האם סכיזופרניה היא מחלה אוטואימונית? - סיור מוחות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם סכיזופרניה היא מחלה אוטואימונית?

כבר בשנות ה-70 היו רופאים שזיהו אצל חולי סכיזופרניה הרבה מאוד "נוגדנים עצמיים", אלו נוגדנים שמערכת החיסון מייצרת, אלא שבמקום לאתר חיידקים או נגיפים, הם מזהים את חלקי הגוף. כאן התחילו לחשוד שאולי מערכת החיסון תוקפת את המוח בסכיזופרניה

הדמייה של מוח
AFP

עשרות על גבי עשרות של שנים אנחנו מנסים להבין את מחלת הסכיזופרניה, מנסים לפצח את הדרך שבה המחלה הזו פועלת על המוח וגורמת לסבל של יותר מאחוז מהאוכלוסייה.

כבר לא מעט שנים אין שיפור באיכות הטיפולים שמקבלים חולי סכיזופרניה. אבל מחקר חדש טוען שאולי כל הזמן הזה חיפשנו במקום הלא נכון, וייתכן מאוד שסכיזופרניה, ממש כמו קרוהן או טרשת נפוצה, היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון מזהה בטעות את הגוף כאויב, ותוקפת אותו.

האמת היא שההשערה הזו כבר מדוברת זמן מה. עוד בשנות השבעים היו רופאים שזיהו אצל חולי סכיזופרניה הרבה מאוד "נוגדנים עצמיים", אלו נוגדנים שמערכת החיסון מייצרת, אלא שבמקום לאתר חיידקים או נגיפים, הם מזהים את חלקי הגוף. כאן התחילו לחשוד שאולי מערכת החיסון תוקפת את המוח בסכיזופרניה. 

עם השנים הופיעו לכך כמה חיזוקים. מסתבר שאדם החולה במחלה אוטואימונית נמצא בסיכון הגבוה ב-45%-30% לחלות בסכיזופרניה מאדם בריא. גם קרוב משפחה עם מחלה אוטואימונית, ואפילו אשפוז בעקבות זיהום, שמפעיל כמובן את מערכת החיסון, העלו את הסיכון לסכיזופרניה.

במחקר החדש בחנו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון את החלבון C4, אלמנט חשוב במערכת החיסון שלנו. C4 מיוצר ביתר אצל אנשים עם סכיזופרניה, והחוקרים ניסו להבין כיצד זה משפיע. הם לקחו עכברים בריאים לחלוטין ובאמצעות מניפולציה הם גרמו ל-C4 להתבטא בכמות גבוהה בקליפת המוח הקדם-מצחית, אזור חשוב שנמצא ממש מאחורי המצח שלנו, ונפגע בסכיזופרניה. 

התוצאות היו מדהימות: למרות שהחלבון קשור למערכת החיסון, החוקרים זיהו שורה של פגיעות בתאי העצב שבמוח. בין היתר, הם ראו שיש הרבה פחות קשרים בין התאים ושההתפתחות של השלוחות שדרכן התאים מתקשרים אחד עם השני נפגעת. מה שמדהים הוא שהתופעות האלה כבר זוהו וקושרו בעבר עם סכיזופרניה, ועכשיו אפשר להשלים את המעגל ולקשר בינם לבין מערכת החיסון.

גם תאי מערכת החיסון של המוח, המיקרוגליה, משנים את פעילותם בעקבות המצב החדש. כך למשל החוקרים זיהו שהם נוטים להישלח יותר לפירוק. כשמסתכלים על ההתנהגות, רואים שהעכברים הופכים להיות הרבה פחות חברתיים. מדהים שחלבון אחד ממערכת החיסון שמיוצר ביתר, יכול לגרום לכל כך הרבה שינויים שאופייניים לסכיזופרניה.

אם אכן ל-C4 יש תפקיד חשוב בסכיזופרניה, טיפולים עתידיים יכולים להתמקד בחלבון הזה ולקצור הצלחה, אבל זה עוד עשוי לקחת זמן. אך עד אז לא צריך להוריד ראש. אם אכן סכיזופרניה היא מחלה עם כשל חיסוני, יש לנו כבר כיום לא מעט טיפולים למחלות אוטואימוניות אחרות שזוכים להצלחה לא קטנה. ייתכן שנתינה שלהם לחולי סכיזופרניה עשויה לשפר את מצבם, ולפתוח לנו עולם חדש של תרופות למחלה הזו, שזמין לנו כבר היום.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות