איך לעודד צעירים ערבים להיות יזמים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך לעודד צעירים ערבים להיות יזמים?

חיפוש אקטיבי אחר יזמים ערבים ולא רק אחר יזמים שצמחו ביחידות הטכנולוגיות, כמו גם עידוד חברות להעסיק עובדים ערבים, עשויים להיות השקעה משתלמת בעתיד, גם למשקיעים וגם לחברה הישראלית

סטארט-אפ בנצרת
עופר וקנין

כמעט מדי יום, העיתונות הכלכלית מדווחת על גיוסי הון בסכומי עתק של חברות סטארט־אפ ישראליות. אכן גאווה גדולה. הסיפור הוא כמעט תמיד אותו סיפור — יזמים יהודים, בדרך כלל מאזור המרכז, שעבדו בעבר בחברות גדולות ומוכרות או בסטארט־אפים אחרים לפני שהחליטו ללכת לדרך עצמאית.

איפה היזמים הערבים בכל הסיפור הזה? אף על פי שיזמות עסקית רווחת מאוד במגזר הערבי ובאה לידי ביטוי באלפי עסקים משפחתיים, על פי ההערכות יזמים ערבים הם רק 1% מכלל אומת הסטארט־אפ. אף לא אקזיט אחד נרשם לחברה המובלת על ידי יזם מהחברה הערבית.

נכון, בשנים האחרונות מתפתחת קהילת יזמות ערבית בצפון, בעיקר בנצרת. רוב החברות מובלות על ידי רופאים או רוקחים ערבים כמו רים ועימד יונס מאלפא אומגה או ד"ר מחמוד כיאל שהקים את WebTeb, אבל זה מעט מדי ומוגבל לתחום הרפואי.

איך ייתכן שבכל שנה מסיימים אלפי סטודנטים ערבים לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות הטובות בישראל ואין כמעט יזמים ערבים? הסיבות מורכבות, חלקן קשורות לחינוך ותרבות וחלקן למימון.

אם מחזור החיים של יזם יהודי ממוצע עובר דרך הצבא, לימודי מדעי המחשב וצבירת ניסיון בחברות גדולות או סטארט־אפים, מסלול החיים של צעירים בחברה הערבית שונה בתכלית. אין שירות צבאי, אין נטוורקינג, ידע וחברים. אין יחידות טכנולוגיות ואין עידוד ליזמות. הצעיר הערבי יגדל בתוך חברה מסורתית, שאינה מעודדת חשיפה לסיכונים כלכליים, מוגבלת באפשרויות תעסוקה ומעודדת רכישת מקצוע שממנו אפשר להתפרנס כמו רפואה, ראיית חשבון או העסק המשפחתי.

הרבה יזמים יהודים באים מבתים מבוססים, כך שהם יכולים להשקיע זמן וכסף ראשוני במיזם שלהם, ואם ייכשלו ימצאו לעצמם אופציות אחרות. ליזמים הערבים אין את הפריבילגיה הזאת, ובטח שלא השקעה ראשונית מחברים ומשפחה.

מי שכן ילך ללמוד מדעי המחשב, ימצא עצמו עם תואר מאוניברסיטה מצוינת, רק בלי יכולת לעבוד באחת מחברות ההיי־טק הגדולות או בסטארט־אפים בגלל חוסר ניסיון בפועל. זו גם הסיבה שיש אלפי סטודנטים ערבים בישראל למדעי המחשב — ומנגד רק 3%–4% מהמועסקים בהיי־טק הישראלי הם ערבים. תוסיפו לזה את היעדר דמויות לחיקוי — כלומר יזמים ערבים ש"עשו את זה" — ותקבלו דורות של ילדים שלא חולמים אפילו להקים או לעבוד בסטארט־אפ.

גם משרד הכלכלה מנסה להעלות את שיעור היזמים הערבים באמצעות תוכניות לנוער וצעירים ומימון סטארט־אפים, אך תוכניות כאלה לעולם לא ישתוו לשירות ב–8200 או ביחידות טכנולוגיות אחרות. בנוסף, הפערים בחינוך בין החברה היהודית לערבית הם אדירים. אין כמעט חוגי העשרה ביזמות או מגמות סייבר בבתי ספר ערביים. הפערים בין מספר המגמות שמוצעות בבתי ספר בתל אביב לעומת בתי ספר ביפו הם גדולים, וזה עוד לפני שיוצאים מאזור המרכז.

בימים אלה אנו עדות לשינוי בחברה הערבית, אך מעודד ככל שיהיה, הוא עדיין מינורי. חברות רב־לאומיות פותחות סניפים בנצרת וחלקן אף לוקחות מגייסים ייעודיים לחברה הערבית. החברות האלו מבינות את הכוח של גיוון תעסוקתי, אך אם תיכנסו לסטארט־אפ בתל אביב, לא סביר שתמצאו שם עובדים ערבים. הדבר אינו תלוי רק ביזמים שנמנעים מהעסקת ערבים, אלא גם במהנדסים הערבים עצמם שלא שולחים קורות חיים לסטארט־אפים — כי זה לא "בטוח". כך נוצר מעגל שמונע ממהנדסים ערבים לצבור ניסיון טכנולוגי ולהפוך ליזמים.

את המצב הזה מנסים לשנות דווקא ארגוני חברה אזרחית כמו צופן ופרזנטנס, הפועלים להעלאת המודעות ליזמות הטכנולוגית בחברה הערבית. למשל, התוכנית המשותפת של סיטי ופרזנטנס עובדת על בניית רשת קשרים, הנגשת כלים של יזמות שיחברו את הזימים לסטארט־אפ ניישן, ובעיקר כדי לייצר גשר בין תל אביב לפריפריה. אך זה אינו מספיק. המנהלים בבתי הספר הערביים צריכים לחשב מסלול מחדש ולאפשר לתלמידים עתיד אחר שיש בתוכו חדשנות ויזמות; והמורים עצמם זקוקים להכשרות במקצועות העתיד.

לבסוף, גם לתעשיית ההון סיכון בישראל יש חלק בפתרון. חיפוש אקטיבי אחר יזמים ערבים ולא רק אחר יזמים שצמחו ביחידות הטכנולוגיות, כמו גם עידוד חברות הפורטפוליו שלהן להעסקת עובדים ערבים, עשויים להיות השקעה משתלמת בעתיד, גם למשקיעים וגם לחברה הישראלית.

ארנית שנער מנהלת השקעות ההון סיכון של סיטי בישראל; חולוד עיוטי היא מנכ"לית משותפת בפרזנטנס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר