הרוויחו בביטקוין ונתקעו עם הכסף: "עיקלו לי את הבית והקטנוע" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרוויחו בביטקוין ונתקעו עם הכסף: "עיקלו לי את הבית והקטנוע"

השקעה במטבעות דיגיטליים היא תחום בסיכון גבוה להלבנת הון, אך במקום לנהל סיכונים - בבנקים מסרבים בתוקף לקבל כספים שמקורם בהשקעות אלה ■ התוצאה: משקיעים שמעוניינים לשלם מס נקלעים למבוי סתום, ומאות מיליונים אינם מגיעים לקופת המדינה

96תגובות
חווה לכריית ביטקוין בקנדה
בלומברג

רון גרוס הרוויח יפה מהשקעה במטבעות דיגיטליים. הוא התחיל להשקיע בביטקוין בתחילת 2011. לאורך השנים קנה ומכר מטבעות, וגם דיווח לרשות המסים על הרווחים. ההכנסות מהפעילות נותבו לחשבון בבנק הפועלים. ואולם בסוף 2017 החלה לנשוב רוח קרה מצד הבנק, שסירב לקבל מגרוס הכנסות שמקורן בהשקעות בביטקוין.

גרוס לא ויתר. הוא נפגש עם קצין הציות הראשי, והביא קלסר של 70 עמודים המתעד את ההיסטוריה הפיננסית של השקעותיו - אך המשיך להיתקל בחומה. התוצאה היא שהתמורה מההשקעות שוכבת בחשבון בנק על שמו בשווייץ (שהסכים להמיר ביטקוין לדולרים), אבל הדרך של הכסף לחשבון הבנק בישראל חסומה.

גרוס מספר שאחרי שלא התאפשר לו לשלם את המסים בגין 2017, כי הכסף נשאר בשווייץ, רשות המסים עיקלה לו את חשבון הבנק (שבינתיים שוחרר), את הדירה ואפילו את הקטנוע. "ברשות המסים מודעים לבעיה, אבל הם אומרים לי שזה לא במגרש שלהם. עברתי כמעט את כל הבנקים - ברגע שהם שומעים את המלה 'ביטקוין', הם נאטמים", הוא אומר.

המקרה של גרוס מאפיין משקיעים רבים במטבעות דיגיטליים, שהבן הבכור והמוכר שלהם הוא הביטקוין, שהונפק ב-2009. מאז, ידע המטבע עליות ומורדות. הוא הגיע לשיא ב-2017 כששער הביטקוין נשק ל-20 אלף דולר, ואחרי ירידה ממושכת חצה באחרונה שוב את הרף של 10,000 דולר.

לפי עמדת רשות המסים, מטבע דיגיטלי הוא נכס ולא מטבע, ולכן הוא חייב במס רווח הון (25%) או מס שולי (עד 47%) - תלוי אם מדובר בעסק או לא. על מוכר המטבעות הדיגיטליים להתייצב אצל פקיד השומה, לדווח על העסקות שעשה בתוך 30 יום, לשלם מקדמה בגין המס הכרוך בכך ולהגיש דו"ח בסוף השנה.

שער הביטקוין

ואולם מי שמבקש לשלם את המס - ולרוב מדובר במאות אלפי ואף מיליוני שקלים - צפוי לגלות כי הבנקים בישראל נזהרים בכספים הקשורים בענף הקריפטו. ברשות המסים מאשרים כי הם יודעים בוודאות על מסים בסך 300 מיליון שקל שאינם מגיעים לקופת המדינה בגלל הכשל הזה. ניתן להעריך כי בפועל מדובר בהרבה יותר. ברשות המסים, שמיהרה לקבוע איך המשקיעים במטבעות המבוזרים צריכים להתנהל בתשלומי המס ואף פעלה לאכיפת התחום, מתוסכלים מהמצב שנוצר. הסירוב של הבנקים לקבל את התשלום גורם לפגיעה כפולה - הן בקופת המדינה והן במידע שמחזיקות רשויות המודיעין והאכיפה, שכן כסף זה לא ידווח על ידי הבנקים לרשויות במקרה של חשש להלבנת הון.

הבנקים נתלים בין השאר בגילוי דעת שפירסמו במשותף הרגולטורים הפיננסיים בישראל לפני כחמש שנים, שבו הוזהרו הציבור והבנקים כי שימוש במטבעות דיגיטליים הוא פעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. לפי גילוי הדעת, השימוש במטבעות קריפטו עלול להיות קרקע פורה לפעולות מרמה, והאנונימיות של הצדדים לעסקות במטבעות כאלה עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים.

גם ברשות להלבנת הון ומימון טרור מזכירים את הנכסים הדיגיטליים כחלק מדפוסי הלבנות הון מרכזיים שאותרו ב-2018, לצד העברות בינלאומיות, שימוש במזומן, נדל"ן וגמ"חים לצדקה. בדו"ח שפרסמה הרשות בשבוע שעבר היא מציינת כי יש צפי לגידול נוסף בשימוש בארנקים אלקטרוניים ובמטבעות קרפיטוגרפיים לפעילות עבריינית ופעילות הלבנת הון.

"עיוות חוקי"

הליך משפטי שמנהל רועי ערב, שהשקיע בביטקוין וביקש לשלם על כך מס, מגלה כי בין הרגולטורים הרלוונטיים אין כיום הסכמה על הנושא. מהודעה של היועץ המשפטי לממשלה, שנמסרה בחודש שעבר בעניין התביעה של ערב, עולה כי הוקם צוות המורכב מנציגי הפיקוח על הבנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המסים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ומשרד המשפטים, שמטרתו לגבש עמדה בשאלה אם סירובו של בנק להעמיד ללקוח שירותים הקשורים למסחר במטבעות וירטואליים בכלל, ובביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר.

במקרה של ערב, ההכנסות שלו מהשקעות בביטקוין חונות בחשבון נאמנות על שמו (בחברת Bit2C, שמנהלת חשבון בבנק דיסקונט), אבל אין לו אפשרות לעשות העברה לחשבון הבנק שלו בבנק דיסקונט. לאחר שביקש להעביר את הכסף, מהבנק נמסר לו כי "בהתאם למדיניות הבנק, לא תותר פעילות בחשבונות לקוחות שמקורה במטבעות וירטואליים מבוזרים, זאת לאור הסיכונים השונים שהבנק עלול להיחשף אליהן כתוצאה מכך, ובכללם סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור".

כספומט ביטקוין בתל אביב
עופר וקנין

גם הוא נדרש לשלם מס, והמשמעות מבחינתו היא להביא כסף מהבית. "אין לי טענות למס הכנסה", אומר ערב. "נפגשתי עמם והם מבינים את העיוות החוקי ואת המצוקה שלי. הם ניסו ללכת לקראתי במסגרת החוק והכלים שברשותם, ובינתיים לדחות את התשלום עד להכרעה בתביעה. לאור הריבית שאצטרך לשלם, ויתרתי על האפשרות. שילמתי את הכסף, שהיה מיועד לרכישת דירה".

גרוס מסביר שהדרך אינה חסומה באופן מלא, ויש נתיבים שונים שלא עוברים בבנקים ודרכם אפשר לשלם את המס. לדבריו, יש שלל גופים שמאפשרים תהליכים שונים בעלויות שונות. למשל, העברה של הכסף באמצעות בית השקעות, שייתן תעודת כשרות, וייקח עמלה נאה. גם הוא מצא דרך שאינה עוברת בבנקים ותאפשר לשלם את המס לרשות המסים בתוך כמה חודשים. בכל מקרה, לחשבון הפרטי הוא עדיין לא הצליח להעביר את הכסף, ולכן הוא פנה לעורכי דין במטרה להגיש תביעה נגד הבנק.

"אני מסתכל על זה בהשתאות ורואה חלמאות", אומר ערב. "בהערכה שמרנית, בישראל יש אלפי אנשים במצבי, שרובם ככולם שכירים שרוצים לשלם את המס כראוי, ובכל זאת דוחפים אותם להלבין הון, להוציא את הכסף במזומן ולהעביר אותו לחו"ל".

גם יובל אדם, שנתקל בבעיה דומה מול הבנקים, אומר שמי שרוצה יכול למצוא פתרונות יצירתיים ומכירות בשווקים אפורים כדי לא להישאר עבריין. הוא מזכיר את העובדה שלפי עמדת הרשות, גם החלפת מטבע דיגיטלי אחד באחר - גם לפני שהתקיים מפגש עם מזומן - מהווה אירוע מס לכל דבר ועניין. "מכריחים אותך למכור את המטבעות ולהמיר אותם לשקלים בצורה שאינה נתמכת על ידי הבנקים. במקרה שלי, מכרתי מטבע אחד וקניתי שני, ובמסגרת הדיווח נדרשתי לשלם מס רווחי הון. זה אירוע מס שאין כיום דרך אפקטיבית לשלם אותו".

לאחר שפנה לבנק ישראל, קיבל אדם תשובה ביולי ולפיה הסוגיה נבחנת על ידי הפיקוח על הבנקים וגורמים נוספים, ולכן בשלב זה בנק ישראל אינו מתערב במדיניות הבנקים בנושא.

"בנק ישראל צריך לדאוג לציבור"

גם אם כעת בנק ישראל אינו מתערב, הוא הביע את עמדתו במסגרת המאבק המשפטי בנושא של ביטס אוף גולד, חברת הביטקוין הגדולה בישראל, המשרתת יותר מ-50 אלף לקוחות בקנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים תחת רגולציה ישראלית.

עו"ד שאול ציוני

מרגע הקמתה ב-2014 החזיקה ביטס אוף גולד חשבון בבנק לאומי, אך בשנים האחרונות היא נאבקה בבנק, שביקש לסגור את החשבון רק משום שהחברה עוסקת בסחר בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים אחרים. ב-2015 בנק לאומי חסם באופן גורף פעולות בחשבון הבנק של החברה, ובעקבות כך, היא פנתה לבית המשפט - והגיעה עד העליון, שנתן לה לפני חודשיים אישור להמשיך להשתמש בחשבון. ההכרעה ניתנה בלי שהדבר יהווה תקדים משפטי, או הסכמה כלשהי מצד הבנק לניהול חשבונות מסחר למטבעות וירטואליים במקרים נוספים.

במסגרת התיק, הגיש הפיקוח על הבנקים (באמצעות הפרקליטות) את עמדתו, שבה צוין כי הוא אמנם רואה בביצוע העברות אגב מסחר במטבע וירטואלי פעילות בסיכון גבוה, במיוחד כשמעורבים מתווכים פיננסיים, אך הדגיש כי הבנק נדרש לנהל את הסיכון, וצעד קיצוני כמו סגירת חשבון יינקט רק כשלקוח מסרב לשתף פעולה. גם בדיון שנערך בעליון, השופטים הביעו עמדה ברוח דומה והסתייגו ממניעת שירותים באופן גורף.

עו"ד שאול ציוני, שייצג את ביטס אוף גולד, אומר כי הערמת הקשיים על ידי הבנקים ביחס להמרת כספים הקשורים למטבעות דיגיטליים סותרת את החוק, את הוראות בנק ישראל ואף את פסיקות בתי המשפט השונים. "החוק קובע כי על הבנקים חובה להעניק שירות ללקוחות, אלא אם הסירוב סביר. בנק ישראל הביע את עמדתו בתיק כי בנק לא יכול לא לתת שירות, אלא אם הלקוח לא שיתף פעולה עם הבנק או שהתגלה חשש אמיתי וקונקרטי להלבנת הון ביחס לעסקה עצמה", הוא אומר.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט
אורן בן חקון

לכן, לדבריו, "סירוב גורף לתת שירות על ידי הבנקים אינו חוקי בעליל. מצופה כי בנק ישראל ישתמש בסמכותו ויטיל על הבנקים עיצומים כספיים בנושא הזה, וידאג לכך שהחוק והעמדה שהוא עצמו מסר לבית המשפט יקוימו. בנק ישראל לא צריך לנהוג כרגולטור חלש ושבוי, אלא כמי שדואג לאינטרס הציבורי וללקוחות הבנקים, שזכאים לקבל שירות גם ביחס לכספים הקשורים למטבעות דיגיטליים. הדברים חלים ביתר שאת לאור היעדר התחרות בשוק הבנקאות בישראל, וכן לאור העובדה שהבנקים פועלים בעניין הזה באופן שנראה כמעט קרטליסטי".

מקרה נוסף שבו תבעה חברה את הבנק שבו מתנהל חשבונה הוא של חברת ישראמיינרס. החברה תבעה את בנק אגוד (סניף הרצליה), לאחר שסירב לקבל תקבולים לחשבון החברה ואף להמשיך את פעילות החשבון, מכיוון שהמקור של התקבולים הוא בהמרה לשקלים של ביטקוין שכרתה החברה. השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה באופן חלקי את התביעה במארס, וקבעה בין היתר כי סירוב לתת שירות יינקט רק כצעד אחרון, ובכל מקרה אחרי שהתקיימו שני תנאים מצטברים: אי־היענות של הלקוח לדרישות הבנק להבהרות או מסמכים שמפיגים את החשדות, וכשיש יסוד סביר להניח כי הפעילות קשורה להלבנת הון או מימון טרור.

השופטת הביעה עמדה ברורה כי המדיניות הגורפת של הבנק - האוסרת לחלוטין פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים ואינה מבחינה בין סוגי פעילות שונים, היקפי פעילות שונים וסוגי לקוחות שונים - אינה סבירה.

לדבריה, בקצה אחד של הסקלה ניתן להציב לקוח הכורה ביטקוין והלכה למעשה מקבל ביטקוין חדש, שלא עבר בכל ארנק דיגיטלי קודם, ולכן גם לא ניתן להצביע על קשר בינו לבין מי שעוסק בהלבנת הון ובטרור. היא הוסיפה כי "במקום דומה, ניתן להציב גם את מי שרכש ביטקוין ממי שהוא יכול להמציא מידע בדבר זיהויו, ושיכול להצביע על הארנקים שבהם עבר הביטקוין קודם לרכישתו והלגיטימיות שלהם - כאשר אחד היתרונות בביטקוין נעוץ בכך שיש לכל מטבע ומספר סידורי, שניתן להתחקות אחריו ולהצביע על הארנקים הדיגיטליים שבהם עבר. שני סוגי פעילות אלה, אין בהם לכאורה בכדי להקים חשש ישיר לפעילות של הלבנת הון או טרור, באשר נתיב המטבע ומקורו ברורים וידועים".

במקרה של ישראמיינרס קבעה השופטת כי הכסף שמתקבל באמצעות הכרייה מומר דרך חברה שמפעילה זירת מסחר, ויש סיכונים בנתיב הכסף. לכן, היא הכריעה כי סירוב הבנק לקבל את הכספים שהופקדו בחשבון אמנם סביר, אך ההחלטה לסגור את החשבון אינה מוצדקת.

בתביעה של ערב, שהוגשה בסוף 2018 וגם היא מתנהלת אצל השופטת ביבי, העניינים מתנהלים בעצלתיים בשל ארכה על גבי ארכה שמבקש היועמ"ש בשם הרגולטורים, שהתבקשו על ידי השופטת ביבי להביע את עמדתם. באפריל התבקשה על ידי היועמ"ש ארכה בפעם הרביעית, וכשהיא הסתיימה - התבקשה ארכה נוספת.

בהודעת העדכון של היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה ביולי באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), נכתב כי במאי התקיימה ישיבה רבת משתתפים, במעמד היועץ וגורמים בכירים בקרב הרגולטורים הרלוונטיים במטרה לגבש עמדה "ביחס לשאלה העקרונית אם סירובו של בנק להעמיד ללקוח שירותים הקשורים למסחר במטבעות וירטואליים הוא סירוב סביר, לרבות בחינת הסיכונים שנשקפים מפעילות זו וקביעת האיזון הראוי בין היקף חובת הבנק לספק שירותים בנקאיים אל מול אחריותו לנהל את סיכוניו". עוד נכתב כי סוגיית המטבעות הדיגיטליים מאתגרת באחרונה את כל הרגולטורים ברוב המדינות בעולם וטרם גובשה בנושא זה פרקטיקה מקובלת כשגם אין תמימות דעים בסוגיה בין הגורמים השונים שהשתתפו בישיבה.

בהודעה לבית המשפט נמסר כי לאור השלכות הרוחב, היועמ"ש הורה על הקמת צוות לצורך בחינת הסוגיה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אזרחי, ארז קמניץ, והצוות יגיש את המסקנות בתום כ-90 יום. לאור זאת, השופטת ביבי אישרה את הדחייה הנוספת. המשמעות היא שהרגולטורים יביעו את עמדתם רק באוקטובר לכל המוקדם, ובהנחה שלא תתבקש ארכה נוספת.

גידי בר זכאי
Nati Hortig

"החוב צובר ריבית - ואין מי שיקבל אותו"

רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סמנכ"ל ברשות המסים, וכיום מנכ"ל Bittax, המתמחה במיסוי מטבעות דיגיטליים, אומר כי "קשה להסביר לאנשים שיש להם חוב שאין מי שיקבל אותו, ובזמן הזה הוא ממשיך וצובר ריבית. מהניסיון שלי, אלה שכבר מגיעים לדווח רוצים לשלם יותר משהרשות רוצה לגבות. הם לא מאמינים שהרשות לא יכולה לבצע את הגבייה או לעזור להם".

בר זכאי סבור כי הבנקים צריכים לעשות שיעורי בית ולהבין כיצד לעבוד עם הבלוקצ'יין (הטכנולוגיה שמאפשרת לביטקוין להיות מטבע ללא גוף מנהל) במקום לסרב באופן גורף לקבל כספים שמקורם במטבעות מבוזרים. "בלוקצ'יין זה כמו פלט של חשבון בנק, שאי־אפשר לזייף. כשמישהו בא עם סיפור אפשר לראות אם הוא דובר אמת או לא. אי־אפשר לרמות את הבלוקצ'יין".

איגוד הביטקוין הישראלי מתכנן לקדם עוד הליכים משפטיים מול בנקים ולסייע במימון הייצוג המשפטי שיינתן על ידי עו"ד אמיר ונג. "איך אפשר לגבות מס על נכס שהמערכת הבנקאות לא מכירה בו? מדובר באנשים שכירים שקנו ביטקוין מהמשכורת שלהם במסגרת שירות מסודר, ואין בעיה להראות את זה", אומר ונג.

"הבנקים גורמים להטיה, וכולנו לוקים בה. עם כל הכבוד לביטקוין ולהייפ סביבו, יש הרבה סוגי עסקים מסוכנים מבחינת הלבנת הון יותר ממטבעות דיגיטליים. יש גם את הממד התחרותי. יש אנשים בישראל עם כסף משמעותי, אך אף בנק בישראל אינו מקים מחלקה, לומד מתודולוגיה ומתייצב כמי שנותן שירות לקריפטו בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר