זה מתחיל באימייל או SMS: אל תיפלו למלכודת הזו - רק בגלל הקורונה - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה מתחיל באימייל או SMS: אל תיפלו למלכודת הזו - רק בגלל הקורונה

אם גם אתם קיבלתם אימייל או SMS על כך שאתם זכאים להלוואה אטרקטיבית, למענק או שחשבונכם נפרץ - ייתכן שאתם קורבן להונאה נפוצה שרק הולכת ומתגברת בימי משבר ■ ערן רז מ-PwC Israel מתאר את ההונאות הנפוצות ביותר שחווים ארגונים ומסביר כיצד ניתן להתגונן

האקרים (אילוסטרציה)
KACPER PEMPEL/רויטרס

זה מתחיל באימייל או SMS שמודיעים לנו שאנחנו זכאים לקבל הלוואה בריבית אטרקטיבית מאוד, עם קישור לאתר שנחזה להיות חברה לגיטימית ובו יש בקשה להשארת פרטים. בשלב הבא, אחרי השארת פרטים, מגיע הטלפון מנציג ייעוץ פיננסי למתן הלוואות פיננסיות ו"הקורבן" מתבקש להעביר מאות ואלפי שקלים לחשבון בנק שנמסר לו לשם פתיחת תיק הלוואות תוך אימות פרטים אישיים, ובהם פרטי מספר כרטיס אשראי, סיסמה לחשבון בנק ועוד.

השיטה הזאת היא רק דרך אחת שבה יש ניסיון לנצל את המצב הנוכחי של האי־ודאות והלחץ הכלכלי לקבלת מידע על צרכנים ולשאוב מהם מידע פיננסי וכספים. המשטרה והרשות להגנת הצרכן דיווחו באחרונה על עשרות תלונות חדשות אודות אירועי הונאה שונים מאז התפרצות הקורונה. בזמן שהציבור נמצא בתקופה של בלבול וחשש, יותר קל להונות אזרחים בזמן שפעולות רבות ממילא נעשות מרחוק בשל המגבלות.

נופלים בפח

באמצע מארס הופץ בווטסאפ וברשתות החברתיות אתר מתחזה לאתר הביטוח הלאומי שמנסה לדלות מידע באמצעות הצגת הטבה שאינה קיימת. האתר המתחזה מבקש מהגולש לענות על סקר קצר כדי לבדוק אם הוא זכאי למענק כספי, וכך הוא אוסף עליו מידע. גניבת הפרטים משמשת בשלב הבא להונאת ארגונים על ידי התחזות ללקוחות.

לפי סקר גלובלי שנערך באלפי ארגונים ב-99 מדינות - עוד לפני התפרצות הקורונה - נרשמה בשנתיים האחרונות עלייה בדיווח על הונאה של הארגון על ידי לקוחות וגורמים המתחזים ללקוחות, כך שהיא נמצאת במקום הראשון מבחינת סוגי המעילות וההונאות המדווחות. הסקר נערך על ידי פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC והשתתפו בו 5,000 מנכ"לים ודירקטורים של חברות בינלאומיות.

חשופים להונאה

לדברי ערן רז, דירקטור וראש קבוצת ניהול סיכונים ופשיעה כלכלית בחברת הייעוץ של PwC Israel, משבר הקורונה והחשש ממשבר כלכלי משמעותי, צפויים להמשיך ולגרום לעלייה בחשיפה לאירועי פשיעה כלכלית. "מחקרים מראים שבתקופות של שפל כלכלי, הסיכון לאירועי מעילות והונאות גובר".

המושג פשיעה כלכלית מתייחס גם להתקפות סייבר, מעילות בנכסים ובמידע, מעילות חשבונאיות, מתן שוחד כדרך להשגת עסקות, שימוש במידע פנים והונאות מס שמבוצעות בארגון.

לדברי רז, למעילה יש שלושה גורמים מניעים: לחץ, הזדמנות ותירוץ, ושלושתם עשויים להתגבר בתקופה של משבר. אנשים נמצאים בלחץ בגלל המצב והדיווחים התכופים וקל להם יותר לעשות שכנוע עצמי להצדקת המעילה. ההזדמנות היא למעשה "פרצה הקוראת לגנב" - הקרקע יכולה להיות נוחה יותר שכן ארגונים רבים מפנים את תשומת הלב והמשאבים הקיימים להתמודדות עם המשבר ועלולים שלא להקפיד על מסגרת בקרה נאותה סביב מוקדי הסיכון בארגון.

הגורם השלישי הוא תירוץ או ההצדקה וההסבר שאותו מספק המועל לעצמו לגבי המעילה. "כתוצאה ממשבר הקורונה, ארגונים רבים החלו בתהליכי צמצום כמו עצירת שעות נוספות, הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, השעיית קידומים ודחיית תשלומים לצדדים שלישיים. אלה בהחלט עלולים להוות תירוץ לביצוע מעילה פנימית מול הארגון", אומר רז.

ערן רז

נזק ישיר ושיבוש של הפעילות

לפי תוצאות הסקר, כמחצית מהארגונים (47%) חוו פשיעה כלכלית בשנתיים האחרונות. זהו הנתון השני הגבוה ביותר שדווח ב-20 השנים האחרונות. הנתונים מתבססים גם על תשובות אנונימיות של 61 בכירים מישראל - מתחומי הפיננסים, הביטוח, התעשייה וההיי־טק. אחד מכל חמישה משיבים בישראל אמר כי חווה מעילה או הונאה במהלך השנתיים האחרונות. בממוצע, ארגונים דיווחו כי חוו שישה אירועים של פשיעה כלכלית במהלך השנתיים האחרונות.

הנזקים ממעילות והונאות כלכליות מוערכים לפי הסקר הגלובלי ב-42 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות. הפשיעה הכלכלית מסבה נזק ישיר לארגון ומשבשת את פעילותו. אבל יש עלויות - כמו למשל נזק למוניטין של הארגון, למעמד בשוק או להזדמנויות עתידיות - שקשה לכמת.

אחרי הונאה על ידי לקוחות או התחזות ללקוחות, ההונאה הפופולרית הבאה היא הונאת סייבר ולאחר מכן מעילות בנכסים ושוחד.

לדברי רז, מעילה בנכסים אינה מתייחסת בהכרח רק לכסף אלא גם למידע. "בכמה מקרים התמודדנו עם אירועים שבהם צדדים שלישיים של ארגונים שלרוב פועלים כספקים או חברות שירותים, מחזיקים מידע רב על לקוחות, כמו פרטי תעודת זהות, כתובות ומספרי כרטיסי אשראי, מיילים, מספרי טלפון ניידים. בחלק מהמקרים הצד השלישי לא עבר בדיקה על ידי הארגון כדי לוודא כי הוא עובד על פי סטנדרטים מסוימים של אבטחת מידע, ועובדים של אותו צד שלישי ניצלו את המידע הרב שברשותם לבקש דרישות כספיות מאותו ארגון בתמורה להשבת הנתונים".

רז נותן לדוגמה ספק שמפיק הדפסות של הדו"חות השנתיים של פוליסות הביטוח שנשלחות בדואר ללקוחות. הספק הזה מקבל את כל המידע הקיים על הלקוחות של הארגון שאחראי על הביטוחים האלה. המידע הזה הוא אוצר מבחינתו ואם הארגון לא בדק אם הספק הזה עומד בסטנדרטים של רגולציה של צדדים שלישיים, גורם חיצוני לספק או עובד של הספק יכול לקחת את המידע כדי לבקש תמורה כספית עבורו.

להגביר עירנות ולנהוג בחשדנות

הציבור צריך להגביר עירנות ולהיות חשדן כלפי הודעות בכל הפלטפורמות שבהן השולח מבקש מהם להעביר כספים, אמצעי זיהוי או חשבון בנק וכרטיסי אשראי. בכל מקרה אין להעביר כספים בלי לוודא שמדובר בהודעה אותנטית ובחברה מוכרת ואמינה שנמצאת במאגר רישיונות שירותים פיננסיים במשרד האוצר.

רז אומר כי אף שהונאה על ידי לקוחות או באמצעות התחזות ללקוחות נמצאת בעלייה, היא גם אחד מסוגי הפשיעה שעמם ניתן להתמודד בצורה אפקטיבית בעזרת משאבים, תהליכים משמעותיים וטכנולוגיה. אחד הכלים שארגונים רבים בישראל ובעולם מרבים ליישם לצורך הפחתת הסיכון הוא סקר מעילות והונאות. במסגרת הסקר, נסקרים כלל התהליכים המתבצעים בארגון במטרה לבחון אם יש חשיפות אפשריות להתרחשות מעילה או הונאה. "כלים ופיתוחים טכנולוגים הפועלים לאתר אנומליות בדאטה של הארגונים, הם כלים שנהפכים ליותר ויותר שימושיים בעולמות אלה", הוא אומר.

ל-51% מהחברות הישראליות שהשיבו לסקר יש נהלים פנימיים ותהליכי עבודה למניעת פשיעה כלכלית פנים ארגונית, 25% מהחברות שענו מסרו כי בפורטלים הארגוניים יש דגש ואזור ייחודי לעובדים להדרכות והעברת מסרים בגין איסור פעולות הונאות. כמו כן, ל-25% מהמשיבים ישנו מנגנון דיווח אנונימי פנים־ארגוני להתנהלות לא אתית. בנוסף, 56% מהארגונים מציעים הדרכות שנתיות למניעת מעילות והונאות בקרב העובדים. נתוני הסקר בישראל דומים לסקר הגלובלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר