איך משפיע אלכוהול על המוח? - סיור מוחות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך משפיע אלכוהול על המוח?

אלכוהול מגביר את ההפרשה של הנוירוטרנסמיטור המעכב הנפוץ ביותר במוח, גאבא, ובמקביל מעכב את ההפרשה של הנוירוטרנסמיטור המעורר הנפוץ ביותר, גלוטמט. כתוצאה מכך, התאים פעילים הרבה פחות, רק אותות חזקים מאוד מצליחים לעבור מתא לתא, ובעצם הכל עובד לאט יותר במוח

כוס וויסקי
Emil Zhelyazkov | Dreamstime.com

בתלמוד נאמר שבפורים עלינו להתבסם עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אבל אי פעם שאלתם את עצמכם מה קורה למוח שלכם כשאתם שותים אלכוהול? מה מייצר את תחושת ה"עדלאידע" הפורימית בראש ומה קורה בטווח הארוך? זה הזמן לספר את הסיפור.

תאי העצב, כאמור, מתקשרים אחד עם השני באמצעות חומרים כימיים הנקראים נוירוטרנסמיטורים. ישנם נוירוטרנסמיטורים מעוררים וישנם נוירוטרנסמיטורים מעכבים. כאשר תא אחד מפריש נוירוטרנסמיטור מעורר, הוא מגדיל את הסיכוי של התא שקולט אותו לפעול, וההפך. נהוג לומר שבדרך כלל יש איזון בין הפעלה לדיכוי במוח, אבל אלכוהול מפר את האיזון הזה.

אלכוהול מגביר את ההפרשה של הנוירוטרנסמיטור המעכב הנפוץ ביותר במוח, גאבא, ובמקביל מעכב את ההפרשה של הנוירוטרנסמיטור המעורר הנפוץ ביותר, גלוטמט. כתוצאה מכך, התאים פעילים הרבה פחות, רק אותות חזקים מאוד מצליחים לעבור מתא לתא, ובעצם הכל עובד לאט יותר במוח (ובגלל זה הרבה פעמים אלכוהול מוביל לתחושת רוגע ואידיליה, לפחות במינון נמוך).

מאחר שהפעילות העצבית היא מה שגורם לתהליכים המוחיים, כשהיא עובדת לאט יותר ובהיקף נמוך יותר, אז תהליכים רבים נפגעים: אנחנו זוכרים פחות, תופשים פחות טוב את העולם סביבנו (אוהבים לקרוא לזה "ערפול חושים"), וכמובן פחות מבחינים "מה הגיוני ומה לא", מה שמעודד הרבה התנהגויות מוזרות בזמן שכרות.

כאשר שותים הרבה אלכוהול, זה גורם לעיתים לאיבוד שיווי משקל. הסיבה לכך היא כפולה, מצד אחד, האלכוהול פוגע בפעילותו של המוח הקטן, האזור שאחראי על שיווי המשקל במוח, בדיוק באותה הצורה שתיארנו קודם. אבל במקביל הוא חודר גם לתוך האוזן הפנימית שלנו, שאחראית גם על חישת שיווי משקל, ויוצר אשליה של תנודות שאינן באמת קיימות במציאות.

בטווח הארוך, המוח לומד להתרגל לאפקט של האלכוהול על העירור והדיכוי, למשל על ידי כך שהוא מייצר יותר קולטנים לגלוטמט, החומר המעורר. כשזה קורה, בעצם קשה יותר להשתכר, וזו אחת הסיבות שבגללה ל"שתיינים מנוסים" יש סף גבוה יותר, אבל גם אחד הגורמים להתמכרות. מעבר לכך, זה גם יכול לגרום לשורה של הפרעות מוחיות.

תחושת החום שאלכוהול מביא איתו היא רק אשליה, טמפרטורת הגוף לא עולה בעקבות שתיית אלכוהול, היא נוצרת משום שאלכוהול גורם להתרחבות כלי הדם. למעשה, כשמאוד קר בחוץ אתם יכולים אפילו להסתכן באיבוד חום עד כדי היפותרמיה, זאת משום שהגוף מגיב לאותות מהמוח שמסמלים לו שהוא חם בתהליכים שמטרתם לקרר את הגוף.

אי אפשר לסיים את הפוסט בלי להגיד כמה מלים על שתייה מופרזת בטווח הארוך, הרשימה של מחלות שעלולות להופיע כתוצאה משתיית אלכוהול מופרזת לטווח ארוך היא ארוכה מאין כמותה, וכוללת גם מחלות מוח כמו שבץ, דמנציה ותסמונת קורסקוף (שגורמת לפגיעה בקשב, בזכרון, ועוד).

בנוסף לכל אלה, יש לאלכוהול השפעות חברתיות מאוד קשות בגלל שלל סיבות כמו עלייה באגרסיביות והיותו נטל כלכלי על משפחות מעוטות יכולת שמונות רבים מהמתמכרים. בגלל כל אלה, חוקרים רבים מגדירים את האלכוהול כיום בתור הסם שגרם להכי הרבה נזק לאנושות.

אך למרות זאת, כדאי לקחת הכל במידה. אתם מוזמנים לחגוג לכם את פורים (עד כמה שאפשר תחת הנחיות משרד הבריאות), ולשתות בהנאה. אבל כדאי להמנע משתייה מופרזת ולא מזיק להיות עם אצבע על הדופק.

חג שמח!

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות