מחיר השיתוק והחל"ת: רוב הציבור בסכנת אוברדראפט - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחיר השיתוק והחל"ת: רוב הציבור בסכנת אוברדראפט

40% מהישראלים נמצאים במשיכת יתר לפחות חודש אחד בשנה ■ ואולם מדיניות החל"תים תביא לכך שגם לאחר קבלת דמי אבטלה, העובדים בחמשת העשירונים התחתונים לא יסגרו את החודש — ורק בעשירון השישי ייתכן כי ההכנסות יאזנו את ההוצאות

62תגובות
בהלת קניות בסופרמרקטים (למצולמים אין קשר לנאמר)
מגד גוזני

ליאור והילה רגילים לחיות לא רע. היא מפיקה בחברת קד"ם, הוא ארט דירקטור במשרד פרסום. ביחד מגיעה ההכנסה חודשית שלהם ל-23 אלף שקל נטו. על הדירה השכורה שלהם במרכז תל אביב הם משלמים 9,000 שקל בחודש; הוצאות החינוך על שלושת הילדים מתקרבות בחודש ל-7,000 שקל. הם נהנים מרווחה כלכלית. לא חיים על הגרוש, ואפילו חוסכים קצת.

כשקיבלו את ההודעה שהם מוצאים לחל"ת בשל משבר הקורונה, לא ממש דאגו. כל אחד מהם בנפרד קיבל הסבר שהכוונה היא להשיב את כולם לעבודה ברגע שיהיה אפשר. המעסיק של הילה אפילו הגדיל לעשות והקדים את תשלום המשכורת של מחצית חודש מארס. אבל כשראו את טבלאות התשלום לחל"ת, הבינו שהשכר נטו שלו יחתך מ-13 אלף ל-8,970 שקל ושלה מ-10,000 ל-6,000 שקל. בסך הכל כ-15 אלף שקל.

"כל הזמן אמרו שחל"ת זה 70% מהשכר. זה היה נראה לי בסדר. ברור שזו תקופה לא טובה ונצטמצם", אומרת הילה. אבל, לדבריה, היא לא היתה ערה לכך שהחלק היחסי המשולם מהשכר תלוי בגובה המשכורת ברוטו, וככל שהמשכורת גבוהה יותר שיעור השכר היחסי בחל"ת נמוך יותר. הילה מרגיעה את עצמה שיהיה בסדר. להערכתה, הם יוכלו לקצץ קצת את ההוצאות.

ואכן, על פי טבלאות הביטוח הלאומי, מי שהכנסתם עד 6,000 שקל ועברו את גיל 28, יקבלו דמי אבטלה בשיעור של 70% ואפילו 80% משכרם הקודם. אבל מי שהשתכרו ברוטו 8,000 יקבלו רק 66% מהשכר, מי שהשתכרו 12 אלף שקל ברוטו רק 55%, מי שהשתכרו 20 אלף רק 45% - ומשם והלאה מגיעים לתקרה של 10,500 שקל.

הישראלים במינוס

20% מהפגיעה במשק - בעצמאים

במהלך חודש מארס גילו יותר ממיליון ישראלים שהכנסתם נחתכה בחדות. לפי נתוני שירות התעסוקה, מתחילת מארס נרשמו 732,525 איש לתביעת דמי אבטלה - 90% מהם בחל"ת. בתוספת תובעי דמי האבטלה לפני המשבר, 160 אלף איש, מספר דורשי דמי האבטלה עתה קרוב ל-900 אלף איש, יותר מחמישית מהמשתתפים בשוק התעסוקה בישראל. שיעור האבטלה היה, נכון לשישי בבוקר, 21.4%. נתונים אלה אינם כוללים עדיין 140 אלף עובדים שעברו את גיל הפרישה, ולא היו זכאים לדמי אבטלה עד החלטת הממשלה ביום שישי; ועוד 500 אלף עצמאים, שמהם על פי הערכה לפחות 200 אלף שנפגעו קשות והכנסתם אף נעלמה בחדות.

הירידה החדה בהכנסות צפויה להביא משקי בית רבים למצב שבו ההוצאות עולות על ההכנסות. על פי נתוני סקר הוצאות והכנסות משקי הבית 2018 שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בנובמבר 2019, ההוצאה הכספית של משקי הבית גבוהה מהכנסתם בשלושת העשירונים התחתונים.

עם זאת, אם מתאימים את השכר של משקי הבית, לפי החלוקה לעשירונים, לשכר שיתקבל במשק הבית אם שני בני הזוג יצאו לחל"ת - מגלים כי כל העשירונים עד עשירון החמישי נמצאים במצב שבו ההכנסות נמוכות מההוצאות. רק בעשירון השישי ההוצאות וההכנסות תחילות להתאזן. זאת, גם אם מעריכים ירידה של 20% בהוצאות בגלל צמצום המסחר, סגירת מקומות פנאי ובילוי, מסעדות וחינוך.

42% מההוצאות על דיור ומזון

אמנם לא בכל משקי הבית שני בני הזוג יצאו לחל"ת, אבל המצב חמור במשקי בית שבהם יש עצמאי שהכנסותיו ירדו בחדות. לפי ניתוח של ד"ר רובי נתנזון, היועץ כלכלי של להב - לשכת העצמאים, 20% מסך הפגיעה במשק צפויה להתמקד בעצמאים, אף שהם מהווים רק 12% מכוח העבודה.

"אנחנו נסתדר, יש לנו חסכונות, אבל אם זה יימשך זמן רב אני לא בטוחה שנצליח להתמודד", אומרת הילה. "עכשיו אני מודאגת גם מכך שבכלל לא בטוח שתהיה לי עבודה אחרי שכל זה יסתיים. זה די ברור שתעשיית ההפקה לא תחזור להיות כפי שהיתה". מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, העריך לפני כשבוע כי לפחות 20% מהיוצאים לחל"ת יתקשו להיקלט מחדש במקומות העבודה שלהם ויהפכו למובטלים.

"פגיעים פיננסית"

"ניתוחים בכל העולם מראים כי רק למעמד הבינוני הגבוה יש מספיק חסכונות להתמודד עם משבר שנובע מאובדן הכנסה של אחד מבני הזוג או שניהם למשך שלושה חודשים", אומרת נוגה דגן בוזגלו, מנכלית מרכז אדוה. "ב-2011 ראינו את מצבו של מעמד הביניים בישראל שיצא לרחובות כי קשה לו להתמודד עם ההוצאות של בריאות, צריכה ושכר דירה. חלק ניכר מהמעמד הבינוני מתחזק את רמת החיים שלו באמצעות עזרה מההורים, נכסים או כסף שקיבל בירושה. המשמעות היא שהחלק של המעמד הבינוני שאין לו גב כלכלי כזה, כלומר מי שחי רק מהכנסות משכר ללא עורף משפחתי, מתקשה להתמודד עם מצב כמו היום".

העשירון השלישי מאוזן

מי שלא דאג לחסוך, מוצא עצמו היום מול שוקת שבורה. הבעיה קשה יותר מבחינתם של אלה שנכנסו לתקופת המשבר עם מינוסים והלוואות. מסקר שערכה הלמ"ס ביוני 2018 עד פברואר 2019, ופורסם בדצמבר 2019, עולה כי 22% משקי הבית בישראל מדווחים שהיו במשך עשרה חודשים או יותר בשנה במשיכת יתר (אוברדרפט) בחשבון הבנק שלהם, או באחד מהחשבונות שבבעלותם. 42% ממשקי הבית המחזיקים בחשבון בנק דיווחו כי היו במשיכת יתר לפחות חודש אחד במשך השנה שקדמה למענה על הסקר. 10% ממשקי הבית שבבעלותם חשבון הבנק היו במשיכת יתר עד שלושה חודשים בשנה האחרונה, ועוד 10% היו במשיכת יתר במשך ארבעה עד תשעה חודשים בשנה. 52% ממשקי הבית שיש בהם ילדים היו במשיכת יתר לפחות חודש אחד בשנה האחרונה, לעומת 30% ממשקי הבית שאין בהם ילדים.

עוד בעיה שמעיקה על משקי הבית שהכנסתם הצטמצמה משמעותית, היא ההלוואות שנטלו לצורך משכנתא או צריכה פרטית. חלק מהבנקים מאפשרים דחיית תשלומים, אבל מעדויות שהגיעו ל-TheMarker עולה כי לא אחת ההסדר המוצע הוא שהתשלומים הנדחים בשלושה חודשים עקב יציאה לחל"ת פשוט יחולקו ויתווספו לתשלומים לאחר מכן - כלומר, זמן פירעון ההלוואה לא הוארך. ממחקר שפרסם בנק ישראל ב-2017 על הפגיעות הפיננסית של משקי הבית, עלה כי ל-47% מהם היתה הלוואה כלשהי, ל-31% היתה הלוואה צרכנית, ול-28% הלוואה לדיור - מהם ל-40% היתה גם הלוואה צרכנית. ההנחה היא כי שיעורים אלה לא השתנו באופן מהותי.

במחקר זה ציין בנק ישראל כי בין משקי הבית שנטלו הלוואות, 15%, שהם 7% מהאוכלוסייה, בהסתברות גבוהה יתקשו להשיב את החוב. בנק ישראל הגדיר אותם "פגיעים פיננסית". אין ספק כי חיתוך חד בהכנסות של משקי הבית בשל המשבר מגדיל את שיעור הפגיעים פיננסית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר