המחלה ששכיחה בקרב בני אדם - אבל לא מופיעה באף בעל חיים אחר - סיור מוחות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחלה ששכיחה בקרב בני אדם - אבל לא מופיעה באף בעל חיים אחר

חוקרים הצליחו לחבר בין הגנים שקשורים לסכיזופרניה לבין תפקידים בהתפתחות המוח, בניצול אנרגיה ואפילו בהתפתחות השפה. מחקרים השוואתיים מצאו הבדלים גנטיים שייחודיים לנו באותם גנים חשודי-סכיזופרניה

זוכה פרס הנובל ג'ון נאש. חי עם סכיזופרניה
רויטרס

השכיחות של סכיזופרניה באוכלוסייה היא כמעט בלתי נתפשת. כאחוז מהאוכלוסייה לוקה בהפרעה הזו. אחוז שלם, בערך אחד מכל מאה בני אדם, זה אומר שברכבת מלאה בישראל ייסעו בממוצע חמישה אנשים עם סכיזופרניה. אלו מספרים גדולים הרבה יותר מרוב המחלות. לשם השוואה, בסוכרת נעורים חלו נכון ל-2012 כ-0.00013% מהאוכלוסייה.

אך השכיחות הגבוהה כל כך של סכיזופרניה נהפכת לתעלומה כשמסתכלים עליה בהקשר אבולוציוני. בניגוד להפרעות פסיכיאטריות אחרות כמו דיכאון, שמופיעות גם בבעלי חיים אחרים, סכיזופרניה לא מוכרת גם לא בקרב קופי האדם. יש פה מצב מוזר מאוד, כיצד ייתכן שהמחלה לא מופיעה אצל אף אחד מהמינים הקרובים לנו, אבל נפוצה כל כך בבני אדם? איך קרה שפתאום באמצע האבולוציה התרחש השינוי הזה, ומדוע הוא נשמר?

אנחנו יודעים שלסכיזופרניה יש בסיס תורשתי. הסיכוי של אדם להיות מאובחן עם סכיזופרניה בהנחה שיש לו תאום זהה (שחולק איתו את אותו דנ"א), שכבר אובחן כסכיזופרן, גבוה כמעט פי 3 מאשר אם אותו תאום הוא לא תאום זהה (ולכן הדנ"א שלהם אינו זהה). בשנים האחרונות נערכו לא מעט מחקרים שמצאו גנים שעשויים להיות מעורבים בסכיזופרניה.

לפי הברירה הטבעית, אם אכן שינוי שקרה באבולוציה של מין מסוים הוא שינוי שלילי (למשל, גורם ליצירת סכיזופרניה), נצפה שעם הזמן הוא לא יתקבע באוכלוסייה אלא ייעלם, בעוד שינוי חיובי ייטה להתפשט באוכלוסייה. לכן, רבים מאמינים שהתהליך שקרה היה תהליך חיובי. כלומר, קרה איזשהו שינוי בהתפתחות המוח שעזר לנו מאוד, אבל בתור תוצר לוואי שלו, התפתחה גם הסכיזופרניה.

איך זה אפשרי? אסביר באמצעות דוגמה מעולם אחר. נניח שאתם חובבי טכנולוגיה, ולאחר המתנה ממושכת יוצא סוף סוף הדור הבא של הסמארטפון שאתם אוהבים, ובאופן מדהים, הוא פשוט עולה על כל הציפיות. נראה שכמעט הכל יותר טוב בו, חוויית המשתמש חלקה יותר, יש לו יותר זיכרון, יישומים יחודיים, ועוד.

אבל מסתבר שכדי לאפשר את כל זה, החברה נאלצה לשנות את העיצוב של הטלפון, והיום שקע ההטענה החדש שלו פחות נוח מאשר בגרסה הקודמת. האם החסרון האחד הזה ימנע מכם לרכוש את הסמארטפון החדש? כנראה שלא, אתם תבלעו את הגלולה המרה ותהנו מכל היתרונות החדשים. לפי התיאוריה הזו, המוח המפותח שלנו מספק לנו יתרונות עצומים, אבל כדי לקבל אותו נאלצנו לספוג תוצרי לוואי כמו סכיזופרניה ומחלות מוח אחרות.

אז מה היה אותו שינוי שיצר את הסכיזופרניה כתוצר לוואי? אנחנו עדיין לא יודעים. אבל חוקרים הצליחו לחבר בין הגנים שקשורים לסכיזופרניה לבין תפקידים בהתפתחות המוח, בניצול  אנרגיה ואפילו בהתפתחות השפה. מחקרים השוואתיים שנערכו בין קופים לבני אדם, וכן בין בני אדם מודרנים לבני אדם עתיקים כמו הניאנדרתלים והדניסובים, מצאו הבדלים גנטיים ואפיגנטיים שייחודיים לנו באותם גנים חשודי-סכיזופרניה.

זה אולי יכול ללמד שאכן קרה באבולוציה של האדם שינוי שפיתח את המוח האנושי, אבל גם הוביל ללידתה של הסכיזופרניה. עם זאת, חשוב לציין שזו רק תיאוריה, וייתכן שסכיזופרניה התפתחה בדרך אחרת לחלוטין, עדיין אין לנו את התשובה המלאה.

מתוך "נפלאות התבונה" - דלג

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות