שינוי פתאומי? גנץ פעל לאפשר לנתניהו לכהן כשר תחת כתב אישום כבר ב-2019 - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שינוי פתאומי? גנץ פעל לאפשר לנתניהו לכהן כשר תחת כתב אישום כבר ב-2019

יו"ר כחול לבן קידם חקיקה שנועדה למנוע מנאשם בשחיתות להרכיב ממשלה - אך מתברר כי לאחר סבב הבחירות השני פעל לתיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שיאפשר את מינויו של נתניהו לשר ■ מי שנשכר לניסוח התיקון, שיחסן את נתניהו מפני הלכת דרעי־פנחסי, הוא עו"ד אבי ליכט

13תגובות
בני גנץ במליאת הכנסת
גדעון שרון / דובר

בתוך פחות משבוע השלים יו"ר כחול לבן, בני גנץ, מפנה מושלם בעמדתו הציבורית. לפני שבוע הוא ביקש לקדם חקיקת יסוד שתמנע מנאשם בעבירות שחיתות לקבל את המנדט להרכבת הממשלה; ונכון לעכשיו הוא מוכן לקדם תיקון הפוך לחלוטין לחוק יסוד: הממשלה - כזה שיאפשר לנאשם בנימין נתניהו לכהן כשר ללא תיק וממלא מקום ראש הממשלה, אף שהוא נאשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

החקיקה הצפויה, המנוגדת על פניה לכל הבטחות הבחירות של גנץ, נועדה לאפשר את קיום סעיף הרוטציה המסתמן בהסכם הקואליציוני, אם נתניהו יקיים אותו. נתניהו, לפי ההסכם המסתמן, ימונה לממלא המקום של גנץ החל באוקטובר 2021, ויכהן כחבר הממשלה והקבינט - כלומר, ישמש בה שר. הלכת דרעי־פנחסי מ-1993, שעדיין בתוקף על פי הפרשנות המשפטית המקובלת, מונעת מנתניהו הנאשם לכהן כשר, ומכאן הצורך בתיקון שיבהיר כי ההלכה לא תחול על נתניהו.

המפנה בדעתו של גנץ, כך מתברר, לא התרחש השבוע. למעשה, הוא החל עוד לפני הבחירות. המאמצים לנסח את התיקון לחוק יסוד: הממשלה שיאפשר את המהלך החלו כבר במהלך המו"מ להקמת ממשלת אחדות לאחר בחירות ספטמבר 2019. מי שנשכר כדי לסייע בניסוח התיקון הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד אבי ליכט. טיוטת התיקון שניסח ליכט, טוענים מקורות בכחול לבן, מייחדת את החיסון מפני הלכת דרעי־פנחסי לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה, כך שאין כוונה שנאשמים פוטנציאליים נוספים, כמו השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן, ייהנו ממנו וימשיכו לכהן כשרים. ככל הידוע, בימים האחרונים לא התקיים דיון ספציפי בנוסח הסעיף, והצדדים למו"מ הקואליציוני מניחים שישתמשו בגרסה קרובה לזו שליכט גיבש, כאמור, בסבב המו"מ הקודם.

אבי ליכט
תומר אפלבאום

ההלכה עדיין בתוקף

אחת הטענות שעלו מאז פורסם כי גנץ נכון לתקן את חוק היסוד לטובת נתניהו הנאשם, היא שהתיקון לחוק היסוד אינו מכרסם בהלכת דרעי־פנחסי. זאת, בנימוק שהכנסת תיקנה את חוק יסוד: הממשלה ב-2001 ולמעשה ביטלה את ההלכה. ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר מדוע הדעה הרווחת היא שהחוק לא ביטל את ההלכה, ולכן נדרש התיקון. לדברי שנער, "הלכת דרעי־פנחסי קבעה שסמכותו של ראש הממשלה להעביר שרים מתפקידם מתפרשת כחובה לעשות שימוש בסמכות, במקרה שהועמדו לדין בעבירות חמורות כשנלווית לזה, בין היתר, פגיעה באמון הציבור בממשלה. זו פסיקה שמתבססת על עילת הסבירות, וקובעת שכאשר ראש הממשלה מאפשר לשר שמתמודד עם כתב אישום שכזה להמשיך לכהן, הוא חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות המוענק לו כראש ממשלה. סעיף 23(ב) לחוק היסוד קובע כי בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, צריך לפסוק אם יש בעבירה משום קלון - ומוסיף שאם בית המשפט קבע שיש בעבירה קלון, תיפסק כהונת השר ביום מתן פסק הדין.

"שנתיים אחרי התיקון לחוק, התייחסו כמה משופטי בית המשפט העליון לסוגיה, באמרת אגב, בהליך שלא נגע במישרין לסוגיה, שעסק במינויו של צחי הנגבי לתפקיד השר לביטחון פנים. חמישה מתוך שבעה השופטים שדנו בעתירה התייחסו לשאלת היחס בין סעיף 23(ב) לבין הלכת דרעי־פנחסי, והביעו את דעתם שההלכה לא בוטלה. הנימוק היה שיש להבחין בין מישור הכשירות להיות שר לבין מישור שיקול הדעת של ראש הממשלה - שהן שתי שאלות שונות. לדעת השופטים, סעיף 23(ב) לא ייתר את הביקורת השיפוטית על שיקול דעתו של ראש הממשלה בהחלטתו לפטר שרים. אציין שיש הטוענים שמכיוון שמדובר בדיון שהיה אגבי לנושא העתירה, זו לא הלכה מחייבת".

בנימין נתניהו
אמיל סלמן

שנער מוסיף ש"בפסיקה מאוחרת יותר מ-2014, שעסקה אף היא בהנגבי, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, הטיל ספק בדבר תקפותה של הלכת דרעי־פנחסי לאחר התיקון, אולם בחר שלא להכריע בכך. שופטי ההרכב האחרים שהתייחסו לסוגיה, בפרט השופטים יצחק עמית, ואליקים רובינשטיין, סברו שההלכה עדיין בתוקף, בעוד השופטת חיות הסתייגה במפורש מדבריו של השופט גרוניס נגד השימוש בעילת הסבירות. גם כאן, מכיוון שנגד הנגבי לא היה תלוי כתב אישום בעת הגשת העתירה, אין זה פסק דין שעסק ישירות בסוגיה".

במבחן המעשה, מדגיש שנער, הלכת דרעי־פנחסי מקוימת לאחר התיקון. בין השרים שהתפטרו על רקע כתב אישום לאחר התיקון מ-2001, ניתן למנות רק בשנה האחרונה את חיים כץ, שהתפטר (אמנם תחת מחאה) ואת נתניהו עצמו מתפקידיו כשר, כשברקע עתירה שהוגשה לבג"ץ וחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שסבר כי נתניהו מחויב להתפטר משום שהלכת דרעי־פנחסי היא עדיין הלכה מחייבת.

אינדיקציה נוספת לכך שנתניהו סבור גם כיום שהלכת דרעי־פנחסי עדיין בתוקף היא בעצם הצורך לתקן את חוק היסוד, כדי שנתניהו יוכל להמשיך ולהיות חבר בממשלה למרות כתבי האישום נגדו. "בשורה התחתונה, ברור גם לליכוד וגם לכחול לבן, שאם לא יעגנו את ההסכמה בחוק יסוד, יש סיכוי טוב שהיא לא תצא לפועל", מוסיף שנער.

"לא יעזור לדרעי וליצמן"

לאחר שפורסמה אתמול לראשונה האפשרות שגנץ צפוי לתת את ידו לתיקון בעניין הלכת דרעי־פנחסי, מקורות בכחול לבן מיהרו להבהיר שנוסח הסעיף לא יחול על שרים "רגילים", כמו שר הפנים אריה דרעי ושר הבריאות יעקב ליצמן, ששניהם עשויים להתמודד עם כתבי אישום חמורים בקרוב.

אדם שנער
המרכז הבין תחומי

איך אפשר לדאוג שההלכה תחול על נתניהו ולא על דרעי או ליצמן?

שנער: "נכון להיום, חוק יסוד: הממשלה אינו מכיר במעמד ביניים בין שר לבין ראש הממשלה. כל מי שיושב בממשלה ואיננו ראש הממשלה הוא בהגדרה שר. אפשרות אחת היא שהתיקון לחוק היסוד יברא יצור כלאיים, שהוא שר וממלא מקום ראש הממשלה, אך בהגדרה איננו בעל סמכות מיניסטריאלית והוא לא חלק מהאחריות הקולקטיבית של השרים בממשלה לפעולותיה. זו תהיה תפירה גסה של חקיקה, שברור שנעשתה למידותיו של אדם ספציפי, אבל זה לא בלתי אפשרי. אופציה אחרת היא להשתמש במוסד ה'שר בלי תיק', כלומר שר שאינו מופקד על משרד מסוים ושאין לו סמכות מיניסטריאלית".

שמענו המון טענות על חקיקה פרסונלית בימים האחרונים. כמה זה משפיע על שרידות הסעיף בבג"ץ?

"ההנחה שלי היא שהסעיף לא ייפסל בבג"ץ אך ורק משום שהוא פרסונלי. בג"ץ נמנע מלפסול חקיקה פרסונלית כשאין בצדה פגיעה קשה בזכויות יסוד, וכאן נראה שאין פגיעה כזו. צריך לזכור כמובן, שעד היום בית המשפט העליון לא ביטל חוקי יסוד, ואני חושב שלא סביר שיקבע תקדים כזה דווקא בנוגע לסעיף הזה".

עד כמה מפורש צריך להיות הסעיף כדי להגיע לוודאות שבג"ץ לא יחיל על נתניהו את הלכת דרעי־פנחסי?

"ככל שיש דבר כזה ביטחון מלא, אפשר להשיג אותו רק באמצעות ניסוח שבאופן מאוד מפורש מחריג את תפקיד ממלא המקום (או השר בלי תיק) מההלכה. הכוונה לנוסח ברור שיצהיר פוזיטיבית ששר מהקטגוריה החדשה יכול להמשיך לכהן עם כתב אישום, ושיבהיר כי לא חלה על הממשלה או על ראש הממשלה חובה להדיחו בעקבות כתב אישום. סביר להניח שייצרו הסדר זהה גם לגבי תפקיד ראש הממשלה עצמו, אם רוצים להבטיח שההסכם הקואליציוני יצא לפועל".

נכון להיום, פקיעה אוטומטית של כהונת ראש הממשלה לפי חוק יסוד: הממשלה תהיה רק במקרה של הרשעה סופית בעבירה שיש עמה קלון. לכאורה, זה לא סותר את החלת הלכת דרעי־פנחסי גם על ראש ממשלה.

"אני מעריך שזו סוגיה שתעמוד למבחן בג"ץ בקרוב. לדעתי, זה לא ברור מאליו שהלכת דרעי־פנחסי תורחב גם לראש הממשלה. מצד אחד, אפשר להגיד שמכוח קל וחומר, אם יש חובה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, אזי חובה כזו קמה לגבי ראש הממשלה. מצד אחר, אני סבור שבגלל ההשלכות של התפטרות ראש הממשלה, שהחוק קובע שכמוה כפיזור הממשלה, יש גם סיבה טובה שבג"ץ ישקול לא להתערב. מכאן שצריך גם להביא בחשבון אפשרות שכדי לקיים את ההסכם, הסעיף שנוגע לראש הממשלה יבוצר עוד יותר, באמצעות חקיקה, מפני התערבות בג"ץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר