חלופה זאת להקמת מנגנון ייעודי להבטחת מימוש היעדים, הינה חלופה פחות טובה - וכנראה שלא תצליח לקדם ביעילות את יעדי פיתוח בר קיימא. למעשה, במחקר העוסק בהטמעתם של יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם, עולה כי רמת המעורבות והפעילות הפרלמנטרית בתחום מושפעת מקיומם של גופים ומנגנונים ייחודיים לקידום הנושא.  

ישראל נמצאת בפיגור אחרי רוב המדינות ולפי אופן הטיפול בתחום נראה כי  לא נצליח לסגור את הפערים בקרוב. בכל הקשור ליעדי פיתוח בר קיימא, ממשלת ישראל מתמקדת בהיבטים הבינלאומיים של יעדי הפיתוח, ובפרט בהיערכות לדיווחים השנתיים לאו"ם. לדוגמה, בדיווח המתייחס ליעד לקידום דפוסי צריכה וייצור בני קיימא, ניתנה התייחסות להקמת מרכז להתייעלות משאבים שייעץ לחברות ועסקים במעבר לכלכלה מעגלית. רק שבפועל, המכרז להקמת המרכז פורסם רק בתחילת השנה; המרכז עדיין לא הוקם; ואין חברות שמקבלות ממנו שירותים.

כאן מדינת ישראל מפספסת. דגש על דיווח בינלאומי נקודתי מבלי להקים גוף אחראי לבחינת השפעת כלל משרדי הממשלה, לא יבטיחו הטמעה של מדיניות ומדידת ביצועים לפי יעדים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. בנוסף, לא סביר שמרכז להתייעלות משאבים לבדו, יבטיח שינוי התנהגותי של חברות מבלי בחינת ההשפעה של תוכניות קיימות אחרות - ויישום רגולציה שתסייע בקידום דפוסי צריכה וייצור בני קיימא.

הרשמה לניוזלטר

-

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות