חוקרי המוח הצעירים ששואפים לטפל בטרשת נפוצה - סיור מוחות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוקרי המוח הצעירים ששואפים לטפל בטרשת נפוצה

תחרות "מדענים ומפתחים צעירים" שיוזם ומנהל מוזיאון המדע בירושלים היא התחרות היוקרתית ביותר בארץ בתחום המדע לנוער. יואב מה-טוב ליווה שלושה מדענים צעירים וחזר לספר על מחקריהם

הדמייה טרשת נפוצה
Dreamstime.com

היום אני רוצה לספר לכם על מדעני העתיד, על בני נוער שהחליטו להצטרף למעבדות מחקר באוניברסיטאות המובילות בארץ ולקחת על עצמם פרויקטים חשובים ומרתקים שעוזרים לנו להבין את המוח בצורה טובה יותר, ואפילו לטפל במחלות הקשורות אליו.

תחרות "מדענים ומפתחים צעירים" שיוזם ומנהל מוזיאון המדע בירושלים ביחד עם משרד החינוך וקרן מונטי-גורן-פרארי, היא התחרות היוקרתית ביותר בארץ בתחום המדע לנוער. מגיעים אליה בני נוער שביצעו פרויקטי מחקר בתחומים מגוונים, החל ממדעי המוח ועד למדעי הרוח, ומתחרים זה בזה על שורה של פרסים שווים כמו מלגות והזדמנות להשתתף בתחרויות בחו"ל.

השנה הצטרפתי לצוות המנחים של התחרות. ליוויתי והובלתי שלושה מדענים צעירים שביצעו מחקרים בתחום חקר המוח. ולרגל אירוע הגמר של התחרות שצפוי להתקיים בשבוע הבא, אני רוצה לספר לכם על המחקרים המעניינים שלהם.

באופן מפתיע, שניים מתוך השלושה מגיעים מתחום דומה במדעי המוח וחוקרים את אותה מחלה נוירולוגית, אך המחקר של כל אחד מהם שופך אור על המנגנונים שלה בצורה אחרת לגמרי, ואפילו מציע אפשרויות חדשות לטיפולים עתידיים. מדובר במחלת הטרשת הנפוצה, מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את שכבת הבידוד של תאי העצב, המיילין, ופוגעת בפעילות העצבית במוח. כתוצאה מכך נגרמים נזקים שונים כמו שיתוק, פגיעה בראייה, ובסופו של דבר אם החולים אינם מטופלים הם הופכים לסיעודיים לחלוטין.

אליאס אליאס מנצרת, שביצע את הפרויקט שלו אצל פרופ' נתן קרין בטכניון, בחן את פעילות מערכת החיסון במחלה. הוא עבד על נוגדן מסוים והראה שהוא מסוגל לעכב את התפתחות המחלה. כיצד? מסתבר שתאי חיסון שנחשפים לנוגדן מתמיינים לסוג תא מסוים שיודע להפריש חלבון (ציטוקין) אנטי דלקתי אשר מחליש את ההתקפה של מערכת החיסון על מערכת העצבים. אליאס הראה שהזרקה של הנוגדן לחיות מודל לטרשת נפוצה מפחיתה מאוד את התסמינים הקליניים. בנוסף, הוא גם הראה שהנוגדן מעודד תהליך של זכרון חיסוני שמאפשר למערכת להתמודד טוב יותר עם התקפים עתידיים של המחלה.

אלה בן חיים מהר גילה ביצעה את המחקר שלה אצל פרופ' דמיטרי קרוסיס מהאוניברסיטה העברית. אלה חקרה את מחלת הטרשת הנפוצה, אך מזווית אחרת לגמרי. טיפול חדש שנבחן כיום בניסויים קליניים כולל החדרה של תאי גזע למטופלים. מתברר שאותם תאי גזע מסוגלים להפריש חלבונים מיוחדים אשר מסייעים בהגנה על תאי העצב. עם זאת, מדובר בניתוח פולשני ומורכב. אלה הצליחה להראות שתאי הגזע מפרישים את החלבונים הללו גם על מצע מיוחד שאפשר לייצר במעבדה, מצע שאותו ניתן להחדיר בזריקה פשוטה שחוסכת ניתוח פולשני.

אחרונה חביבה היא ענבל הררי מהוד השרון, שעבדה על תחום אחר לגמרי. ענבל ביצעה את המחקר שלה במכון ויצמן אצל פרופ' אילן למפל. היא ניסתה לבחון כיצד מצבי עוררות שונים משפיעים על פעילות המוח. כשאנחנו נמצאים בעוררות גבוהה, אנחנו מרגישים שהחושים שלנו חדים יותר, ולא סתם. ענבל הראתה שהמוח מוכן יותר לפעולה ומגיב חזק יותר בעוררות. בנוסף, היא התמודדה עם מצבים של הצפת גירויים בעקבות מצבי עוררות מורכבים יותר, ובחנה כיצד המוח מתעדף את הפעילות שלו בין אזורים שונים ובין פונקציות שונות שקשורות לתפיסה חושית.

בהזדמנות זו אאחל לכל המדענים הצעירים, ובייחוד לשלישייה שלי, הצלחה רבה בתחרות. המחקרים שלהם יכולים בהחלט להיות העתיד של חקר המוח, ולכן ראוי שהם יעלו על במה רצינית וייחשפו לקהל הרחב.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות