העיקר שיש ועדה: המדינה כבר יודעת מה שוק העבודה צריך - אך גוררת רגליים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העיקר שיש ועדה: המדינה כבר יודעת מה שוק העבודה צריך - אך גוררת רגליים

בעוד שוק העבודה דוהר קדימה, הדו"ח של ועדת התעסוקה 2030 שהקים שר העבודה והרווחה מתעכב ■ ההמלצות צפויות לכלול הכשרות מסובסדות לכל דורש, הקמת מערך הכשרות תחרותי בפיקוח צמוד של משרד העבודה, שיתוף המעסיקים בהכנת ההכשרות ומדידת האפקטיביות שלהן

2תגובות
תלמידים במסלול הכשרה לתכנות. למצולמים אין קשר לכתבה
ניר כפרי

לכולם ברור ששוק העבודה העתידי כבר מציץ מעבר לפינה, ושהאתגרים הכרוכים בו אינם פשוטים. למרות זאת, המדינה עדיין מדשדשת, ולא מצליחה לנסח תוכנית פעולה קוהרנטית ומוסכמת לטיפול בנושא. שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אמנם הקים את ועדת התעסוקה 2030 - במטרה לגבש אסטרטגיה עתידית עבור הזרוע הממונה על תחום שוק העבודה במשרד, אולם התקדמות משמעותית בנושא לא חלה, והדו"ח המסכם של הוועדה, שהיה אמור להיות מוגש לפני יותר משנה - בפברואר 2018 - עדיין לא הוגש.

החריגה מלוח הזמנים שנקבע עם הקמת ועדת 2030, באוגוסט 2017, נובעת מכך שראש זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה עד לא מזמן, מיכל צוק, סיימה את הקדנציה שלה, והתחלפה. בעקבות זאת החלו דיוני הוועדה מחדש, מול ראש זרוע העבודה הנוכחי, מוטי אלישע וצוותו, במטרה לרתום אותם לתהליך. בינתיים הדו"ח המסכם של הוועדה - שכאמור היה אמור להיות מוגש לפני כשנה - מתעכב, ולא ברור מתי יוגשו ההמלצות, וכפועל יוצא גם לא מתי תתחיל המדינה ליישם אותן.

צבי אקשטיין
אורן בן חקון

בראש הוועדה, שבה חברים כ–20 איש מתחומי העבודה הרלוונטים במגזר הציבורי והפרטי, עומד פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום ראש מכון אהרון למחקר כלכלי.

הוועדה מורכבת משלושה צוותים. אחד מהם, בראשות חיים רוסו ודליה נרקיס, עוסק בשוק העבודה המשתנה. רוסו, לשעבר בכיר באלביט, עומד בראש עמותת תעשיידע, שבעבר פורסם ב–TheMarker כי זכתה לעשרות מיליוני שקלים בשנה ממשרד החינוך עבור חשיפת נוער לתעשייה; ונרקיס היתה מנכ"לית מנפאואר ישראל והמזרח התיכון.

אף שהדו"ח עוד לא הוגש, ההמלצות המתגבשות כוללות מספר היבטים מעניינים, שאמורים ליצור, לפי אקשטיין, "רפורמה בהיערכות לשוק העבודה המשתנה". על השאלה אם מתפקידה של המדינה להתערב בהכנת השוק לעתיד, או שמא מדובר בפעולה הנדרשת מן המעסיקים בלבד, משיב אקשטיין בנחרצות כי "המדינה היא הגוף המוביל בהכשרת ההון האנושי. היא צריכה לעשות זאת - בשיתוף עם גורמי ההכשרה ועם המעסיקים הזקוקים להון אנושי איכותי".

במשרד האוצר, אגב, כלל לא בטוחים שמדובר בנושא החשוב ביותר כרגע. כל עוד לא הושלמה הכנת הדו"ח עמדת האוצר תיאורטית בלבד, אולם עם הגשתו תהיה רלוונטית מאוד - לקראת המעבר לשלב התקצוב.

לא רק למובטלים: הכשרות לכל פועל

לדברי אקשטיין, הרצון להקדים את השוק ולספק מענה לעובדים ולמועסקים בזמן אמת, יחייב את המדינה במעקב צמוד לניטור מצב השוק והצרכים המשתנים. מדובר בפעולה שרק המדינה, בהיותה גורם על המוסמך לחלוש על מידע מגוון, יכולה לבצע באופן יעיל. הניטור של השוק אמור לכלול מעקב אחר רמות הביקוש המשתנות לאיוש משרות שונות במשק, והדיווח עליהן, במטרה להנגיש את המידע לגופים שיעסקו בהכשרה המתאימה למשרות הנדרשות. לשם כך נחוצה מערכת מורכבת של איסוף המידע.

זאת, בעוד עד היום המדינה לא הציגה מצוינות באיסוף של מידע עדכני. כך למשל, המידע של אתר "רייטינג לעבודה" של משרד העבודה (ovdim.gov.il), שבו מפרסם המשרד את רמות הביקוש והשכר המקובל למשרות שונות במשק, במטרה לאפשר למשתמשים בחירה מושכלת של קריירה - עדיין מעודכן כרגע ל–2016.

גם הנתונים הרלוונטיים שמספקים הן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן בנק ישראל מעודכנים לרוב לשנים לא רלוונטיות, ובוודאי שאינם חוזים ביקוש עתידי. לכן מתעוררת השאלה על מה תתבסס מערכת הניטור של המדינה, כמה מהר תצליח לעבוד ועד כמה מעודכנים ואמינים יהיו הנתונים שתספק.

בכל מקרה, את המידע המעודכן שתאסוף זרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה, היא אמורה לחלוק עם כלל הגופים במשק העוסקים בהכשרה, כדי שיוכלו לתכנן את פעילותם העתידית על פי צורכי השוק האמיתיים. גם בעניין זה מתעוררת השאלה כיצד בדיוק תתבצע ההנגשה.

בשלב הבא אמורים גופי הכשרה - ביניהם מוסדות אקדמיים ומכללות טכנולוגיות וכל גורם אחר שירצה להשתתף - לכתוב מערכי הכשרות מקצועיות קצרות וארוכות, בכפוף לקריטריונים שתכתיב המדינה. הגופים המעורבים יידרשו לעמוד בקשר עם המעסיקים ולהיות קשובים לצורכיהם. כאן נדרש שינוי מהותי בפעילות זרוע העבודה, שתידרש להקים מערך שיוכל לגבש ולהכתיב לגופים המעורבים את הקריטריונים הנדרשים.

הגופים החיצוניים יידרשו להעביר את הצעותיהם להכשרות החדשות לזרוע העבודה, ויתחרו בהצעות אחרות שיוגשו לה. זרוע העבודה תצטרך לבדוק את ההכשרות ולהחליט אילו מהן יוצאו אל הפועל. מיד לאחר קבלת ההחלטות, תידרש זרוע העבודה לפקח על ביצוע ההכשרות מקרוב, ולוודא שהן עומדות בקריטריונים שנקבעו.

את ההכשרות תסבסד המדינה, וכל עובד באשר הוא יוכל לבקש להשתתף בהן. בנקודה זו מדובר במהפיכה של ממש, מכיוון שכיום יכולים רק מובטלים לבקש הכשרה מקצועית. לא ברור כמה יעלה הסבסוד הזה, ולאיזה תקציב בדיוק ייכנס.

סטודנט במעבדה לפיתוח רובוטים
רויטרס

עלייה של 6% לפחות בשכר העובד

רצוי לשים לב לאתגר שמציבה התוכנית החדשה. גם כיום קיימים לא מעט גופים שהוקמו במטרה לספק הכשרות שזוכות לסבסוד ממשרד העבודה. כך למשל, קרן מעגלים, שהוקמה במטרה לספק מסלולי הכשרה לעובדים במקצועות שוחקים, מעבירה מיליוני שקלים בשנה לחברות מסחריות פרטיות שהוקמו כדי לבצע את פעילותה, אך אינן מפוקחות כראוי. פיקוח משמעותי על הכשרות שלא ניתנות על ידי גופים מוכרים - כמו מוסדות אקדמיים או מכללות טכנולוגיות - אלא על ידי גופים מסחריים פרטיים, דורש תקציבים גדולים. בלי תקציבים כאלה והקפדה על רמת פיקוח ראויה - הרפורמה הנדרשת תכשל.

עיקרון חשוב נוסף שיכלול הדו"ח כולל מדידה כמותית ברורה של האפקטיביות של תוכניות ההכשרה - מדידה שלא קיימת היום. לדברי אקשטיין, כלל האצבע הוא עלייה של 6% בשכר העובד בהשוואה לשכר שקיבל לפני שעבר את ההכשרה. מדידה כזו חשובה וחיונית, והיא זו שתוכיח, בסופו של דבר, את טיב ההכשרה ותכריע אם המשך השימוש בה ראוי. עם זאת לא ברור מי יבצע מדידה כזו, וכמו לגבי יתר עקרונות הפעולה שהדו"ח עתיד לקבוע - מה התקציב הנדרש לה ומהיכן יגיע.

כעת נותרה גם השאלה הקריטית: מתי תסתיים מלאכת הגיבוש והכתיבה של הדו"ח, מתי הוא יוגש, מתי בדיוק יתקבלו ההמלצות ובתוך כמה זמן יהפכו לתוכנית עבודה מתוקצבת. בעוד על פי חברת הייעוץ מקינזי, ראוי שכל מעסיק יגבש כבר היום אסטרטגיה לגבי כוח האדם שהוא עתיד להזדקק לו בשלוש שנים הקרובות - כלל לא ברור אם תוכנית העל של המדינה תקרום עור וגידים בפרק הזמן המומלץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר