בתי הדין לעבודה: פחות פסקי דין לטובת העובדים - וירידה בפיצוי שהם מקבלים - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתי הדין לעבודה: פחות פסקי דין לטובת העובדים - וירידה בפיצוי שהם מקבלים

781 פסקי דין ניתנו בשנה החולפת בבתי הדין לעבודה, ירידה של 11% לעומת 2017 - כך עולה מנתונים שנאספו באתר דיספיוטק ■ 73% מפסקי הדין היו לטובת העובדים ושכר הטרחה הממוצע שקיבלו ירד ■ שכר הטרחה שקיבלו מעסיקים במקרה של תביעות שנדחו - עלה

5תגובות
מלצרית בבית קפה
עופר וקנין

שוק העבודה הישראלי השתנה בשנה האחרונה, בין השאר בעקבות שורה של פסקי דין משמעותיים שניתנו בבית הדין לעבודה וחייבו את המעסיקים להיערך מחדש.

במארס 2018, לפני שנה בדיוק, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין עם השלכות רוחביות משמעותיות. פסק הדין קבע כי לאור שתיקת המחוקק בעניין, אין מנוס מקביעת הלכה חדשה שלפיה טיפים שמקבלים מלצרים במסעדות ובבתי קפה צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה. מבחינת העובדים, הטיפים ייהפכו לחלק בלתי-נפרד מהשכר שהם מקבלים, המלצר ישלם מס בגינו, והמעסיק יחויב לשלם למלצרים זכויות סוציאליות. יישום הפסיקה הזאת החל רק השנה, אחרי תקופת היערכות.

באוגוסט הכריע בית הדין הארצי בסוגיה עקרונית נוספת שיש לה השלכות משמעותיות על מעסיקים ועובדים במשק, וקבע כי למעסיקים אין חובה לבטח את עובדיהם בהסדר פנסיוני הכולל כיסויים למקרה מוות או נכות, במקרה שבו העובד בוחר אחרת.

באוקטובר ניתנו בבית הדין הארצי פסקי דין בעניין העסקת עובדים עם מוגבלויות ונקבעה חובתו של מעסיק להחזיר לעבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה במקום העבודה ולבצע עבורו התאמות נגישות במקום העבודה.

ב-2018 ניתנו 781 פסקי דין בבית הדין לעבודה בסך הכל, ירידה של 11% לעומת 2017 - כך עולה מנתונים שנאספו באתר דיספיוטק (disputec.com), המציג נתונים סטטיסיטיים אודות פסקי הדין של בתי הדין לעבודה. הנתונים מתייחסים רק לתביעות פרט של עובדים (עובד שתובע את המעסיק), ואינם כוללים תביעות של מעסיקים, ששיעורן נמוך יחסית (כ-5%), הליכים קיבוציים, תביעות נגד ביטוח לאומי ותביעות ייצוגיות.

574 מתוך פסקי הדין שניתנו בשנה החולפת (73%) היו לטובת העובדים - ירידה לעומת השנתיים הקודמות, שבהן 76%–77% מפסקי הדין ניתנו לטובת העובדים.

תביעות עובדים

שנתיים וחצי בממוצע לניהול של תיק

האם העובדה שמכל עשר תביעות שמגישים עובדים מתקבלות בין שבע לשמונה תביעות, היא לא בשורה טובה? עו"ד גל גורודיסקי, מבעלי אתר דיספיוטק, ומומחה לדיני עבודה, סבור כי התשובה על כך שלילית. לדבריו, מלכתחילה תביעות של עובדים שמגיעות לקו הסיום של פסק דין, הן תביעות שהעובדים מעריכים שיש להן סיכוי גבוה מאוד להתקבל.

"תביעות חלשות לא שורדות את הדרך עד לפסק דין, והן כנראה יסולקו על הסף או ייסגרו בפשרה עוד קודם לכן", הוא אומר. "עורכי הדין של העובדים בדרך כלל מקבלים שכר טרחה כשיעור מהסכום שנפסק לעובד. לכן אין היגיון כלכלי בכך שיילחמו על תביעות שאינן מוצדקות. בנוסף, האיום של פסיקת הוצאות במקרה של הפסד הרבה יותר דרמטי לעובד מאשר למעסיק".

גורודיסקי מוסיף כי העומס הרב, על בתי המשפט בכלל ועל בתי הדין לעבודה בפרט, שרק הולך וגובר, גורם לכך שבתי הדין מפעילים לחץ רב על הצדדים לסגור את התיק לפני שלב פסק הדין. לחץ זה משפיע בעיקר על הצד החלש - שהוא במרבית הפעמים העובד. "למעסיקים יש בדרך כלל יכולת כלכלית גבוהה יותר, שמאפשרת לקבל ייעוץ ברמה מקצועית וגבוהה יותר". בנוסף, לדבריו, לעורך דין של חברה עם הסכמים קיבוצים רבים (בזק, תעשיה אווירית, רופאים, אחיות, עובדי מדינה) יש יתרון עצום על עורך דין שמייצג עובד ושאינו מכיר הסדרים אלה.

במבט רחב יותר של חמש שנים וכ-3,300 פסקי דין, משך הזמן הממוצע לניהול תיק הוא שנתיים וחצי, ופסק דין ממוצע משתרע על פני כ-17 עמודים. כמחצית מפסקי הדין ניתנו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבו גם שיעור התביעות שהתקבלו הוא הגבוה ביותר (76.5%). בבית הדין האזורי בנצרת, שבו התקבלו בחמש השנים האחרות 271 פסקי דין, שיעור התביעות שאושרו הוא הנמוך ביותר - 68%.

עו"ד גל גורודיסקי
רוית מבורך

יש מתאם בין שכר הטרחה לסכום שנפסק

לטענת גורודיסקי, שכר הטרחה שנפסק לזכות העובדים בתביעות האישיות הוא אחד הפרמטרים המרכזיים שמסבירים את האופן שבו בתי הדין מתייחסים לתביעות העובדים. אין כלל אחיד לקביעת שכר טרחה, אבל בדרך כלל מדובר בשיעור של 20%-10% מהסכום הפסוק. בנוסף, בתי הדין נוהגים לפסוק שכר טרחה נמוך כאשר התביעה מתקבלת, אבל לבית הדין יש ביקורת על אופן ניהול ההליך על ידי העובד ועורך דינו. לכן, לדבריו, השינויים בשכר הטרחה הממוצע שנפסק מעידים גם על שינויים בסכום שנפסק, וגם על המגמות ביחס של בתי הדין לעובדים ולעורכי דינם.

הנתונים במערכת דיספיוטק מראים כי בשנים האחרונות יש ירידה בממוצע בשכר הטרחה שנפסק לעובדים, לעומת עלייה בשכר הטרחה הממוצע שנפסק למעסיקים במקרה של דחיית התביעה. שכר הטרחה הממוצע ב-2018 היה 1,529 שקל לתובע - לעומת 1,806 שקל ב-2017 ו-2,120 ב-2016. לעומת זאת, שכר הטרחה הממוצע שנפסק למעסיקים כאשר התביעות של העובדים נדחו עלה בשנים האחרונות - כשבין 2017 ל-2018 היתה קפיצה משמעותית מ-6,000 שקל בממוצע לתביעה, ל-7,430 שקל בממוצע לתביעה יחידה.

הירידה בשכר הטרחה שנפסק יכולה לנבוע מהקטנת סכום התביעה שמוגש לבית הדין. גורודיסקי סבור כי ההנחה הסבירה יותר היא שסכום התביעות המוגשות לבתי הדין לעבודה גדל, או לכל הפחות לא משתנה. זאת, לאור העובדה שבשנים האחרונות יש עלייה בשכר המינימום ובשכר הממוצע במשק, עלייה בשיעורי ההפקדות לפנסיה, הגדלת ימי החופשה, והגדלת סכומי ההבראה.

על פני חמש שנים רואים כי שכר הטרחה הממוצע - בכל נקודת ציון שנתית הכוללת את כל פסקי הדין עד אותה נקודה - הולך ויורד במקרה של העובדים, ועולה במקרה של המעסיקים.

בעוד בינואר 2017 שכר הטרחה הממוצע של העובדים על פני כ-1,600 תיקים שנבדקו עד לאותו מועד היה כ-2,020 שקל - בינואר 2019 שכר הטרחה הממוצע היה כ–1,870 שקל, ומספר פסקי הדין שנבדקו היה כבר 3,300. העלייה בשכר הטרחה הממוצע של המעסיקים במקרה של תביעות שנדחו חדה יותר.

"נתוני שכר הטרחה הפסוק באלפי פסקי דין מצביעים על מגמה. ממוצע שכר טרחה נמוך יותר מעיד על ירידה בסכום שנפסק לזכות העובדים, ועל כך שבתי הדין הרבה פחות סבלניים וסלחניים לתביעות עובדים שנדחות", אומר גורודיסקי.

ירידה במספר הייצוגיות

לפי הנתונים באתר נבו, ב-2016 הוגשו 97 בקשות לתביעות ייצוגיות בבתי הדין השונים לעבודה; ב-2017 המספר ירד ל-72; וב-2018 המספר היה 64 תובענות ייצוגיות בלבד. עם זאת, אין נתונים לגבי הבקשות לייצוגית שהתקבלו.

החל ממאי 2018 נדרש אמנם תשלום אגרה הנעה בין 8,000 ל-16 אלף שקל על הגשת תביעה ייצוגית, מה שהביא לירידה כללית במספר התביעות הייצוגיות שהוגשו - ואולם האגרות אינן חלות במקרה של דיני עבודה או פגיעה באנשים עם מוגבלויות, כך שהירידה אינה מיוחסת לכך.

רק באחרונה קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לא תאושר בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת ביפר, בטענה לאי-תשלום לעובדים על הפסקות קצרות בזמן העבודה (אחרי שהבקשה אושרה בבית הדין האזורי ב-2018). מנגד, באוגוסט אושרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד משרד רואי החשבון KPMG סומך חייקין, שעניינה קיפוח זכויות עובדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר