הקריירה האמיתית מתחילה עכשיו: המדריך המלא לעתיד העבודה שלכם - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקריירה האמיתית מתחילה עכשיו: המדריך המלא לעתיד העבודה שלכם

איך שורדים בשוק העבודה, בעידן שבו עתידם של מאות מקצועות נמצא בסכנה? ■ החוקרת הת'ר מקגוואן מתווה דרך מעשית - שמתחילה ומסתיימת בלמידה ■ "אנשים משקיעים הון ברכישת כישורים - עבור משהו שלא בטוח שיהיה קיים" ■ ומה צריכים לעשות המנהלים והמנהיגים?

6תגובות
אנשים מדברים עם רובוט
בלומברג

רובוט מתגלגל לחדר טיפול נמרץ בבית חולים ואומר לחולה בן ה-97 שהוא תכף עומד למות. יומיים אחרי כן החולה הולך לעולמו. זו אינה תחילתה של בדיחה, או פרק בסדרה העתידנית-דיסטופית "מראה שחורה". זהו מקרה שקרה החודש בקליפורניה.

הרובוט היה יחידת תקשורת מרחוק ששימשה את הרופא של החולה, ארנסט קווינטנה, כדי לבשר לו שהוא סובל מכשל ריאות ושחייו קרובים לקצם. משפחתו של החולה, שנכחה בעת מסירת ההודעה, היתה מזועזעת. לאחר מותו, בית החולים פירסם הודעה כי "טכנולוגיית טלה-רפואה ושיחות וידאו אינן משמשות כתחליף לבדיקות אישיות ושיחות עם פציינטים. הנסיבות הן יוצאות דופן במיוחד, ואנו מתנצלים על שלא עמדנו בציפיות החולה ומשפחתו. ננצל הזדמנות זו על מנת לבחון את הנהלים והתקנים של צוות המטפלים".

"הסיפור של הרובוט שעשה עבודה לא טובה, הוא לקח חשוב לגבי עתיד העבודה", אומרת הת'ר מקגוואן, מומחית לשוק העבודה העתידי. "כל רובוט שנכנס לשימוש מפחית את מספר המשרות של בני אדם. אבל במקרה הזה, ברור שהיה צריך שם אדם". זוהי דוגמה, לדבריה, לסוג הכישורים שמכונות לא יוכלו להחליף - ושם טמון המפתח לפתיחת עתידנו התעסוקתי.

"אנחנו נמצאים כיום בתקופת מעבר שבין המהפכה התעשייתית השלישית - שבה עברנו מכלכלה תעשייתית לכלכלת מידע, תוך מיכון עבודת הכפיים - לבין המהפכה התעשייתית הרביעית, שתכלול אלמנטים של יותר אינטגרציה, ושילוב עם אלמנטים ביולוגיים", אומרת מקגוואן.

>> איך ישתנה מודל החיים שלנו (לפי מודל הלמידה המתמדת): לחצו וגלו

1 - דלג

"ארה"ב איבדה 5 מיליון משרות בתחום הייצור במהלך המהפכה השלישית", היא מוסיפה. "הנשיא שלנו טוען שהמשרות עברו לחו"ל, אבל מחקר הראה ש-87% מהעבודות האלה אבדו בגלל טכנולוגיה".

לפי מודל פריי-אוסבורן, שקרוי על שם זוג חוקרים מאוקספורד ופורסם ב-2013, חצי מהמשימות שבני אדם מבצעים כיום בעבודתם בארה"ב ייהפכו לאוטומטיות. החוקרים בדקו 702 סוגי משרות, וחקרו את ההסתברות שהן יעברו מחשוב. לפי מסקנות המחקר, 47% מהמשרות הללו ייעלמו.

את ומומחים אחרים מדברים על חדשנות ושיבוש כמפתח להתפתחות מקצועית והתקדמות בעבודה. אבל אם כולם יהיו חדשניים, וכולם ישבשו, קו הזינוק במרוץ פשוט יזוז קדימה - ואף אחד לא ייחשב לחדשני. האם אפשר שכולם יהיו חדשניים ויצליחו?

"יש עכשיו בהלה לזהב - כולם שואלים אילו מודלים אפשר לשבור ומה אפשר למכן. אבל ברגע שייווצרו מודלים עסקיים חדשים, נצטרך אנשים שיעבדו עם המודלים האלה. כולם ממוקדים עכשיו בשיבוש ובהרס היצירתי, אבל זה לא כל מה שנעשה.

>> המדריך לשינוי קריירה באמצע החיים

2 - דלג

"גם אם מדובר במכוניות אוטונומיות, או כל פריצת דרך טכנולוגית אחרת. מה האתיקה של זה? איפה אנחנו מציבים את ההגנות על החברה האנושית? כשהמציאו את המכוניות, לא היתה רגולציה שדרשה חגורות בטיחות. אותו הדבר יקרה עכשיו עם טכנולוגיה (דיגיטלית). ולכן הבהלה הזו ליצור כלים עכשיו - ומה שצריך באמת זה אנשים חכמים שיבינו איך להשתמש בכלים האלה שמוכרים להם".

מקגוואן מגיעה לישראל להשתתף בפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית בירושלים, ב-19-17 במארס, שבו כ-80 מבכירי ההוגים והיוצרים מישראל ומרחבי העולם נפגשים מדי שנתיים. הפורום, המתכנס השנה בפעם השלישית, יתמקד לדברי המארגנים בנושא "הגירה-גבולות-זהות", הן בממד האוניברסלי של האתגר והן בממד היהודי והישראלי.

לא לשאול "מה תעשו כשתהיו גדולים?"

מקגוואן מתארת בהרצאותיה משבר זהות. בארה"ב במיוחד, היא אומרת, הדבר הראשון ששואלים אדם לאחר שפוגשים אותו ולומדים את שמו, הוא: "מה את/ה עושה"? הזהות הזו שבין אדם לבין עבודתו מאוימת עתה. לפי מחקרים, אדם שמאבד את מקום עבודתו נדרש לזמן כפול להתאושש מזה משל אדם שנפרד מבן/בת זוג. "הזהות שלנו נהפכה למבוססת לחלוטין על העוגן המקצועי שלנו. הדבר הראשון שאנחנו שואלים אנשים צעירים הוא, 'מה תהיו כשתגדלו?'", היא אומרת.

"אנשים בוחרים מה ללמוד באוניברסיטה לפי מה שהם חושבים שייתן להם תשואה טובה, גם אם הנושא לא מעניין אותם. אבל בגיל צעיר, הם עדיין לא היו ממש חשופים לעולם, ולא מכירים. אז הם בוחרים בהתבסס על הניסיון של הוריהם, החברים של הוריהם, ומקצועות שהם נחשפו אליהם בתיכון, שהם נתח זעיר מהעולם. הם משקיעים הון תועפות כדי לרכוש כישורים למשהו שהם מתכננים להיות - ואולי לא יהיה קיים בכלל".

>> המדריך לתחילת הקריירה

3 - דלג

יש תחושה שאנשים, נגיד בני דור האיקס, גם אם הם מבינים את הטכנולוגיה, עייפים מכל המרוץ המטורף הזה להתחדש ולהיות מעודכנים. מה הם צריכים לעשות?

הת'ר מקגאוון
Susan R Symonds / Infiniti Portr

"הדבר הראשון שמנהיגים או מנהלים בארגון צריכים לעשות זה לעזור לעובדים האלה להסתגל לשינויים. בארה"ב אנחנו עוברים גם שינוי תרבותי מסיבי - מרוב לבן למיעוט לבן; ממבנה משפחתי של אבא, אמא ו-2.5 ילדים למבנה משפחתי אחר לגמרי - יש יותר משפחות (חדשות) בלי שני הורים מכל סוג אחר; מנורמות יהודיות-נוצריות לנורמות של פלורליזם או היעדר דת; ממגדר בינארי של זכר ונקבה למגדר נזיל, שבו אנשים מזדהים עם משהו לאורך רצף. אנשים עוברים יותר ויותר לגור בערים, ובערים קצב השינוי הוא גדול ביותר.

"היתה פטריארכיה לבנה גברית, ועכשיו יש מנהיגים עם יותר גיוון אתני, בגיל ובמגדר. וכך, אם אתה גבר לבן נוצרי שגדל בארה"ב, שמאמין שהעולם שלך קבוע, פתאום העולם משתנה לך. ממישהו שהרוויח משכורת קבועה במגזר תעשייתי שמוגן על ידי ועדי עובדים, אתה עובר לעבוד במגזר השירותים שבו אתה מרוויח מחצית ממה שהרווחת. אתה עובר ממקום שבו הבוסים שלך היו גברים - צווארון כחול, למקום שבו יש לא מעט בוסיות נשים - מה שנקרא עבודות צווארון ורוד. הממשל הנוכחי בארה"ב - והרבה מהתנועות הפופוליסטיות בעולם - הם תגובת נגד לשינוי הזה.

"זה משבר של גבריות וזהות, וזה גם משבר של גזע, כי רבים מהגברים הלבנים רואים פתאום שאנשים מגזעים אחרים שיש להם חינוך גבוה יותר, משיגים עבודות שהם חושבים ששייכות להם. נוסיף לזה את הכאבים שמלווים עבודות פיזיות במגזר הייצור, השימוש הגובר במשככי כאבים וההתמכרות לאופיואידים ואלכוהול - ומשם הדרך לרצח, התאבדות או תאונות דרכים קצרה. אני קוראת לזה מוות של ייאוש".

חופשה של חמש שנים - עם שכר

אז איך בעצם נראה שוק העבודה העתידי?

"יש דבר שנקרא צורת חשיבה של למידה גמישה. צריך להבין שלמידה נמצאת באחריותנו לכל החיים. צריך לשאול - איך לומדים, איך מסתגלים, איך קולטים מידע, איך משתפים פעולה בעבודת צוות, איך מתמודדים עם מצבים לא תבניתיים? ניקח לדוגמה לימודי עיתונות. אנשים שמתעניינים בכתיבה ובלספר סיפורים ירצו להיות כתבים או סופרים. אבל זה רק יישום אחד של הכישורים - אפשר לעבוד בשיווק, אפשר לעבוד במכירות. צריך להסתגל לתנאי השוק, והדבר היחיד שאנחנו שולטים בו הוא איך ליישם את הכישורים שלנו כדי להפיק את התועלת המירבית בתנאי השוק הקיימים.

"אנחנו עוברים ממניע של שאיפה למניע של השראה. רבים מהדברים שאנחנו לומדים באוניברסיטה יתיישנו עוד לפני שנסיים את התואר. אז כל הרעיון של שאיפות של מה שאנחנו רוצים לעשות - ללמוד פעם אחת כדי לעשות את זה כל החיים - כבר לא ממש מוצדק. במקום זה צריך לבחור בהשראה - מה מעניין אותנו? מה מסקרן אותנו? במה אנחנו טובים?

משרדים של גוגל בקולורדו
בלומברג

שליש מהאנשים בארה"ב לא עבדו מעולם במה שהם למדו בתואר הראשון, אומרת מקגוואן. מחקרים מראים שבעולם המפותח צעירים יעבדו ב-17 עבודות שונות בחמש תעשיות שונות".

המעסיקים מתעניינים במקסום הרווח - בפריון עבודה, ביעילות, בתפוקה. איך העובדים אמורים להתחרות על תשומת לבם?

"נגיד שאני מחפשת מנהל שיווק או מנהל פרויקט. אז אני אחפש אנשים שיש להם תואר בתחום ושעשו את זה בעבר ובהצלחה. אבל מהירות השינוי כיום היא גדולה כל כך, שאנחנו זקוקים לאנשים שיכולים לעשות דברים שלא נעשו מעולם.

"הארגונים לא שמים לב להתאמה תרבותית, ולא ליכולת של העובדים ללמוד ולהסתגל - ואלה שני הדברים החשובים ביותר שארגונים שיש להם מודלים עסקיים חדשים ומשבשים צריכים. מה שהם צריכים לחפש זו התאמה תרבותית וגמישות בלמידה. ארגונים שעושים את זה טוב הם העמידים ביותר - כמו אמזון, אפל וגוגל - גם חברות ותיקות כמו AT&T, חברת טלקום שמעסיקה 250 אלף עובדים. כשהחברה הוקמה, העובדים היו צריכים לטפס על עמודי טלפון. היום הכל בענן. תוך שלוש שנים רוב האנשים שמגייסים כבר לא יהיו בעלי כישורים רלוונטיים. תיאורטית, הם היו צריכים לפטר את כל העובדים ולגייס חדשים, אבל במקום זה, הם משקיעים בתהליך של למידה מתמדת".

איך נראים החיים התיאורטיים לפי מודל הלמידה המתמשכת?

"החינוך בגיל הצעיר יתמקד בלמידה וגילוי, באינטליגנציה רגשית וחברתית. בתיכון נעסוק בחקר ולא בהוכחות. כמובן שיהיה צורך באוריינות בסיסית במדעים, טכנולוגיה דיגיטלית ומתמטיקה, אבל הלמידה תכיל הרבה יותר התנסויות ויישום ידע".

באוניברסיטה יתחילו להיות הדברים מעניינים: "במקום ללמוד ארבע שנים, אפשר ללמוד שש, שמונה או עשר שנים, שבמהלכן עושים מדי כמה שנים הפסקה בלימודים באוניברסיטה כדי להיכנס לעולם העבודה. אפשר ללמוד כמה קורסים, לעבוד, לחזור ללימודים מלאים, וכך הלאה".

ואז מגיע החלק המפתיע בדבריה של מקגוואן: "בגיל 30, נגיד, ניקח שבתון של חמש שנים כדי לגדל ילדים. בתקופה זו מקבלים שכר על גידול ילדים - בניגוד לעכשיו, שזו עבודה שעושים בחינם", אומרת מקגוואן. המשך החיים הוא קריירה שבמהלכה למידה, עם הילדים ובמקביל להם, ואפילו עם ההורים הקשישים.

"לבני אדם ולעולם לא יהיו המשאבים לפרוש אחרי 30 שנות עבודה, ולכן משך הקריירה יהיה ארוך הרבה יותר משהוא היום, אבל צורת העבודה תהיה שונה. שבוע העבודה לא חייב להיות חמישה-שישה ימים - אפשר לקצר אותו לשלושה ימים, נגיד. העבודה לא תהיה בהכרח במקום קבוע. עובדים מבוגרים יותר, שמעתיקים את מגוריהם בחורף למקומות חמים יותר (כמו פלורידה) יוכלו לעבוד שם כמה חודשים בשנה, ולחזור לבסיס במקום צפוני יותר בקיץ".

מקגוואן מביאה כדוגמה את CVS, רשת בתי המרקחת הגדולה בארה"ב, שמפעילה מודל מיוחד לגיוס ולהכשרה של עובדים מבוגרים. החברה זכתה בפרסים על המיזמים שלה, שאחד מהם, מציינת מקגוואן, מעניק לעובדים מבוגרים, שמעדיפים בגילם לבלות את החורף באקלים חמים יותר, כמו בפלורידה או בדרום קליפורניה, גמישות במקום התעסוקה שלהם. CVS מציעה תוכניות מיוחדות לעובדים מעל גיל 50, ולדבריה רואה בהם נכס אסטרטגי לכוח העבודה שלה. רבים מהם החלו קריירה שנייה בחברה, ושיעור המועסקים מעל גיל זה בחברה עלה מ-7% בתחילת שנות ה-90 ל-17% ב-2007 ול-24% ב-2017.

כל הדברים שאת מתארת דורשים מדיניות ממשלתית שתאפשר אותם.

"נכון. אנחנו צריכים ניו-דיל. אנשים צריכים להיות מחוברים יותר ומושקעים יותר בעבודה שלהם, ובו זמנית מכונות ימלאו את המשימות היותר שגרתיות וחוזרות על עצמן. התוצאה תהיה שנקבל עבודה איכותית יותר של בני אדם, נעבוד פחות שעות ביום, ועל פני יותר שנים".

ניסויים במתן שכר אוניברסלי לאנשים שלא עובדים, או קיצור משמעותי של שבוע העבודה לא זכו להצלחה.

"אני חושבת שלא נאסף מספיק מידע. זה גם תלוי בציפיות מהניסוי: אם נותנים הכנסה לשנה-שנתיים והמטרה היא להגביר את פריון העבודה, מקבלים מסגרת זמן שגויה עבור השאלה. היה מחקר בקנדה בשנות ה-70, שבו שילמו שכר לתושבי כפר קטן שלא היתה בו פעילות כלכלית רבה. המחקר גילה שהיה שיפור בבריאותם של האנשים שהקטין את הוצאות הטיפול הרפואי, וזה קיזז את ההוצאה על השכר שנתנו להם. אז תלוי מה מחפשים במחקר. אם המטרה היא רק לגרום לאנשים להפיק יותר עבודה, זה לא ייתן תוצאות. אנשים מאושרים כשהם יצרניים.

"ובכל מקרה, אני לא חושבת ששכר אוניברסלי לאנשים שלא עובדים הוא פתרון קסם. זה לא פתרון להגיד ששליש מהעובדים במשק לא שימושיים, אז נשלם להם שייעלמו לנו מהעיניים. אנחנו יודעים שהרבה מהאנשים שזוכים בלוטו מסיימים בפשיטת רגל, דיכאון, או התאבדות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר