עשרות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו - לא זכאים לדמי אבטלה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשרות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו - לא זכאים לדמי אבטלה

חיילים משוחררים, עובדים מעל גיל הפרישה ועובדים זרים אינם זכאים לדמי אבטלה, ועלולים למצוא את עצמם ללא הכנסה — בעיצומו של משבר כלכלי ■ "ההחלטה להשאיר קשישים ללא דמי אבטלה גוזרת עליהם חיי עוני קשים; קצבת זקנה של 2,300 שקל לא מאפשרת לגמור את החודש"

68תגובות
משחקים מטקות בחוף בוגרשוב, תל אביב
מגד גוזני

בין מאות האלפים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות משבר הקורונה יש עשרות אלפים שאינם זכאים לדמי אבטלה בגין הוצאה לחל"ת או פיטורים — עובדים ועובדות שעברו את גיל הפרישה, חיילים משוחררים שעדיין לא עבדו ששה חודשים ועובדים זרים.

"מספר הנפגעים הרבה יותר גבוה מהפרסומים של לשכת התעסוקה, כי הם לא מביאים בחשבון אוכלוסייה שלא מגיעה לה דמי אבטלה — כמו חיילים משוחררים שאין להם ותק או קשישים שעבדו כי קצבות הזקנה והפנסיה לא מספיקות להם כדי להתקיים", אומר אלכס טנצר, יו"ר המטה למען עובדי קבלן.

לפי דיווחי ארגון חברות הניקיון, כ–30% מעובדי הניקיון איבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחל״ת, ומספרם רק גדל. בארגון טוענים כי יש חובה מצפונית וחברתית לשחרר מהעבודה את עובדי הניקיון המבוגרים שנמצאים בקבוצת הסיכון, אך לרוע המזל, הם אינם זכאים לתבוע דמי אבטלה מאחר שהם מעל לגיל הפרישה. קצבת הפנסיה של חלק גדול מהם נמוכה ביותר, ובמקרה כזה הם יישארו רק עם קצבת זקנה. לפי נתוני הארגון, 25% מהמועסקים בענף הניקיון הם בשכבת הגיל הזאת.

"אני עובד כי אין לי ברירה. אני מתפרנס באופן צנוע וזה מאפשר לי לחיות בכבוד", אומר שלמה, מוזיקאי בן 76 מתל אביב, שעובד בעשור האחרון במחלקת שיווק של רשת הסרת שיער. "ברגע שזה נפסק, זה הופך לבעיה קשה. אני מודה שלא התנהלתי בצורה זהירה מבחינה פיננסית והפנסיה שיש לי היא רק מה שצברתי ב–10 השנים האחרונות. עברתי פשיטת רגל לפני כמה שנים, ואין לי שום רשת ביטחון".

גם הארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה בישראל מדווח כי 40 אלף עובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו. גם בענף זה מדובר בלא מעט אנשים שעברו את גיל הפרישה.

"מצער מאוד שהממשלה החליטה לא להכליל עובדים מבוגרים, מעל גיל הפרישה הרשמי, בקבוצת העובדים שיקבלו דמי אבטלה אם יפוטרו או ייצאו לחל"ת עקב משבר הקורונה", אומרת ח"כ מירב כהן (כחול לבן). "ההחלטה להשאיר אותם ללא דמי אבטלה בעצם גוזרת עליהם חיי עוני קשים. קצבת זקנה של 2,300 שקל פשוט לא מאפשרת להם לגמור את החודש", היא אומרת.

עובדים נוספים שנמצאים בבעיה הם העובדים השעתיים, לרוב עובדי משמרות שהמעסיק לא מחוייב להם על היקף המשרה. עובדים אלה מקבלים תשלום על שעות העבודה שלהם בפועל. במידה והמעסיק לא מזמין אותם לעבודה שכרם יורד. ל-TheMarker הגיעו פניות מעובדים שעתיים שמספרים כי מספר המשמרות שהם עושים קוצץ בצורה משמעותית - לעתים אפילו מחמש משמרות לשבוע למשמרת אחת. המשמעות היא פגיעה אנושה בהכנסה בלי כל יכולת להתגונן. חלק מהעובדים סיפרו כי ביקשו מהמעסיק שלהם להוציא אותם לחל"ת אבל הוא סירב בטענה שעדיין יש בהם צורך גם אם מועט.

עובדת ניקיון
רמי שלוש

זרים במשבר

לפי הערכות, יותר מ–20 אלף עובדים זרים בתחומי התיירות והמסעדנות נמצאים כעת מחוץ למעגל העבודה. עובדים אלה אינם זכאים לדמי אבטלה בגין הוצאה לחל"ת, ואינם מבוטחים בביטוח בריאות.

איגוד המסעדות פנה אל שר האוצר, משה כחלון, בבקשה לאפשר שחרור מיידי של כספי קרן הפיקדון של מבקשי מקלט, ושקרן זאת תשמש למימון הבטחת הכנסה ל–10 אלף מבקשי מקלט שהיו מועסקים במסעדות. בארגון טוענים כי העובדים נותרים חסרי כל ומבקשים את פיצויי הפיטורים באופן מיידי ולא להמתין עד יציאתם מן הארץ. "מדובר בעוול משווע, הן כלפי העובדים והן כלפי היזמים בתחום המסעדנות, שנמצאים בשעתם הקשה ביותר", נכתב בפניית הארגון אל שר האוצר.

במקביל, פנה ארגון רופאים לזכויות אדם לרשות שוק ההון בבקשה להנחות את חברות הביטוח לתת הקלות בביטוחים הרפואיים של העובדים הזרים שנמצאים בין עבודות. כפי שצוין במכתב, שעליו חתומה ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים בארגון, "אנו מקבלות כבר כעת פניות ממאות עובדים ועובדות שפוטרו — ממלונות, ממסעדות שנסגרו וממוסדות סיעודיים שחוששים להעסיקם.

"בנוסף למצוקה הכלכלית הקשה של אוכלוסיית העובדים הזרים, מרחפת מעליהם כעת סכנה נוספת של אובדן ביטוחי הבריאות, ועמם גם הנגישות לטיפול רפואי", אומרת גוטצייט. מנתוני רופאים לזכויות אדם עולה כי בישראל חיים יותר מ–100 אלף מהגרי עבודה ועוד כ–30 אלף מבקשי מקלט שלא מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי. מרביתם מבוטחים בפוליסות פרטיות ייחודיות לעובדים זרים בחברות הביטוח הראל, מנורה מבטחים ואיילון. הפוליסות מותנות בקיומו של מעסיק, ותוקפם נפסק עם הפסקת העבודה.

כשהעובד נמצא בין עבודות, הוא יכול להאריך את הפוליסה ב–90 יום, אך הוא נדרש לפנות לחברת הביטוח מיוזמתו ולשלם מראש את דמי הביטוח עבור כל התקופה. גוטצייט מציינת כי רבים עלולים לאבד את הביטוח בהיעדר מודעות לאפשרות ההארכה, והם גם לא יוכלו לעמוד בדרישת התשלום. לדבריה, לנוכח העובדה שאיש אינו יודע כרגע כמה זמן תיארך תקופת החירום, גם אלה שיצליחו להאריך את הפוליסה בכוחות עצמם עלולים למצוא את עצמם בעוד שלושה חודשים ללא עבודה וללא אפשרות להאריך עוד את הפוליסה. לכן היא מבקשת להנחות את חברות הביטוח להאריך את תקופת הביניים ל–180 יום לפחות ולאפשר תנאי תשלום נוחים יותר.

עובדת זרה וקשישה
אלון רון

גוטצייט מדגישה כי הדאגה לביטוח בריאות של העובדים הזרים הוא אינטרס של מערכת הבריאות. לדבריה, במצב הרגיל, חוסר היכולת שלהם לקבל טיפול רפואי בקהילה מאלצת אותם להמתין להידרדרות במצבם כדי לזכות בטיפול דרך חדרי המיון. הפרקטיקה הזו, לדבריה, "לא רק גובה מחיר יקר מבריאותם אלא גם משיתה עול כלכלי כבד על בתי החולים — שמוערך ב–60 מיליון שקל בשנה".

התורמים נעלמים: גם העמותות בסכנת קריסה

על רקע משבר הקורונה, מחריף הקושי בארגוני החברה האזרחית (מגזר שלישי). עוד לפני שפרץ המשבר סבלו הארגונים מחוסר תקציבי ומכך שתמיכות שאושרו ב–2018–2019 לא הועברו במלואן, מאחר שכבר חודשים ארוכים אין ממשלה ולא אושר תקציב.

אל הקושי הזה הצטרף משבר הקורונה ועמו קושי לגייס תרומות. "אנחנו מתריעים שהארגונים שמספקים את השירותים החברתיים החשובים ביותר נמצאים בסכנת קריסה", אומרת ליאור פינקל־פרל, מנכ"ל מנהיגות אזרחית. "המשבר התקציבי המתמשך מצטרף למשבר הקורונה והפגיעה בפעילות ובהכנסות העצמיות, וכן למשבר הכלכלי והידלדלות התרומות הפילנתרופיות שהוא מביא עמו. כעת הארגונים זקוקים להתגייסות. המגזר השלישי מעסיק כחצי מיליון עובדים שכירים — כ–14% ממשרות השכיר במשק — בנוסף לכחצי מיליון מתנדבים. המגזר השלישי אחראי ל–6% מהתל"ג".

לדברי פינקל־פרל, כ–40% מעובדי המגזר השלישי הוצאו לחל"ת מאז תחילת המשבר. נכון להיום — חלקם ממשיכים לעשות עבודתם בהתנדבות, בלי תקציב. "זה לא נראה שבעוד חודש־חודשיים יהיו לעובדים הללו מקומות עבודה לחזור אליהם. המגזר השלישי בקריסה", היא אומרת.

במכתב שנשלח ממנהיגות אזרחית לראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכן לשרי האוצר, הרווחה והעבודה, החינוך והבריאות, מבקשים הארגונים למצוא במהרה פתרון לסוגיית מימון הפעילות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר