לא רק רובוטים ייקחו לנו את העבודה - גם חאפרים מחו"ל עם חיבור לאינטרנט - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק רובוטים ייקחו לנו את העבודה - גם חאפרים מחו"ל עם חיבור לאינטרנט

האינטרנט מאפשר להעביר משרות ומשימות בודדות לכל מקום שיש בו מחשב — ובייחוד למדינות המתפתחות ■ עבודות כאלה מסייעות לצמצם פערים, אך גם מגדילות אי־ודאות בתעסוקה ■ בישראל הביקוש לעבודה מקוונת כזאת גבוה במיוחד, בזכות ענף ההיי־טק

2תגובות
תלמידים במסלול הכשרה לתכנות. למצולמים אין קשר לכתבה
ניר כפרי

חלק גדול מהדיון בשוק העבודה העתידי מתמקד בחשש ש"הרובוטים יגנבו לנו את העבודה". התפתחות הטכנולוגיה מביאה לאוטומציה של עוד ועוד מטלות, ולא רק הפיזיות או השגרתיות שבהן. הבינה המלאכותית מאפשרת מחשוב של משימות מורכבות, וצפויה להביא לאובדן הערך המוסף של המוני עובדים אנושיים על פני מחשבים.

ההתפתחות הזאת תימשך שנים ארוכות, אבל במקביל אליה מתרחשת תמורה נוספת בעולם העבודה, הקשורה גם היא לטכנולוגיה ולגלובליזציה של העבודה. הפעם, מי שעלולים "לגנוב" לנו את העבודה אינם רובוטים, אלא אנשים בשר ודם. הם יישבו בצד השני של העולם, ליד מחשבים המחוברים לאינטרנט, ויעניקו לעסקים ולמשקי בית בישראל שירותים שעד כה נרכשו רק בשוק המקומי. אפשר יהיה לנסות לתכנן את שיפוץ הדירה באמצעות אדריכל שנותן את שירותיו מרחוק, ולקבל ייעוץ בהגשת דו"חות המס של העסק או באסטרטגיית הפרסום הדיגיטלי שלו. מגוון השירותים שאפשר לקבל באופן מקוון כולל שירותי שיווק ומכירות, תכנות, עיצוב, כתיבה, ייעוץ פיננסי ורבים אחרים.

קוראים לזה "עבודה מקוונת" — שירותים, בהיקף של משימות בודדות (כמו עיצוב לוגו) או יותר מכך, המוענקים באופן מלא דרך האינטרנט ללקוחות מרוחקים. העבודה עצמה יכולה להיעשות מכל מקום בעולם שיש בו חיבור לרשת.

קשיי שפה או פערים בציפיות עשויים לגרום לעסק לחרוק — אבל כשהוא עובד, היתרונות רבים. עבודה מקוונת יוצרת הזדמנויות חדשות לפרנסה — לא רק לתושבי מדינות מתפתחות, אלא גם בתוך השווקים המקומיים במדינות מפותחות. היא עשויה להועיל במיוחד למתגוררים באזורי פריפריה, לרבות קבוצות מיעוט המרוכזות בה, ולמי שאינם מעוניינים להיות כבולים לעבודה במיקום מסוים.

גמישות כזאת יכולה גם להקל על מערכות התחבורה, היות שעבודה מקוונת אינה דורשת יוממות של עובדים ממקום מגוריהם למשרדיו של המעסיק. בישראל, גמישות במקום שבו נעשית העבודה יכולה לסייע לתרום לצמצום הפערים הגיאוגרפיים בשוק העבודה — שבו משרות איכותיות נוטות להתרכז במטרופולינים, ובייחוד בגוש דן, בעוד הפריפריה מתאפיינת בשיעור אבטלה גבוה יותר. ברבעון האחרון של 2018 היה שיעור הבלתי־מועסקים במחוז המרכז 3.4%, ובמחוז תל אביב 3.8%, לעומת 4.7% במחוזות חיפה, הצפון והדרום, ו–5% במחוז ירושלים (כל הנתונים — בקרב בני 15 ומעלה).

תושבים במדינות מתפתחות יכולים ליהנות מהזדמנויות חדשות בזכות העבודה המקוונת. התשלום שמבקשים עובדים במדינות כאלה נמוך מזה שדורשים עובדים מקומיים במערב, והוא עשוי להזרים אליהם עבודה על חשבון עמיתיהם במדינות המפותחות.

כשאמריקאים מתקשרים למוקד טלפוני של חברה גדולה, הטלפן שעונה להם יושב לפעמים בבנגלור, וכך לעתים גם רואה החשבון שעובר על דו"חות המס שלהם. מבחינה מסוימת, גורלם של הטלפנים ההודים שפר עליהם לעומת רבים מספקי השירותים בעבודה המקוונת: בעוד שלטלפנים יש לרוב מעסיק מסודר, העבודה המקוונת מתבססת לעתים קרובות על מיקרו־משימות, שמספקות תעסוקה לזמן קצר (לעתים כמה שניות), שאחריו נדרש ה"עובד" לחפש לעצמו עבודה נוספת.

מוקד שירות טלפוני. למצולמים אין קשר לכתבה
בלומברג

סכנה לפגיעה במדיניות הסוציאלית

ב–15 השנים האחרונות נהנתה ישראל מעלייה דרמטית בשיעור התעסוקה בה, אבל השמחה לא היתה שלמה: רוב העובדים החדשים בכוח העבודה מצאו משרות בענפי השירותים. במקרים לא מעטים, אלה משרות שהכישורים הנדרשים בהן אינם גבוהים, שפריון העבודה בהן נמוך, ושהתגמול עליהן קרוב לשכר המינימום.

מבדיקה שערך שירות התעסוקה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), עולה כי הנתח של המועסקים בענפי השירותים מבין כלל העובדים בישראל הוא 81.9%, לעומת 73.3% מהמועסקים בכל מדינות OECD יחד. רק בלוקסמבורג ובהולנד שיעור גדול יותר של העובדים מועסקים בענפי השירותים.

משרות רבות בענפי השירותים נתונות בסיכון גבוה להיעלם בגלל התקדמות הטכנולוגיה, והעובדים בהן מאוימים גם מעלייתה של "כלכלת החלטורות". חלק מהשירותים שהם נותנים עשויים להימכר בזול יותר דרך פלטפורמות המשדכות בין לקוחות לבין פרילנסרים שמבצעים משימות הדורשות קרבה פיזית ללקוח, כמו משלוחי מזון; או באמצעות עבודה מקוונת, שבה אין צורך בנוכחות כזאת.

ישראל בצמרת

המידע הקיים על היקפה של העבודה המקוונת מוגבל כיום. ההתמודדות עם השלכותיה מחייבת איסוף של נתונים טובים יותר. לפי OECD, מקורות המידע הסטטיסטיים הקיימים, כמו סקרי כוח האדם ומשקי הבית שעורכות לשכות הסטטיסטיקה במדינות, אינם מספיקים כדי לעמוד על התופעה במלואה, ויהיה צורך לעדכנם.

ישראל — מעצמה של עבודה מקוונת

ובכל זאת, ישנם מקורות מידע שונים המצביעים על צמיחתה של העבודה המקוונת. כלי ניסיוני שפיתחו חוקרים במכון האינטרנט של אוניברסיטת אוקספורד, "מדד העבודה המקוונת" (OLI), בוחן את השימוש בפלטפורמות עבודה מקוונת, שבהן ההיצע פוגש את הביקוש. OLI מתבסס על חמש הפלטפורמות הגדולות ביותר בשפה האנגלית, שלפי הערכות אחראיות לרוב התנועה לאתרי עבודה מקוונת: Upwork, Amazon Mechanical Turk, Freelancer.com, PeoplePerHour ו–Guru.

בדיקה חלופית להיקפה של העבודה המקוונת מתבססת על מספר האמריקאים שבחשבונות הבנק שלהם מתקבלת באופן קבוע הכנסה מפלטפורמות עבודה מקוונת. בדיקה כזאת זיהתה עלייה של 30%–40% במספר האמריקאים שהיו להן הכנסות כאלה בשנה אחת בלבד, בין יוני 2015 ליוני 2016. כאמור, חלק גדול מספקי השירותים אינם אמריקאים, אלא מתגוררים במדינות מתפתחות.

לפי נתוני OLI, כ–40% מהצעות העבודה המתפרסמות בחמש הפלטפורמות הנבדקות, מקורן בארה"ב. כ–8% מהביקוש מגיע מבריטניה, ואחריה מדורגות קנדה, אוסטרליה, הודו, גרמניה וסינגפור. במקום השמיני ברשימות המדינות המובילות בביקוש מתברגת ישראל הקטנה. אם משקללים את גודל האוכלוסייה בכל מדינה, מזנקת ישראל למקום השלישי בביקוש לעבודה מקוונת.

הביקוש לעבודה מקוונת מקורו בעיקר במדינות OECD — האחראיות על כ–80% מהצעות העבודה בפלטפורמות האנגלית, הגדולות בהרבה מהפלטפורמות הקיימות בשפות אחרות. לעומת זאת, רק 20% מהיצע העבודה המקוונת מגיע ממדינות OECD. הספקיות הגדולות ביותר הן הודו (26.2%), ארה"ב (6.9%), בריטניה (2.5%) וקנדה (1%). עם זאת, כשמתחשבים בגודל האוכלוסייה בכל מדינה, מתברגות לצמרת דווקא אירלנד, לטביה, יוון ובריטניה.

בישראל (לפי נתוני הפלטפורמות באנגלית), כ–40% מהביקוש הוא לעבודות בתחום פיתוח התוכנה והטכנולוגיה, כ–22% בתחום העבודה היצירתית והמולטימדיה, כ–15% בתחום הכתיבה והתרגום, כ–11% בתחום המכירות והשיווק, כ–10% בתחום העבודה הפקידותית והזמנת המידע, ופחות מ–2% בתחום השירותים המקצועיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר