תפסיקו לספור כבשים: התשובה לנדודי שינה עשויה להיות טמונה בגנטיקה שלכם - סיור מוחות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תפסיקו לספור כבשים: התשובה לנדודי שינה עשויה להיות טמונה בגנטיקה שלכם

שליש מאוכלוסיית העולם סובלת בכל רגע נתון מנדודי שינה, אך עדיין אין הסבר ברור ללמה זה קורה. שני מחקרים חדשים מחפשים את הקשר הגנטי בין אנשים הסובלים מאינסומניה בניסיון לענות על השאלה

אישה לא מצליחה להירדם
GARO / Phanie

אינסומניה משמעותה חוסר שינה. למרות שהיא לא מספיק מוערכת, היא מהווה בעיה עצומה לחברה. בכל רגע נתון בערך שליש מאוכלוסיית העולם סובלת מנדודי שינה, והמספרים רק עולים משנה לשנה. אצל רבים מאוד מדובר בבעיה זמנית (ואני מניח שלרובכם יצא לסבול מנדודי שינה), שיכולה לנבוע מסיבות כמו לחץ נפשי או כאב פיזי, ולאחר שהוא נרגע, הם חוזרים לישון שינה מלאה. אך במקרים רבים מדובר בבעיה כרונית מתמשכת, ואותה צריך להבין.

בכל רחבי העולם המוני מדענים חוקרים ומנסים להבין לעומק מה בדיוק קורה במוח בשורה ארוכה של הפרעות נוירולוגיות. בהרבה מקרים עדיין אין לנו ידע מספק על המנגנונים שגורמים לבעיות במוח, ואילו גנים מעורבים בכל מחלה, אם בכלל.

אחת השיטות שבה החלו לעבוד בשנים האחרונות כדי להתמודד עם הבעיה נקראת "מחקרי קישור גנומיים רחבי היקף", או בקיצור GWAS. מטרתה של השיטה היא לקחת המון בני אדם (וכפי שתכף תראו מדובר על מספרים מאוד מאוד גדולים) מכל רחבי העולם, הן בריאים והן כאלה שלוקים בהפרעה מסוימת שאותה רוצים לחקור, בוחנים את הדנ"א שלהם ומחפשים שינויים ספציפיים שמשותפים לכל אלה שלוקים בהפרעה, בהשוואה לאוכלוסיה הבריאה.

אם נמצא כאלה, הגנים הללו יכולים להיות קשורים להפרעה, ואם נחקור אותם, אולי נבין מה גורם לה יותר טוב, ואולי גם נדע איך לטפל בה. בשנים האחרונות בוצעו כך המון מחקרים על מגוון רחב של תסמונות כמו סכיזופרניה, אוטיזם, בעיות לב או סכרת, ובחודש שעבר הצטרפה לחגיגה כוכבת נוספת: האינסומניה.

מתוך "חברים". פיבי סובלת מלילה בלי שינה - דלג

לפני פחות מחודש פורסמו שני מחקרי GWAS בקנה מידה מאוד רחב בנושא אינסומניה (ולמעשה, שניהם פורסמו באותו גליון של אותו כתב עת, Nature Genetics). אחד המחקרים בחן כ-450 אלף איש, והמחקר השני בחן יותר ממיליון (!) בני אדם, ולטענת החוקרים מדובר במחקר ה-GWAS הגדול ביותר בהיקפו שנערך אי פעם.

שני המחקרים מצאו כל אחד שורה ארוכה של גנים שיש בינהם קשר מסוים לאיכות השינה ולאינסומניה. כשהם בחנו למה אותם גנים משמשים, התגלו לא מעט חפיפות בין אינסומניה לבין תופעות אחרות. למשל, שני המחקרים מצאו הרבה גנים שקשורים לדיכאון. אנחנו אכן יודעים שנדודי שינה מופיעים המון אצל לוקים בדכאון, וייתכן שמאחורי זה עומדת סיבה גנטית. גורמים נוספים שהתגלו קשורים למחלות לב ודם שונות וגם לסכרת, תחומים מעניינים שלאחרונה אכן נערכים מחקרים שבוחנים את הקשר בינם לבין אינסומניה.

התוצאות הללו עדיין לא אומרות הרבה. אותם גנים שנמצאו הם רק "מועמדים", עדיין אין הוכחה חד משמעית שהם מעורבים בנדודי שינה. כדאי לומר גם שעד היום מחקרי ה-GWAS עדיין לא הביאו לפריצת דרך מאוד חזקה בחקר מחלות המוח. אך מי יודע, אולי הפעם נראה סוף סוף כיוון חדש שיוכל לעזור להמונים שסובלים מנדודי שינה באופן קבוע.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות