מעריכה גנטית ועד תרופה לאלצהיימר: מה קרה השנה במדעי המוח? - סיור מוחות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעריכה גנטית ועד תרופה לאלצהיימר: מה קרה השנה במדעי המוח?

אחד הסיפורים המרגשים של השנה הוא סיפורו של האדם הדניסובי - קבוצת אדם מסתורית שאופיינה רק על ידי הדנ"א שלה ואיננו יודעים איך אנשיה נראו. בתחילת השנה התגלתה לראשונה עצם של לסת של דניסובן, וממש לפני תום השנה העברית פורסם שחזור ראשון של בני המין הזה

איור של האדם הדניסובי
איור: מעיין הראל

ביום הראשון של השנה האזרחית פירסמתי טור ובו התחזיות שלי ל-2019 במדעי המוח. כעת, כשהגענו ליומה האחרון של השנה, זה הזמן לחזור לנבואות שלי ולראות מה קרה במדעי המוח לאורך השנה. האם התחזיות היו מוצדקות? מוזמנים לצלול יחד איתי.

הנושא הראשון שבו עסקתי היה עריכה גנטית. כמעט כל כתבי העת הנחשבים הגדירו את הקריספר-קאס9, מנגנון שמאפשר לשנות את רצף הדנ"א ולערוך אותו מחדש, בתור השיטה המדעית החשובה של העשור. עריכה גנטית יכולה להיות כלי שמאפשר למחוק מוטציות מזיקות ולרפא מחלות, אבל אולי גם לרכוש תכונות חדשות (מישהו אולי רוצה עיניים כחולות או שרירים מפותחים?). כמות המחקרים בתחום העריכה הגנטית עלתה משמעותית, בארה"ב נרשמו השנה יותר מ-400 פטנטים מבוססי קריספר.

אך עם זאת, מה שהפך את העריכה הגנטית להיות הנושא החם של השנה היה הניסוי המפוקפק של הא ג'יאנקוי, שביצע עריכה גנטית בתינוקות אנושיים בניגוד לכללי האתיקה. ב-2019 הקהילה המדעית ניסתה לאסוף את השברים, להתמודד עם ההיקף הרחב של הסיפור, להעניש את הא, ולהתחיל לחשוב על הדרכים הנכונות להתמודד עם הפרות אתיקה כל כך קשות שעלולות להשפיע על בני אדם בעתיד.

למרות זאת, 2019 הביאה איתה גם בשורות טובות בתחום העריכה הגנטית. השנה, לראשונה, החלו ניסויים קליניים בבני אדם לטיפולי עריכה גנטית במגוון מחלות כמו סוגי סרטנים שונים, בעיות ראייה ומחלות דם. האם מהניסויים הללו תצא תרופה חדשה?

החוקר הסיני מדבר - דלג

צפיתי גם התקדמות בחקר המחלות, ולא האמנתי כמה אני הולך לקלוע. מעל לכל, זו היתה השנה של האלצהיימר. המחלה שכל כך הרבה כסף מושקע בה, שיש הבנה די טובה של המנגנונים הביולוגיים שלה ועדיין נשארה חשוכת מרפא, מראה סוף סוף סדקים.

במארס הודיעה חברת ביוג'ן שהניסויים הקלינים של הטיפול המבטיח שלהם כשלו, אך חצי שנה לאחר מכן ביצעה החברה פניית פרסה והודיעה במפתיע כי היא מתכננת להגיש בקשה לשיווק התרופה ל-FDA כבר ב-2020. לא עברו שבועיים, וסין הודיעה במפתיע כי היא מאשרת לשיווק תרופה אחרת לאלצהיימר, אחרי 16 שנה ששום טיפול לא אושר למחלה הזו. לאחר המון עבודה מתחת לפני השטח, סוף סוף הניצנים צצים ומאותתים על בשורות טובות להמוני החולים.

במהלך השנה כתבתי גם די הרבה על פריצות דרך מעניינות בחקר מחלות. שני מחקרים מעניינים שראויים לציון הם המחקר שבחן את ההשפעה של הרכב חיידקי המעיים על אוטיזם, וכן המחקר שבדק את הקשר בין אלצהיימר לדלקת חניכיים.

בהקשר של בינה מלאכותית יש מגוון רחב של פרוייקטים מעניינים שמתפתחים כיום ברחבי העולם. אחד מיוחד שהשאיר הרבה פיות פעורים הוא פלוריבוס, שהצליח להביס את אלופי העולם בטקסס הולדם, הגרסה רבת המשתתפים של פוקר. זהו משחק מורכב מאוד, בין היתר בגלל מספר המצבים העצום האפשרי בו וכן העובדה שמידע רב נסתר מעיני כל שחקן. מעטים האמינו שמחשב יגיע להישג כה גדול במשחק הזה בשלב כה מוקדם, אבל פלוריבוס עלה על כל הציפיות והותיר אותנו שוב המומים.

פלוריבוס בפעולה - דלג

וגם בתחום שאותו אני חוקר, האבולוציה של האדם. נרשמה השנה התפתחות אדירה. כולם מכירים את לוסי, האוסטרלופיתקוס המפורסמת שהתגלתה באתיופיה. האוסטרלופיתקוס היא קבוצת המינים שממנה התפתח האדם, והשנה התגלו שרידים קדומים אף יותר מלוסי, ובעצם השרידים העתיקים ביותר וגם השלמים ביותר של אוסטרלופיתקוס. מעבר לכך, התגלה מין אדם חדש בשם הומו לוזוננסיס. המין הזה, שהתגלה בפיליפינים, הוא של אדם זעיר וננסי, והוא מעלה המון שאלות מסקרנות לגבי תהליכי הגדלת והקטנת המוח שהתרחשו אצל בני אדם.

שיניים של הומו לוזוננזסיס
Callao Cave Archaeology Project

אך הסיפור המרגש ביותר, לפחות מבחינתי, הוא האדם הדניסובי. קבוצת האדם המסתורית שאופיינה רק על ידי הדנ"א שלה ואיננו יודעים איך אנשיה נראו. בתחילת השנה התגלתה לראשונה עצם של לסת של דניסובן מחוץ לסיביר, בטיבט, מה שתומך בתיאוריות על התפוצה שלהם, וממש לפני תום השנה העברית פורסם שחזור ראשון של בני המין הזה שבוצע על סמך הבנת האפיגנטיקה שלהם. את המחקר הזה, שביצעו המנחה שלי, פרופ' לירן כרמל ועמיתים נוספים שלי, זכה ב"בחירת הקהל" לתואר פריצת הדרך של השנה של כתב העת המדעי הנחשב Science ואלו חדשות מדהימות לכולנו.

תחום נוסף שעליו דיברתי השנה הוא פוליטיקה, כסף ומדע בעיקר בהקשר הגושי: אירופה, ארה"ב והמזרח. המעצמות השונות רואות בעולם המדע כלי להפגנת עוצמה. בשנים האחרונות מתחילים יותר מחקרי ענק בסכומים גדולים שלא ראינו בעבר במימון ממשלתי. בנוסף, לעתים אינטריגות ופוליטיקה בין מדינות משפיעה גם על העולם המדעי. ראינו זאת למשל במקרה של הא ג'יאנקוי והתאומות שעברו עריכה גנטית.

היו השנה עוד הרבה מאוד מחקרים עם ממצאים מעניינים. כתבתי לכם על מגוון של תגליות וממצאים, החל מהקשר בין מערכת הקנבינואידים לתשוקה למתוקים בעקבות חוסר שינה, ועד לשיטה חדשה שיכולה לזהות מתי תמותו. זו אולי הזדמנות טובה לחזור לעמוד הבלוג ולקרוא שוב על כמה מהתגליות שעניינו אתכם.

ככה או ככה, זו היתה שנה מרתקת, והשנה הבאה, שהיא תחילתה של עשור חדש, עוד צפויה להביא איתה פריצות דרך מדהימות אפילו יותר, וכנראה שעוד נזכה למצוא את עצמנו שוב ושוב המומים ומתרגשים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות