הדרגה שכבר לא תקבלי: הנקודה שבה נשים מתחילות להיעלם מהאקדמיה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרגה שכבר לא תקבלי: הנקודה שבה נשים מתחילות להיעלם מהאקדמיה

איפה מתחיל אי השוויון באקדמיה? כנראה אצל חוקרות בראשית דרכן, בבואן לבקש - ולקבל - מענקי מחקר

תגובות

האם חוקרות בראשית דרכן מתחילות מהנקודה שבה חוקרים יוצאים לדרך? מחקר שפורסם לאחרונה בארצות הברית השווה בין סכומי מענקי המחקר שניתנו בפעם הראשונה לחוקרות לעומת אלה שקיבלו חוקרים מהמכונים הלאומיים לבריאות, ומצא כי נשים מקבלות מענקים נמוכים בצורה משמעותית לעומת הגברים, והפערים מגיעים לעשרות אלפי דולרים.

המחקר התמקד בחוקרים שזהו המענק הראשון שלהם, ולכן הוא משמעותי במיוחד להמשך הקריירה האקדמית. כדי לנטרל גורמים שעשויים להשפיע על גובה המענקים, נבדקו גם פרמטרים מקצועיים כמו מספר פרסומי מאמרים בשנה, מספר ציטוטים למאמר ומספר תחומי המחקר של אותם חוקרים. למרות שלא נמצאו הבדלים מגדריים בפרמטרים האלה, החוקרים קיבלו 41 אלף דולר יותר מחוקרות על פי ממוצע ב־50 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית. בעשר האוניברסיטאות המובילות המצב היה חמור יותר, והפערים הגיעו ליותר מ־80 אלף דולר.

התפלגות בקשות וזכיות במימון משרד המדע ב– 2018 , על פי מגדר

המדע נתפש כתחום אובייקטיבי ונטול הטיות מגדריות, ותהליכי השיפוט והערכת עמיתים נתפשים כמנגנון נייטרלי שבוחן מצוינות אקדמית ואדיש לפרמטרים חיצוניים. אלא שבפועל נמצאה הטיה נגד נשים בשיפוט מאמרים לכתבי עת ולזכייה במענקי מחקר. נמצא גם כי הליך של שיפוט עיוור, שבו שמותיהם של החוקרים והחוקרות מוסתרים, העלה את ייצוג הנשים הזוכות.

פרופ' חגית מסר ירון. לעודד נשים להגיש לקרנות המחקר
עזרא לוי

האם זה המצב גם במענקי מחקר שניתנים בישראל? אנחנו כנראה רחוקים מהמצב בארצות הברית. אחת המלגות הניתנות לחוקרים צעירים בתחילת דרכם בישראל היא מלגת אלון, והמקבילה שלה בחברה הערבית, מלגת מעוף, שניתנות על ידי הוות"ת ונועדו לאפשר קליטה של חוקרים צעירים מצטיינים באוניברסיטאות בישראל. המלגה היא בגובה עלות השכר הממוצעת בדרגה שבה נקלט המלגאי, והיא אינה ניתנת לחוקר ישירות, אלא מממנת את העסקתו במשרה אקדמית באוניברסיטה במשך שלוש שנים, שלאחריהן מתחייבת האוניברסיטה להמשיך להעסיקו במשרה תקנית.

ב־2018 חולקו מלגות אלון ל־25 חוקרים צעירים, מתוכם 17 גברים ושמונה נשים, ובמלגת מעוף זכו 6 חוקרים – 5 חוקרים וחוקרת אחת. על פי נתוני המל"ג, כמאה חוקרים הגישו בקשות למלגות אלון ומעוף, שליש מתוכם נשים. מלגת אלון ניתנת בחלוקה לתחום המחקר, והפער הבולט ביותר בין הזוכים היה במדעים מדויקים והנדסה, מקצועות שבהם ניתנו המלגות לתשעה חוקרים לעומת שתי חוקרות בלבד. במדעי החיים והרפואה ניתנו מלגות לארבעה חוקרים ולחוקרת אחת. התחום היחיד שבו לא נמצא פער מגדרי כזה הוא במדעי הרוח, שבו ניתנו שלוש מלגות לחוקרות ומלגה אחת לחוקר.

גוף נוסף שמחלק מענקי מחקר הוא משרד המדע והטכנולוגיה. במבט ראשון, מנתוני המשרד עולה כי גברים מקבלים מענקים בסכומים גבוהים משמעותית בהשוואה לנשים. ואולם, במשרד המדע הדגישו כי הסכומים המאושרים הם על בסיס תקציב שהגישו החוקרים, וכי גובה הסכום משתנה בהתאם לתוכנית. כך למשל, בקשה למחקר בתחום ההנדסי יכולה לזכות בסכום של עד 2.5 מיליון שקל, ואילו מחקר במדעי החברה יכול לזכות לכל היותר ב־400 אלף שקל. שיעור נשים נמוך יחסית בתחומים הנדסיים לעומת מדעי החברה יכול להסביר את הפער בגובה הסכומים.

סך המימון במשרד המדע לפי חלוקה מגדרית ותוכניות ל– 2018 , במיליוני שקלים

גוף משמעותי נוסף שתומך בחוקרים ישראליים הוא הקרן הלאומית למדע. בבדיקה שערכה הוועדה האקדמית של המועצה לקידום נשים במדע בשנים 2015־2017, נמצא כי נשים הגישו לקרן הלאומית למדע 1,892 בקשות למענקים, לעומת 4,151 בקשות מגברים. מתוכן זכו במענקים 568 נשים, שמהוות 30% מסך הנשים שהגישו בקשות, ו־1,928 גברים, שמהווים 33% מסך הגברים שהגישו בקשות. בדיקה של מגזין TheMarker ב־2017־2018 העלתה פער של אלפים בודדים בסכומי המענקים בין חוקרים לחוקרות. לדברי יו"ר הקרן, פרופ' בני גייגר, סכומי המענקים נקבעים על פי בקשות שהגיעו מהחוקרים עצמם.

גייגר טוען שהדרך לבדוק אם קיימת הטיה מגדרית במענקים היא באמצעות בדיקה סטטיסטית של סיכויי ההצלחה של חוקרים וחוקרות בקבלת מענקי מחקר. "אין הרבה משמעות למספר האבסולוטי של גברים ונשים שמקבלים מענקים אם לא מסתכלים על גודל האוכלוסייה הפוטנציאלית", הוא אומר. "ברור שכדי להגיע לשוויון מגדרי, צריך להגדיל את שיעור הנשים במוסדות המחקר".

יתרון נשי מובהק במדעי הרוח
סך הגשות וזכיות בקרן הלאומית למדע לפי מגדר, 2015 – 201

ואכן, אף שסיכויי ההצלחה דומים, קיימים פערים משמעותיים במספר הנשים המגישות בקשות למענקים לעומת גברים. שיעור הנשים שהגישו בקשות לקרן הלאומית למדע היה 31% ב־2015־2017. בתחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה הגישו 209 נשים בקשות למענקים, לעומת 1,393 גברים.

קל להפנות אצבע מאשימה לנשים עצמן, ולטעון שהבעיה היא בכך שהן לא מגישות מספיק בקשות למענקים או שהן מלכתחילה בוחרות במסלולי קריירה אחרים, אך כפי שאומרת למגזין TheMarker פרופ' חגית מסר ירון, לשעבר סגנית יו"ר המל"ג, שיעורי הזכייה הנמוכים יחסית של נשים בקרנות מחקר הן סימפטום ולא הבעיה. "הבעיה היא הטיה מגדרית משתמעת במדע ובאקדמיה, שבאה לידי ביטוי בדיאגרמת המספריים (ירידה בשיעור הנשים ככל שעולים בדרגות לעומת עלייה בשיעור הגברים), וגם בשיעור הנמוך של הנשים המוגשות לפרסים. כדי להתמודד עם הבעיה, צריך להכיר בה, ולעודד נשים להגיש לקרנות המחקר".


התפלגות מגדרית של דרגות באקדמיה, נכון לשנת הלימודים תשע"ג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר