אם אדלשטיין ישוב לכס יו"ר הכנסת, חוקיה יאבדו כל משמעות - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם אדלשטיין ישוב לכס יו"ר הכנסת, חוקיה יאבדו כל משמעות

הפרת צו בג"ץ על ידי אדלשטיין היא מעשה חסר תקדים שצריך להיזכר לדיראון בספרי ההסטוריה ■ בליכוד לא הפנימו זאת, ולכן מבחן האמון הראשון של גנץ הוא הרחקת אדלשטיין מכל תפקיד משמעותי

83תגובות
יולי אדלשטיין
אוהד צויגנברג

כל יום בתקופה האחרונה, מזמן למדינת ישראל אתגרים חסרי תקדים. מגיפה עולמית חסרת תקדים בהיקפה, שמובילה למשבר כלכלי חסר תקדים, שמתחוללים במקביל לתקופת אי ודאות פוליטית חסרת תקדים, תחת ניהולם של ראש ממשלה המהכהן תחת כתב אישום חסר תקדים. הדבר האחרון שהיה צריך להוסיף לסמטוכה הזו הוא גם משבר חוקתי חסר תקדים ועוד להוסיף על כך הפרה חסרת תקדים של פסיקת בג"ץ על ידי מי שמכהן כאחד מסמלי השלטון, יו"ר הכנסת.

החלטתו של מי שהיה עד יום חמישי יו"ר בפועל של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, להפר בהתרסה את פסק הדין של בג"ץ, שהורה לו לכבד את רצון רוב חברי הכנסת ולכנס את המליאה לצורך בחירת יו"ר קבוע - היתה רגע שפל עמוק בתולדות הדמוקרטיה הישראלית. 

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בראשות הרכב מורחב של חמישה שופטים, כתבה בחצות הלילה שבין רביעי לחמישי, פסק דין קצרצר הממצה בפסקה בודדת את עומק השבר. "כיבוד שלטון החוק הוא יסוד המסד בכל משטר דמוקרטי והוא נבחן, בין היתר, בציות להחלטות וצווים שיפוטיים", כתבה הנשיאה. "חובת ציות זו מוטלת על הציבור כולו ורשויות השלטון אף הן, אינן פטורות ממנה. אדרבא, על רשויות אלה מוטלת חובה כפולה ומכופלת לציית להחלטות ולצווים שיפוטיים", הוסיפה.

בג"ץ לא יכול היה שלא להצביע על המדרון התלול לאנרכיה שעליו הציב אדלשטיין את מדינת ישראל. "מעולם עד היום, לא אירע בדברי ימי המדינה שגורם שלטוני סירב בריש גלי ובהתרסה, לקיים צו שיפוטי באומרו כי צו מצפונו אינו מאפשר לו לקיים את פסק הדין". חיות הציבה את השאלה המרכזית, שהיתה צריכה לעמוד מול צו המצפון של אדלשטיין: "אם כך נוהג בעל השררה, מדוע ינהג אחרת האזרח מן השורה?".

גנץץץץ
בלומברג

אדלשטיין חסין אמנם מפני העמדה לדין, בגלל מעמדו כחבר כנסת, אבל בדברי הסיום של פסק הדין, ציינה הנשיאה חיות כי "זהו מצב דברים שאין להשלים עמו". כדאי לקרוא את הדברים האלה לא רק בהקשר של ההחלטה הסופית של בג"ץ - לאפשר את כינוסה של הכנסת ביום חמישי בראשותו של ותיק חברי הכנסת. פסק הדין של בג"ץ צריך לסתום את הגולל על הקריירה הציבורית של אדלשטיין.

בדיעבד, נראה כי גרירת הרגליים של אדלשטיין היתה אחד הכלים ששימשו את ראש הממשלה להפעלת מנופי לחץ על כחול לבן, עד להתפרקותה. בין אם זו היתה הסיבה ובין אם לאו, בין אם החלטת בני גנץ ללכת לממשלת אחדות היא מחויבת המציאות במשבר הנוכחי בין אם לאו, הפרת החוק של אדלשטיין היא מעשה שאינו נסלח.

במדינה נורמלית ובתקופה נורמלית, הקריירה הפוליטית של אדלשטיין היתה מחוסלת. בליכוד יש לא מעט בכירים הסבורים שהמצב צריך להיות הפוך. כנראה שגם ראש הממשלה נמנה עליהם. רק בפוליטיקה הישראלית החצויה והמפולגת, שעדיין משקללת אינטרסים פוליטיים צרים לפני אינטרס הציבור, אפשר להעלות על הדעת מצב בו אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת.

סיעת כחול לבן בראשות גנץ, יממה לפני שהתפצלה, היתה בין העותרים נגד אדלשטיין בטענה כי הוא מבזה את בית המשפט העליון. אם יש מבחן אמינות שבני גנץ יצטרך לעמוד בו, זהו מבחן אדלשטיין. אם אדלשטיין יחזור לכהן כיו"ר הכנסת, איזו חובה מוסרית תהיה לציבור לקיים את החוקים שתוציא מתחת ידיה הכנסת בראשותו? אם גנץ לא יעמוד במבחן הרחקתו של אדלשטיין מכל מוקד של קבלת החלטות, ספק אם יצליח לעמוד באתגרים מורכבים יותר שתציב בפניו השותפות עם נתניהו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר