האם נערה בת 15 תעשה מהפכה במסעדות ובבתי הקפה בישראל? - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם נערה בת 15 תעשה מהפכה במסעדות ובבתי הקפה בישראל?

מסעדות ורשתות מזון בעולם כבר משתמשות במגוון פתרונות ידידותיים לסביבה ■ ישראל, לעומת זאת, מפגרת מאוד בתחום - בשל חוסר מודעות, היעדר אמצעים טובים וזולים וחקיקה לא מספקת ■ מסעדן: "זה יקר לשמור על הסביבה"

22תגובות
בעיית הזיהום מפסולת במסעדות מתחלקת לשני נושאים עיקריים: פסולת פלסטיק ופסולת אורגנית שאינה מטופלת באופן נכון
בלומברג

כל בשלן ובשלנית מתחילים יודעים לומר כי בישול יומיומי מייצר המון פסולת - שאריות אוכל, מכלים ריקים, עטיפות ועוד. גם הטרנד העולה של הזמנת אוכל משאירה את הסועד בסוף הארוחה עם ערימות של חמגשיות, כלים חד-פעמיים ואריזות. לכן אין פלא שענף המסעדנות נמנה עם המזהמים הגדולים ביותר.

על פי אומדני BDO, כ-20% מצריכת המזון נעשית במסגרת הסעדה מוסדית: ארוחות בעבודה, מסעדות, בתי מלון ואולמות אירועים. ב-2017 סעדו בממוצע כ-1.9 מיליון בני אדם מחוץ לבית ואכלו בממוצע ארוחה ליום, כלומר כ-650 מיליון ארוחות בשנה. מרכיב המזון להכנת ארוחות אלה הוא 750 אלף טונה.

בישראל, הזיהום שיוצר המזון הוא בעיה כפולה: בעוד אנחנו מייצרים כמות עצומה של זבל ומובילים בעולם (מקום שני ביחס לנפש) בשימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים וגם במזון שמושלך לפח, במקביל ישראל נמצאת הרחק מאחור במאבק העולמי בזיהום מבחינת מודעות אזרחים, פתרונות וחקיקה.

על פי מחקר השוואתי חדש (שייצא בשבועות הקרובים לגבי 2019) המציג את נתוני צריכת הפלסטיק בישראל לעומת מדינות נבחרות בעולם, שביצע ראש תחום פסולת ומיחזור באדם טבע ודין, עמיעד לפידות: כמות הפלסטיק המיוצרת בישראל בשנה היא 972 אלף טונה; ישראלי ממוצע מייצר ביום 0.309 גרם של פסולת פלסטיק, יותר מכפול מהממוצע העולמי, שהוא 0.139 גרם לאדם ליום. גם כמות הפסולת האורגנית בישראל (קליפות ירקות ופירות, חרצנים, שאריות אוכל שנזרק) גבוהה: 5.4 מיליון טונה בשנה.

בעיית הזיהום בתחום מתחלקת לשני נושאים עיקריים: פסולת פלסטיק ופסולת אורגנית שאינה מטופלת באופן נכון. הפלסטיק יוצר זיהום מכיוון שהוא מתכלה בקצב אטי; ייצורו כרוך בשימוש בנפט הגורם לזיהום כפול - בעת הייצור ובעת סילוקו לאשפה (ולכן עדיף למחזרו); והוא גם פוגע בבעלי חיים ביבשה ובים שאוכלים פלסטיק בצורות שונות.

צריכת הפלסטיק בישראל - מהגבוהות בעולם

גם לטיפול לא נכון בפסולת אורגנית יש מרכיב לא קטן בזיהום, כפי שמסביר לפידות: "כל מה שבא מהאדמה צריך לחזור אליה - שאריות עדשים, אורז שהתקלקל, קליפות ירקות, קליפות ביצים, גרעינים של זיתים וכדומה - כי הפסולת הזאת חסרה באדמות שלנו. חומר אורגני חיוני כדי לשמור על הרטיבות של הקרקע והעושר הביולוגי שלה, וגם כדי לשמור על קרקע שנאבדת בסחף ורוח".

הבעיה היא שבישראל רוב המסעדות והבתים הפרטיים משליכים את הפסולת האורגנית לפח הרגיל, ומשם היא הולכת למטמנות, במקום שתחזור לאדמה. החומר האורגני חסר בקרקעות וחונק את המטמנות - שם הוא מתפרק בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן) ומשחרר לאטמוספירה מתאן, גז רעיל ודליק שתורם להתחממות הגלובלית.

לנדוור

בעולם מצאו לכך פתרון פשוט בדמות פח חום המיועד לפסולת האורגנית ומתפנה למקומות הראויים לכך. בישראל נדיר למצוא פח חום בשימוש. יש לכך גם משמעות כספית: על פי אומדני BDO, סך אובדן המזון בארוחות המוסדיות הסתכם ב-2017 ב-220 אלף טונה - ששוויים 3.5 מיליארד שקל בשנה. כשליש מהאובדן הוא בר-הצלה - כלומר, ניתן היה להציל כ-70 טונה מזון בשווי של 1.2 מיליארד שקל.

מודעות נמוכה לעומת העולם

"אני חושש שאנשים לא מתכננים להישאר פה הרבה זמן, אחרת הם לא היו לוקחים חלק בבזבוז הזה", אומר עמיעד. לדבריו, "יש קלות בלתי-נסבלת של שימוש בפלסטיק בענף המסעדנות. באחרונה היתה לי פגישה בבית קפה והזמנתי שייק פירות ונתנו לי אוטומטית קשית. שאלתי למה לא שאלו אותי קודם, כי בשמחה הייתי מוותר עליה. כמה דקות אחרי, הזמנתי כוס מים ושוב קיבלתי קשית, אחרי שכבר התלוננתי פעם אחת. במשלוחים בכלל אין מה לדבר - כל מזון באריזה נפרדת, עטוף בנייר לא מתכלה שמוכנס לשקית פלסטיק, ובפנים כלים חד-פעמיים. כנראה שההסברה עוד לא ממש עובדת".

הפלסטיק יוצר זיהום כפול: בעת ייצורו, הכרוך בשימוש בנפט, ובעת סילוקו לאשפה
JOHANNES CHRISTO/רויטרס

אפרת אנזל, היועצת הקולינרית של הרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב ומרצה בנושא קיימות וקולינריה, סבורה כי דווקא השינוי כבר בדרך: "לחיות זה מזהם ולבשל באופן יומיומי מייצר הרבה זבל, אז ברור שהתעשייה הזאת מזהמת יותר ממה שמייצר משרד רואי חשבון. המודעות באמת בחיתוליה, אבל אני כן רואה שיש מקומות שמתחילים לעשות מאמץ. עיריית תל אביב-יפו ייסדה את התו הירוק לעסקים שחשוב להם להתחשב בסביבה עם קריטריונים שכוללים חיסכון במים ובחשמל, צמצום פסולת ובפלסטיק. זה דורש ממסעדות מאמץ לשנות נהלים ואפילו ברמה של להסביר ללקוחות למה זה ככה ולא אחרת, כי המודעות בישראל נמוכה מאוד. נכון לעכשיו הצטרפו כ-40 מסעדות".

לפני כשבועיים הודיעה רשת קפה לנדוור, על 77 סניפיה, כי תפסיק להשתמש בקשיות הפלסטיק החד-פעמיות, ותעבור לקשיות נייר מתכלות. בשבוע שעבר הודיעה גם איקאה ישראל כי תפסיק לשווק בחנויותיה ולהגיש במסעדות שהיא מפעילה מוצרים העשויים מפלסטיק חד-פעמי. אלה שתי הרשתות החלוצות בישראל, בעוד בעולם מסעדות ורשתות מזון, בעיקר באירופה ובארה"ב, החלו כבר ליישם שינויים ירוקים בהתנהלות כבר לפני כמה שנים. גם עיריית תל אביב-יפו הודיעה השבוע כי תוציא את הכלים החד-פעמיים ממוסדות החינוך בעיר עד סוף 2019. מינהל החינוך בעיר ירכוש ערכות אישיות של כלים רב-פעמיים ל-20 אלף ילדי הצהרונים בבתי הספר ובגנים. גני הילדים ובתי הספר בעיר משתמשים בכ-100 אלף כלים חד-פעמיים ביום, המצטברים לכ-2 מיליון כלים בחודש וכ-20 מיליון בשנה.

נפרדים מקשיות פלסטיק וכוסות קלקר

לאור היעלמות המשאבים הטבעיים בעולם, ציפיות הצרכנים ברחבי העולם להתנהלות סביבתית והדרישה לשקיפות, יישום של מדיניות קיימות היא הכרחית כדי להבטיח את הצלחת תעשיית המסעדנות בטווח הארוך. לא מעט רשתות בעולם כבר התחילו לנקוט צעדים להפחתת הזבל שהן מייצרות ולמניעת זיהום בכלל.

רשת בתי הקפה סטארבקס הכריזה כי תפסיק להשתמש בקשיות שתייה מפלסטיק ב-2020. החברה הודיעה אשתקד כי "תוציא משימוש בהדרגה" קשיות פלסטיק מ-28 אלף סניפיה ברחבי העולם - יותר ממיליון קשיות בשנה. את קשיות הפלסטיק יחליפו מכסים שניתנים למיחזור. המכסים החדשים, שנמצאים כבר בשימוש ב-8,000 סניפים בארה"ב ובקנדה, כוללים 9% פחות פלסטיק. הרשת גם השיקה מאפיין באפליקציה שלה שמאפשר לצרכנים לעקוב אחר טביעת הרגל הסביבתית, או המסע של הקפה שהם שותים, מהפולים שמגיעים מחוות בקולומביה וברזיל ועד לייצור הקפה עצמו.

קשיות פלסטיק
בלומברג

מקדונלד'ס נוקטת גם אמצעים לצמצום השימוש בקשיות פלסטיק, והציבה את 2025 כיעד שבו כל סניפיה ישתמשו באריזות וקשיות שמיוצרות ממקורות ממוחזרים, מתחדשים או בני-קיימא.

קבוצת דאנקן ברנדס - בעלת רשתות המזון דאנקן דונאטס ובסקין-רובינס - הודיעה בשנה שעברה כי תפסיק את השימוש בכוסות קלקר ברחבי העולם עד 2020, ותחליף אותם בכוסות נייר בעלות דופן כפולה.

דארדן רסטורנטס - החברה האם של רשת צ'יפוטלה מקסיקן גריל ואוליב גרדן - מעלה לאתר של הרשתות דו"חות לגבי האמצעים הירוקים שלהן. החברה בודקת דרכים לבטל את השימוש בקשיות פלסטיק ועובדת על עיצוב מכסה שאינו דורש קשית.

רשת המזון המהיר הפופולרית בחוף המזרחי של ארה"ב דיג (Dig) השיקה לא מזמן יוזמה בעלת יעד נעלה: לצמצם את המספר העצום של מכלים שבהם משתמשים במשלוחי מזון. בסניף הניו יורקי של הרשת, הלקוחות נקראים להצטרף לתוכנית ניסיונית שנקראת "קנטין". המצטרפים צריכים להוריד אפליקציה בשם קנטין ביי דיג, ולאשר תשלום של שלושה דולרים בחודש על השירות. בתמורה, הם יקבלו את משלוח המזון שלהם בקערה קשיחה עם מכסה שניתן לשימוש רב-פעמי ועשויה מהכימיקל האורגני מלמין. דיג מבקשת מהלקוחות להחזיר את הקערות בתום השימוש כדי שתוכל לשטוף אותן לשימוש חוזר. זאת המסעדה הראשונה בניו יורק שמציעה תוכנית במעגל סגור (Closed loop) למכלי הטייק אאוט, משימה לא פשוטה עבור הרשת שתידרש לאחסן, לנקות ולשמר את צי הקערות הרב-שימושיות.

מיווה (MIWA), חברת אריזות ומשלוחי מזון מצ'כיה, פיתחה אפליקציה להזמנת מזון, אשר לאחר השימוש היצרניות והסיטוניות מכניסות את המוצרים - בין אם מדובר בעוגיות, כבד קצוץ או סלרי - במכלים וקפסולות לשימוש חוזר, ואז שולחות אותם לחנויות הקרובות או לצרכנים הפרטיים. כשהקפסולות או המכלים ריקים, מיווה אוספת אותם, מנקה ומחזירה אותם ליצרניות לשימוש חוזר.

עמיעד לפידות
רמי שלוש

בעיר ברן בשווייץ פועלת תוכנית בשם "ברינג בק בוקס", שבמסגרתה לקוחות של מסעדות שמשתתפות בתוכנית משלמים 10 פרנק (כעשרה דולרים) פיקדון לקופסת טייק אוויי רב-שימושית מפלסטיק. לאחר שסיימו לאכול, הם מתבקשים להחזיר את הקופסה לאחת מהמסעדות שבתוכנית. הקופסאות נשטפות ומחולקות מחדש.

למה בישראל זה קשה כל כך?

לעומת הפתרונות המגוונים בעולם, ישראל נמצאת בפיגור רב, וגם במקומות שכבר התחילו לתת תשומת לב לנושא, מודעים לכך כי יש עוד הרבה לאן לשאוף. יש כמה גורמים לבעיות: חוסר מודעות, היעדר פתרונות טובים וזולים וחקיקה שאינה מספקת.

הילה אושינסקי, מנהלת השיווק של רשת בתי הקפה לנדוור, מספרת כי המעבר של הרשת לקשיות נולדה בתחילת השנה הנוכחית: "בינואר-פברואר מנהלים ברשת התחילו להעלות את הנושא. הרבה פעמים זה הגיע מהילדים שלהם, שנחשפים למאבק של גרטה טונברג - האקטיביסטית בת ה-15 שמובילה את מחאת האקלים. שאלנו את עצמנו: למה כל לקוח שמזמין סודה צריך לקבל קשית? הרי בבית הוא שותה בלי. ראינו שהפסקת השימוש בקשיות תופסת בהרבה עסקים בעולם כי זה הדבר שהכי קל להוריד".

אושינסקי מסבירה כי העלות של קשית מנייר היא פי חמישה מעלות של קשית רגילה, אך הרשת מתכוונת לפצות על כך באמצעות הפחתת השימוש הכללי בקשיות ברשת. לדבריה, רוב הלקוחות מגיבים יפה, אם כי "יש מי שמתלוננים כי הקשית מתרככת מהר יותר, אף שהיא אמורה להתפרק רק בתוך ארבע שעות".

אושינסקי מציינת כי המהלך הבא של הרשת צפוי לקרות בדצמבר, במסגרתו יוחלפו הכלים בטייק אווי מפלסטיק לקרטון ונייר. עם זאת, לדבריה מדובר כרגע בפתרון חלקי, שכן טרם נמצא פתרון למכסים מפלסטיק, וכי קשה לעשות צעדים מרחיקי לכת בשעה שאין בישראל גם יצרנים לפתרונות מספקים: "עוד לא מצאנו פתרון מספיק לכוסות הטייק אווי, שגם ידידותי לסביבה וגם במחיר סביר. קשה לי לומר עד כמה רחוק נלך כי גם המחיר משחק תפקיד וצריך לרתום את הזכיינים. בינתיים אנחנו מחפשים פתרונות דרך הספקים הקיימים וגם ניסע בקרוב לתערוכה בלונדון שהנושא שלה הוא כלים שלא מזיקים לסביבה".

אנזל מסכימה וטוענת שאין מספיק פתרונות: "עסק שרוצה לעבור לכלים מתכלים במשלוחים מתקשה כי אין פתרונות טובים. רוב הכלים לא מתכלים כי הם מצופים בפלסטיק. ואם יש פתרון, זה כרוך בעבודה עם ספקים חדשים ובשינוי המיתוג על השקיות ואריזות הקרטון. צריך לשנות את כל המערך וזה עולה הרבה כסף".

אריאל לייזגולד, הבעלים של קבוצת מאנקי ביזנס - מפעילת הברים 223, בל בוי, פנטסטיק והוטל דה ויל - כבר הפסיק את השימוש בקשיות פלסטיק לפני כשנתיים ועבר לקשיות ממתכת, עץ ונייר שניתן לשטוף, אך מודע לכך שזה רק קצה הקרחון: "זו תעשייה מזהמת מאוד. זה בלבנו ואני מרגיש שאני וכלל העוסקים בתחום לא עושים מספיק לתרום למאבק. אנחנו לא גאים להיות חלק מתעשייה בזבזנית, אבל בהיעדר פתרונות זמינים - קשה לנו לעשות צעדים מרחיקי לכת. זה יקר לשמור על הסביבה, ובהיעדר פתרונות שיהיו נכונים גם אסתטית, גם קולינרית וגם לא בזבזניים מבחינה כלכלית, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים - עברנו למפיות רב-פעמיות במקום חד-פעמיות. אנחנו מקפידים להשתמש גם בקליפה של פירות לאחר הסחיטה לכל מיני שימושים כמו קישוט, סירופים, ריבה או קוקטיילים".

לייזגולד מפנה את האצבע לעבר הממשלה: "אנחנו ענף שנאבק ולא יכול לקחת את הכל על כתפיו. המדינה לא עושה מספיק, וגם כשהיא עושה, היא גוזרת גזירות ללא סובסידיה או תמיכה ראויה, כך שכל העול נופל על בעלי העסקים".

אנזל מסכימה שהשינוי צריך לבוא מלמעלה: "הבעיה מתחילה במדינה - אם היה פה משרד להגנת הסביבה שמבין כמה אנחנו בפיגור אחרי העולם, הוא היה מפעיל תוכניות מיחזור וחינוך לקהל הרחב ותוכניות שעוזרות לעסקים להיות ירוקים יותר - ואז הקיימות תלויה ברצון הטוב של כל אחד מאתנו".

עו"ד אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית באדם טבע ודין, מסביר כי הממשלה אינה עושה מספיק באופן שוטף, ובשנה האחרונה יש בעיה נוספת הקשורה לכך שיותר משנה יש ממשלת מעבר שמתקשה להחליט על מדיניות בנושא. לדבריו, "יש בעיה רצינית עם הפלסטיק. בישראל יש את חוק האריזות שמטיל על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים למחזר את האריזות, אבל בפועל חלק מהיצרנים לא מיישמים - והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה דלה.

"יש גם בעיה של פסולת אורגנית, ואני לא רואה מישהו רודף אחרי הפסולת של המסעדות. לפני כשנתיים המשרד להגנת הסביבה פירסם אסטרטגיה למשק הפסולת, ורק עכשיו הם התחילו לעבוד על זה ועדיין לא יודעים בדיוק מה הכיוון". הוא מוסיף כי "עוד זווית מעניינת שקיימת בעולם היא לשלם אגרות לפי הפסולת שייצרת - דבר שמתמרץ אנשים ובוודאי מסעדות לייצר פחות פסולת ולמחזר יותר. באירופה ובחלק מארה"ב זה מיושם בחקיקה, בישראל הוגשו כמה הצעות חוק, אבל הכל עדיין ראשוני, מתעכב או לא קיים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "יש מקום לשדרג את הטיפול בפסולת בענף המסעדנות, והמשרד בוחן כלים לצמצום הפסולת בענף זה ולהגברת הפרדת זרמי הפסולת במקור, כגון הפרדת הפסולת האורגנית ועוד. במסגרת האסטרטגיה לפסולת הפלסטיק שמכין המשרד ותוצג בחודשים הקרובים, באה לידי ביטוי חשיבות הטיפול בנושא הכלים החד-פעמיים שמשתמשים בהם במסעדות. הדירקטיבה האירופית עברה במאי האחרון ויש למדינות כשנתיים ליישם אותה, כך שמדינת ישראל בקו אחד עם החקיקה העולמית. ענף המסעדנות מייצר כמות גדולה של פסולת, שעיקרה פסולת אורגנית. בהתאם לכך, המשרד בוחן כלים נוספים ליישום הפרדת פסולת במקור במטבחי מסעדות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר