רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאגר תמר: לנו יישארו רק פירורים

לכתבה
אסדת הקידוח תמר תומר אפלבאום / Getty

בשעה שהציבור מחכה עדיין לתקבולים ממס ששינסקי, שיגיעו לרמה משמעותית רק ב-2021, בעלי מאגר הגז הטבעי תמר סופרים כבר כמה שנים את המיליארדים ־ אלה שכבר הרוויחו, ואלה שבדרך

3תגובות

החודש ימלאו שש שנים לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר. המאגר שהתגלה ב־2009 שינה את המשק בישראל, וקירב את ישראל לעצמאות אנרגטית. ואולם, הסיפור של תמר רחוק מלהיות סיפור אנרגטי בלבד. זה סיפור על כסף גדול, על יחסיהם של בעלי הון עם צמרת הממשל והפוליטיקה – וגם על הציבור, ששם לו למטרה להשיב לעצמו את השליטה בנכסיו.

תמר, הממוקם כ־90 ק"מ מערבה מחיפה, הוחזק במועד גילויו על ידי נובל אנרג'י, דלק קידוחים, ישראמקו ואלון חיפושי גז. מאוחר יותר חלקים ממנו נמכרו גם לקבוצת הביטוח הראל וקרן תשתיות לישראל, וגם לציבור באמצעות הנפקת תמר פטרוליום. שוויו של המאגר נע בין 8 מיליארד דולר ל־12 מיליארד דולר, בהתאם למודלים שונים.

כמות הגז הראשונית בתמר הוערכה בכ־310 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כולל מאגר הלוויין תמר SW, אך מאז עודכנו ההערכות לגבי כמויות הגז המצויות בו כלפי מעלה, כמה פעמים. בסך הכל, כמות הגז בתמר מוערכת בכ־360 BCM של גז טבעי, כולל העדכונים שהיו בדרך. בנוסף לגז, המאגר כולל 13 מיליון חביות קונדנסט – חומר לוואי הנוצר בעת הפקת גז, המשמש לייצור נפט מסוג ברנט.

תמר היה אחד מפרויקטי התשתיות הגדולים בישראל, ובפיתוחו הושקעו כ־4.5 מיליארד דולר. כיום הוא מספק כמעט את כל צריכת הגז של המשק ונהנה ממעמד מונופוליסטי, בשעה שמאגר לווייתן השכן צפוי להתחיל בהפקת גז בסוף 2019, ומאגר כריש – החל מסוף 2021. הלקוחות העיקריים של תמר הם חברת החשמל, שהיא לקוח העוגן, יצרני חשמל פרטיים (יח"פים), וחברות כמו בזן וכיל.

מאז תחילת ההפקה נהפך מאגר תמר לפרת מזומנים. בשש השנים שחלפו מאז החל לפעול, הוא כבר הניב הכנסות מצטברות של כ־10 מיליארד דולר (כ־37 מיליארד שקל). ההכנסות נבעו ממכירה של כ־50 BCM של גז ללקוחות בישראל, ובראשם לחברת החשמל. עד כה נמכרו רק כ־15% מהגז שהתגלה במאגר, כך שהדרך להתכלותו עדיין ארוכה.

אספקת גז למשק הישראלי,
במיליארדי מ"ק ) )BCM

התעשרו, בן לילה

תמר הפך בן לילה שורה של אנשי עסקים ומנהלים למיליארדרים, מולטי־מיליונרים או מיליונרים. רשימת מתעשרי תמר כוללת את מחזיקי הזכויות במאגר – בהם יצחק תשובה, קובי מימון ושותפו חיים צוף, וגם את גדעון תדמור; גיאולוגים כמו אלי רוזנברג ויוסי לנגוצקי, אך גם שורה של מנהלים בדרגי הביניים, בהם מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו, מנכ"ל ישראמקו, ערן סער, ואחרים.

לאחרונה הגיעה חברת החשמל לסיכום עם השותפות בתמר על הקפאת מחיר של 6.1 דולרים ליחידת חום. חברות הגז לא יצאו נפסדות מהסיכום החדש, שמבטיח מחיר מונופוליסטי לשלוש שנים נוספות. גם לאחר ההקפאה, חברת החשמל משלמת מחיר יקר

כבר בתחילת הדרך מאגר תמר הביא להתנגשות חזיתית בין היזמים לבין הציבור. משטר התמלוגים והמסים שהיה נהוג עד אז בישראל לא היה ערוך לתגלית עצומה כמו תמר – ונדרשה התאמה מחודשת להבטחת חלקו של הציבור. ועדת ששינסקי, שהקימה הממשלה במטרה לבחון את חלקה בתגליות הגז, היתה מקרה בוחן לכל הרע והמכוער שיכול להיות ביחסים שבין ההון לבין השלטון.

רווחי מונופול הגז, במיליארדי שקלים

על מנת למקסם את חלקן באוצר הגז על חשבון הציבור, יצאו חברות הגז הגדולות, בראשות נובל אנרג'י וקבוצת דלק של תשובה, למערכה איתנה – ולא בחלו בשום אמצעי: קמפיין אגרסיבי נגד הממשלה והוועדות המקצועיות, חברי כנסת שגויסו כבובות, רגולטורים לשעבר שתוגמלו בכסף, השחרת שמם של פוליטיקאים ופקידים, וגיוס לוביסטים כמו נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון – הכל נהפך לכשר בשירות הכסף הגדול.

המערכה של חברות הגז אמנם לא נחלה הצלחה מלאה, אך הצליחה למתן את הפגיעה בהן. בלחץ החברות, הוועדה שבראשה עמד פרופ' איתן ששינסקי, קבעה הקלות במשטר התמלוגים והמיסוי לתמר, ולמעשה החריגה אותו באופן מסוים מחוק מיסוי משאבי המדינה החדש. אחת ההקלות היתה דחיית תשלום ההיטל על רווחי היתר ("מס ששינסקי") עד למועד שבו יחזירו היזמים כפליים מהשקעתם. הדחייה אפשרה לבעלי המאגר להימנע מתשלום מס ששינסקי עד שנת 2020.

דחיית היטל ששינסקי הפכה את תמר לרווחי באופן יוצא דופן. מאז תחילת ההפקה ב־2013, נהנה המאגר משולי רווח גבוהים מאוד שהגיעו לכ־60% מההכנסות; כלומר, על כל שקל שנכנס, בעלי הזכויות מרוויחים 60 אגורות. בסך הכל, מאז מארס 2013 ועד דצמבר 2018, הרווח הנקי לכלל השותפות היה כ־20 מיליארד שקל – ממוצע של כ־3.5 מיליארד שקל בשנה (כמיליארד דולר). לשם השוואה, בזק – פרת מזומנים כשלעצמה – מרוויחה כ־1.5 מיליארד שקל בשנה, ובנקים כמו הפועלים ולאומי מרוויחים כ־3 מיליארד שקל.

לפני תחילת ההפקה חתמו השותפות בתמר על חוזים עם לקוחות במשק. החוזה הראשון והמשמעותי ביותר היה עם חברת החשמל, באמצע 2012. תוקפו של החוזה הוא ל־15 שנים, והכמות המקסימלית של גז טבעי שחברת החשמל יכולה לרכוש במסגרתו הוא 99 מיליארד BCM – כשליש מכלל הכמות במאגר.

תמר הפך את יצחק תשובה מאיש עסקים שעמד על סף פשיטת רגל למיליארדר. בשנים הבאות הוא צפוי ליהנות ממימוש אחזקות דלק קידוחים בתמר, מהלך שעשוי להכניס לו עוד כמה מיליארדים, וכל זאת עוד לפני הרווחים העצומים הצפויים ממאגר לווייתן, הכפול בגודלו

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק
תומר אפלבאום

החוזה בין חברת החשמל לתמר נחתם בימים שבהם מחירי הגז שייטו ברמות גבוהות יחסית, ועל רקע התנודתיות במחירי הנפט בסמוך למשבר הפיננסי של 2008. במועד החתימה הוחלט על מחיר בסיס גבוה – 5.042 דולרים ליחידת גז ("יחידת חום" בשפה המקצועית) – שהיה גבוה מהמחירים במדינות אחרות שמפיקות גז ונפט. מחיר זה התבסס על נוסחה שחברת החשמל הציעה לרשות החשמל, הכוללת הצמדה למדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) — ולא למחירי האנרגיה בעולם. הבחירה להצמיד את המחיר למדד התקבלה מחשש שתנודתיות במחיר הנפט תפגע בחברת החשמל בעתיד. במועד החתימה הוערך החוזה עם חברת החשמל ב־18.5־23.7 מיליארד דולר.

לאחר הבטחת חוזה העוגן, שאפשר השגת מימון לפיתוח המאגר, חתמו השותפות בתמר על חוזים עם צרכנים נוספים ובהם יצרני חשמל פרטיים כמו תחנות הכוח דוראד, רותם, דליה ואחרות. בחוזים הללו נקבע מחיר הגז על 4.7 דולרים ליחידת חום, שהוצמד לתעריף ייצור החשמל. כך התקבע מצב מוזר, שדווקא הלקוחה הגדולה ביותר – חברת החשמל – משלמת את המחיר הגבוה מבין יצרני החשמל במדינה, ובשל מרכיב ההצמדה בחוזה, עד לסוף 2018 טיפס מחיר הגז של חברת החשמל ל־6.1 דולרים. את תמחור הגז הגבוה ניתן לזקוף בעיקר למעמדו המונופוליסטי של תמר בישראל, והיעדר תחרות, שעתידה להתקיים רק החל מכניסת מאגרי תנין וכריש בסוף 2021 – וגם לבחירה השנויה במחלוקת של הרגולטור להעדיף הצמדה למדד המחירים ולהימנע מהצמדהלמחירי האנרגיה בעולם.

 

איך צלחה נובל את המשבר

עד כה נמנעה המדינה מלפתוח את החוזה בין חברת החשמל לבין תמר בנימוק של עמידה בהסכמים. ואולם, בחוזה עם חברת החשמל נקבעו שני מועדים שבהם ניתן לדון בשינוי במחיר: הראשון הוא יולי 2021, שבו תידון אפשרות של שינוי בשיעור של עד 25% לשני הכיוונים; שינוי נוסף, של עד 10%, ניתן לבצע ב־2024.

לאחרונה הגיעה חברת החשמל לסיכום עם השותפות בתמר על הקפאת מחיר של 6.1 דולרים בתמורה לוויתור על מקום הולכה בצינור, ובכך תאפשר לשותפות במאגר למכור גז ללקוחות אחרים. עם זאת, חברות הגז לא יצאו נפסדות מהסיכום החדש, שמבטיח מחיר מונופוליסטי לשלוש שנים נוספות, ובנוסף, גם לאחר ההקפאה, חברת החשמל משלמת מחיר יקר. לשם השוואה, מחיר הגז הממוצע במזרח התיכון היה בסוף 2017 כ־2 דולרים ליחידת חום; בצפון אמריקה – 2.5 דולרים; באפריקה – קצת יותר מ־3 דולרים; ובאמריקה הלטינית – כ־4 דולרים. באירופה ובאסיה, שבהן קיים מחסור בגז טבעי, היה המחיר 7 דולרים, כך לפי נתוני איגוד הגז העולמי (IGU) שמפורסמים מדי שנה.

מחיר הגז אמנם נגזר מהתנאים השונים בכל מדינה (כמו עומק מאגר, מרחק מהחוף, מיסוי וכו'), אבל במצרים – שהתנאים בה דומים לישראל מבחינה גיאולוגית – גז נמכר כיום ב־4 דולרים ליחידת חום. מחיר המקסימום בחוזה של חברת החשמל המצרית מטפס ל־5.88 דולרים רק כשמחירה של חבית נפט מגיע ל־100 דולר, וזה עדיין מחיר נמוך מזה שקובע הסיכום החדש של חברת החשמל בישראל.

השותפות בתמר צופות הפחתה של 12.5%־25% במחיר הגז לחברת החשמל במועד העדכון הקרוב ב־2021. ואולם, ההפחתה הצפויה פוגשת את בעלי מאגר תמר בזמן נוח יחסית; החל מהשנה הבאה המאגר צפוי להתחיל לשלם את היטל ששינסקי, כך שההפחתה תבוצע לאחר שכבר הצליחו השותפות במאגר ליהנות מהמחיר המונופוליסטי של חברת החשמל ומשולי רווח גבוהים של 60% – מבלי שנדרשו להפריש למדינה את ההיטל.

ביצועי מניות חברות הגז

כך שילמה המדינה ביוקר על הגז מבלי שקיבלה החזר משמעותי, הפכה את תמר ליצרן מזומנים מהגדולים במשק, והעשירה בעקיפין את יזמי הגז וחברות האנרגיה הגדולות במיליארדי שקלים – על חשבון הציבור.

בשש השנים שחלפו מאז החל לפעול, הניב מאגר תמר הכנסות מצטברות של כ-10 מיליארד דולר ממכירה של כ-50 מיליארד מ"ק של גז ללקוחות בישראל, ובראשם לחברת החשמל. עד כה נמכרו רק כ-15% מהגז שהתגלה במאגר, כך שהדרך להתכלותו עדיין ארוכה

המרוויחה הגדולה מתמר היא נובל אנרג'י, שהיא הגורם הדומיננטי והחזק בתמר, והסמכות המקצועית הכמעט בלעדית של המאגר. על פי הערכות, עד כה הרוויחה נובל, חברת אנרגיה אמריקאית בסדר גודל בינוני, 11 מיליארד שקל מתמר. סכום זה כולל את הרווחים השוטפים ממכירת גז בישראל, אך גם את הרווחים ממימוש 11% מזכויותיה במאגר. בשנתיים האחרונות מכרה נובל נתחים מתמר, בכמה עסקות. המימוש נעשה בתוקף "מתווה הגז", ההסכם הרגולטורי השנוי במחלוקת שנחתם בין המדינה לחברות האנרגיה הגדולות ב־2015. כחלק מהמתווה אולצה נובל להפחית את אחזקתה בתמר ל־25% (במקום 36%), וזאת במטרה להרחיב את התחרות במשק באמצעות הקטנת האינטרס העסקי שלה בתמר.

במימוש הראשון, ב־2017, היא מכרה 3% מהזכויות במאגר לחברת הביטוח הראל וקרן תש"י, בתמורה לכ־370 מיליון דולר. העסקה נעשתה לפי שווי מאגר גבוה של כ־12 מיליארד דולר (ברוטו). לאחר מכן מכרה נובל להראל 0.5% נוספים לפי שווי דומה.

בשלב מאוחר יותר מכרה נובל לציבור בישראל 7.5% נוספים מהזכויות במאגר. המכירה נעשתה באמצעות תמר פטרוליום, התאגיד הייעודי (SPV) שהקימה דלק קידוחים על מנת לממש חלק מאחזקותיה בתמר. מכירת הזכויות נעשתה בתמורה לכ־560 מיליון דולר במזומן, והקצאה של כ־38 מיליון מניות תמר פטרוליום (43.5%), שנמכרו לאחר מכן לציבור בתמורה לכ־200 מיליון דולר נוספים.

הרווחים מתמר, לצד יתר פעילויותיה, בעיקר בענף הנפט בארצות הברית, אפשרו לנובל לחלק דיווידנדים בסכום מצטבר של כ־1.3 מיליארד דולר בשנים 2013־2018. ואולם, לתמר היה תפקיד נוסף ומשמעותי עבור נובל: האחזקה במאגר הישראלי, שהיה רווחי בכל קנה מידה בינלאומי, נהפכה עבורה לעוגן של יציבות. זאת, לנוכח המצב הפיננסי העדין והשברירי שאליו נקלעה כתוצאה ממשבר האנרגיה ב־2015 ומשבר תעשיית פצלי השמן בארצות הברית. בנוסף, הרווחים העצומים מתמר סייעו לנובל לקזז את ההשלכות הפיננסיות והעסקיות של שתי עסקות ענק שביצעה במשק האנרגיה האמריקאי: הראשונה היתה רכישת רוזטה ריסורסס ב־2015 בכ־2.1 מיליארד דולר; השנייה, רכישת קלייטון ויליאמס ב־2017 בכ־2.7 מיליארד דולר. שתי החברות האלה פועלות בתחום הפקת נפט מפצלי שמן בארצות הברית – ענף שסבל מקשיים משמעותיים בזמן שמחירי האנרגיה בעולם צנחו.

הערכת הכנסות ורווח נקי, במיליארדי שקלים

מצבה העסקי של נובל עודנו מאתגר גם כיום, ומנייתה ממשיכה לשייט סביב רמות שפל. בשנה האחרונה איבדה המניה 25% מערכה, ושווייה שצנח בחמש השנים האחרונות בכ־65%, מסתכם כעת בכ־11 מיליארד דולר. נובל חשופה לסיכונים המיוחסים לחברות הפועלות בתחום השברירי של הפקת נפט מפצלי שמן בארצות הברית, כך שיש לה צורך בתזרימי מזומנים יציבים מישראל.

 

מי התקרב לרווחים

שותפות הגז הישראלית המרכזית שמחזיקה בתמר היא דלק קידוחים, שנמצאת בשליטת קבוצת דלק של תשובה. רווחיה החשבונאיים של דלק קידוחים מאז תחילת הפקת הגז מתמר מסתכמים בכ־6.5 מיליארד שקל. על חשבון הרווחים, השותפות חילקה בשנים הללו דיווידנדים בסכום מצטבר של כ־3 מיליארד שקל, כ־60% מתוכם הגיעו לדלק אנרגיה מקבוצת דלק, והיתרה לציבור.

הרווחים של דלק קידוחים התבססו על התקבולים השוטפים ממכירת גז מתמר – אך גם ממכירת חלק מזכויותיה במאגר תמר לציבור. עד ל־2017 החזיקה דלק קידוחים ב־31.25% מהזכויות במאגר תמר. ואולם, בהתאם למתווה הגז, היא נדרשת למכור את כלל אחזקותיה במאגר עד לדצמבר 2021. ב־2017 החלה דלק קידוחים ביישום המתווה ומכרה 9.25% מהזכויות במאגר לתמר פטרוליום. עבור הזכויות היא קיבלה כ־850 מיליון דולר במזומן, אותם גייסה תמר פטרוליום באמצעות הנפקת אג"ח ומניות לציבור. לאחר ההנפקה ממשיכה דלק להחזיק בכ־12% ממניות תמר פטרוליום, שניתנות למימוש בכ־50 מיליון דולר נוספים.

מבנה האחזקות

דלק קידוחים עדיין נדרשת למכור את יתרת אחזקותיה במאגר תמר (22% מהזכויות), ובחברה בוחנים כמה מתווים לכך. אחד מהם הוא מכירת האחזקות לגופים מוסדיים באירופה, באמצעות הנפקת חברה ייעודית חדשה הדומה לתמר פטרוליום. המימוש, ככל שיתבצע, צפוי להכניס לקופתה עוד 7־8 מיליארד שקל בשנים הבאות, ולהעשיר את בעלי היחידות של דלק קידוחים.

המשקיע העיקרי שנהנה בעקיפין מהרווחים האדירים של דלק קידוחים הוא תשובה. ביוני האחרון אורגנה לתשובה, שהונו האישי מוערך ב־4־5 מיליארד דולר, מסיבת הפתעה לרגל הגיעו לגיל 70 – והיו לו הרבה סיבות לחגוג. תמר הפך את תשובה מאיש עסקים שעמד על סף פשיטת רגל למיליארדר. מאז 2013 ועד דצמבר 2018 הוא קיבל דיווידנדים של כ־1.8 מיליארד שקל מקבוצת דלק, כשעיקרם מיוחס לרווחים מתמר – וזהו סכום לא סופי. בשנים הבאות צפוי תשובה ליהנות ממימוש אחזקות דלק קידוחים בתמר, מהלך שעשוי להכניס לו עוד כמה מיליארדים, וכל זאת עוד לפני הרווחים השוטפים מתמר עד למימוש הזכויות, ולא כולל הרווחים העצומים הצפויים בעשורים הבאים ממאגר לווייתן, הכפול בגודלו מתמר.

שותפה מרכזית שלישית בתמר היא ישראמקו, שמחזיקה ב־28.75% מהזכויות. ההכנסות השוטפות מתמר אפשרו לישראמקו לרשום בין מארס 2013 לסוף 2018 רווחים מצטברים של 5.8 מיליארד שקל. מתוך הרווחים, ישראמקו חילקה למשקיעים רווחים בסכום מצטבר של 3.4 מיליארד שקל. עיקר החלוקה בוצע ב־2017 – 2.3 מיליארד שקל.

ישראמקו נמנית על פירמידת אקויטל – קבוצת נדל"ן ואנרגיה, הנמצאת בשליטתו של חיים צוף, מקורבו של קובי מימון. מימון שותף באקויטל ומחזיק כ־5% ממניותיה. עד ל־2019, פירמידת אקויטל היתה אשכול חברות מסועף, שכמעט ולא חילק דיווידנדים; כלומר, הרווחים מתמר לא עלו מעלה ו"נתקעו" בפועל בקומות התחתיות של הפירמידה, כך שצוף ומימון – בשונה מתשובה – לא נהנו עדיין מהרווחים מתמר.

בעקבות "חוק הריכוזיות" יישמה אקויטל שורה של צעדים ל"כיווץ" הפירמידה ופישוט מבנה האחזקות שלה, כך שתכלול רק שתי שכבות של חברות ציבוריות, בנוסף לישראמקו. בפועל, חוק הריכוזיות קירב את בעלי השליטה בישראמקו לרווחים מתמר. ואולם, גם לאחר הפישוט, המבנה המשורשר גורם לכך שרק 5% מרווחי ישראמקו יוכלו להגיע לבעל השליטה. בהנחה שהרווח של ישראמקו יסתכם בכ־4 מיליארד שקל בחמש השנים הבאות (כפי שנכתב בתזרים החזוי), רק כ־130 מיליון שקל יוכלו להגיע לצוף, ככל שהרווחים יחולקו כדיווידנדים, ולאחר ניכוי ופירעון החובות בפירמידה. אם מרחיבים את התחשיב עד לסוף 2029, בעלי השליטה בישראמקו יכולים לקבל כ־270 מיליון שקל. לכך יש להוסיף עוד כמה עשרות מיליוני שקלים של תמלוגים מוגדלים שמשלמת ישראמקו לבעלת השליטה.

חלוקות דיווידנדים,
במיליוני שקלים

 

מתי אנחנו רואים כסף

האם הציבור והמדינה השתתפו ברווחים העצומים של תמר? כן, אך באופן חלקי. מאחר שהשותפות בתמר טרם החלו בתשלום היטל ששינסקי, חלקה של המדינה מהכנסות הגז מתבסס כיום על שני מקורות: הראשון הוא תשלום תמלוגים בשיעור של כ־12% בהתאם לחוק הנפט הישן, וכן תשלומי מסים – בעיקר מס הכנסה הנגבה מיחידים ומחברות המחזיקות ביחידות ההשתתפות של ישראמקו ודלק קידוחים, אך גם מס חברות.

הכנסות המדינה מתמלוגים מאז תחילת ההפקה במארס 2013 מסתכמות בכ־4.3 מיליארד שקל. ההכנסות מושפעות משער החליפין של השקל מול הדולר, וכן מהיקף הפקת הגז והקונדנסט. ב־2018, שנה שבה הופקו כ־10.4 BCM של גז טבעי, היה חלקה של המדינה בתמלוגים כ־777 מיליון שקל. ב־2017 הסתכמו תקבולי המדינה מהמאגר בכ־820 מיליון שקל.

בנוסף לתקבולים הישירים, המדינה נהנית גם מתקבולים עקיפים – מיסוי רווחי שותפויות הגז (ישראמקו, דלק קידוחים), וגם גובה מס חברות ומס על דיווידנדים מחברות כמו תמר פטרוליום, אלון חיפושי או קבוצת דלק. ברשויות המס סירבו למסור מה סך התקבולים ששולמו השותפויות מרווחי הגז של תמר, ומסרו: "אנו מנועים מלמסור את המידע המבוקש נוכח חובת הסודיות החלה מפקודת מס הכנסה". גם באוצר סירבו לבקשת מגזין TheMarker להעביר את הנתונים.

שותפויות הגז מנכות למחזיקי יחידות ההשתתפות מס בשיעור של 24% מחלוקות הרווחים השונות שבוצעו. למחזיקים פרטיים, שאינם חברות (בערך כ־25% מבעלי היחידות), מנכסים תשלום נוסף שהעלה את שיעור המס ל־48%. לפי הערכות, תשלומי המסים ששילמו החברות והשותפויות החשופות לתמר מסתכמים ב־3־3.5 מיליארד שקל נוספים – כך שבסך הכל חלקה של המדינה בהכנסות מתמר מגיע מאז 2013 לכ־7.5 מיליארד שקל.

כאמור, חלקה של המדינה מתמר צפוי לגדול משמעותית רק החל מ־2020, המועד שבו יחלו השותפות בתמר, לראשונה, לשלם את היטל ששינסקי. ב־2020 יעמוד המס על סכום זניח של כ־20 מיליון דולר, אך ב־2021 הוא יטפס ל־386 מיליון דולר, ולכחצי מיליארד דולר ב־2022. התשלום ימשיך לגדול עד 2024, כך שהרווחיות של המאגר תרד לכ־40%.

הסכומים שייגבו, כך לפי התוכנית, עתידים להגיע לקרן העושר ("קרן הרווחים ממשאבי טבע"), שממנה ייהנה הציבור. לפי התחשיבים של ששינסקי, שבינתיים העניק חוות דעת מקצועית בתשלום לדלק, חלק המדינה בהכנסות מתמר יגיע בעתיד ל־59% מהרווחים בכל שנות הפעילות של המאגר. בינתיים, עד ל־2021, בעלי הזכויות במאגר תמר ימשיכו להתעשר בעוד כמה מיליארדים טובים, והציבור ימתין. 

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו ותקבלו מדי יום את הכתבות הכי אהובות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות