רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשכחו מלהחביא כסף מלוכלך באי טרופי בלב ים - אפשר לעשות את זה מהבית

לכתבה
איי הבתולה הבריטים AP

הממלכה המאוחדת שירותי כביסה: הכירו את החברות בריטיות שמעורבות בהלבנת כספים של מאות מיליארדי ליש"ט, דולרים ויורו

2תגובות

קלפטוקרטים, רמאים ונוכלים גונבים מאות מיליארדי ליש"ט, דולרים ויורו מכולנו כל שנה, אך זה יוצר עבורם בעיה: איך למנוע מכולנו לדעת מה הם עושים עם הכספים? הם חייבים להסיר כל חשד, לנקות את הכסף מפעילות פלילית, או שיאבדו הכל. התהליך הזה ידוע בשם "הלבנת כספים", והוא מקשה על חוקרים ותובעים לעקוב אחר הכסף. עם זאת, לעתים גורם פנימי חושף את הפעילות, כפי שקרה כשחושף השחיתויות האוורד וילקינסון גילה כיצד התרחשה הלבנת הכספים הגדולה בהיסטוריה: העברת 200 מיליארד דולר של כספים חשודים דרך סניף של דנסקה בנק באסטוניה בשנים 2015־2007. רוב ההון הזה הושג בדרכים מפוקפקות ממדינות ברית המועצות לשעבר, וייתכן שחלקו אף שייך לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. "אף אחד לא יודע איזה סכום עבר באמת", אמר בשנה שעברה וילקינסון, עובד לשעבר בדנסקה בנק, לפרלמנט הדני. "ברגע שהכסף נכנס למערכת הפיננסים העולמית – הוא נקי".

מלבין הכספים הידוע ביותר בבריטניה הוא בנק HSBC, שבשנים 2005־2010 עשה זאת עבור קרטלי סמים מדרום אמריקה. ב־2012 נקנס הבנק ב־1.9 מיליארד דולר על ידי ממשלת ארצות הברית. ואולם, הפרשה ההיא מתגמדת לעומת שערוריית דנסקה בנק. הכסף משערוריית דנסקה בנק יכול לשמש לרכישת HSBC ודנסקה בנק יחדיו.

הפרשה היתה סיפור חדשותי עצום בדנמרק ובאסטוניה, אך לא עוררה עניין ציבורי בבריטניה, מה שמעט מוזר בהתחשב בחלקה המשמעותי של בריטניה בה. כל חשבונות הבנק שעוררו את חשדו של וילקינסון הסתירו את זהותם מאחורי תאגידים שרשומים בבריטניה, בהם לנטנה טרייד – חברה שעשויה להיות קשורה לפוטין. בנובמבר אמר וילקינסון לוועדה של הפרלמנט האירופי כי המדינות שבהן רשומות החברות הללו אשמות באותה מידה. "הגרועה מכולן היא בריטניה. בריטניה היא פשוט בושה", אמר.

Yevhenii Dubinko / oleg7799 / i

לכאורה הממשלה הבריטית מתחייבת להילחם בפשעים פיננסיים, אולם מעורבותה בשערוריית הלבנת הכספים לא הוזכרה בפרלמנט ולא נידונה בממשלה. ואין זו הפעם הראשונה שחברות בריטיות היו מעורבות בהלבנת כספים. בין אלו שהשתמשו בחברות קש בריטיות להסתרת כספים היו ויקטור ינוקוביץ', נשיא אוקראינה לשעבר, ופול מנפורט, לשעבר מנהל קמפיין הבחירות של טראמפ, שנידון לארבע שנות מאסר בגין הונאת מס.

אין מנוס מהמסקנה כי הסובלנות הבריטית כלפי התנהגות זו היא מכוונת, מאחר שהכסף המלוכלך נכנס לכלכלת בריטניה. ואם כך, אין סיבה שפושעים רבי־עוצמה יהיו היחידים שמתעשרים מהאכיפה החלשה בבריטניה. גם אתם יכולים להקים חברת קש ולנקות את הכסף המלוכלך שלכם, באמצעות המדריך הבא שמסביר איך לעשות זאת בחמישה צעדים פשוטים.

שלב ראשון תשכחו כל מה שאתם יודעים

אם יש לכם שאיפות לגנוב הרבה מאד כסף, תשכחו ממזומן. כסף מזומן הוא דבר מסורבל, מסוכן ומגביל. אפילו אם דנסקה בנק היה משתמש בשטרות בעלי הערך הגבוה ביותר, 200 מיליארד דולר עדיין היו שוקלים כ־400 טונות – פי ארבעה ממשקלו של לווייתן כחול. זהו אתגר לוגיסטי רק להזיז את הכסף ממקום למקום, ובוודאי להחביא אותו. זה היה מושך גנבים ומעורר שאלות מרשויות המכס. לכסף אלקטרוני אין משקל, ולא משנה כמה יש ממנו, ולכן אם אתם רוצים לבצע פשע פיננסי משמעותי, תצטרכו חשבון בנק. אלא שהדבר יוצר בעיות אחרות: אם יש לכם חשבון בנק שמכם יתנוסס עליו, וכך הרשויות יוכלו לזהות אתכם.

ONYXprj / UnitoneVector / ne2pi

מעורבותכם בפשע תהיה ברורה וידועה לכל עם חשבון בנק הרשום על שמכם. שימוש בחברה כדי להסתיר את זהותכם משול לשוד המבוצע עם כפפות - לא נשארות טביעות אצבעות, כל עוד רישום הבעלות על החברה מוסתר מהרשויות

כאן נכנסות לתמונה חברות הקש. ללא חברה, יהיה עליכם לפעול כאינדיבידואלים, מה שאומר שמעורבותכם בפשע תהיה ברורה וידועה לכל הודות לחשבון הבנק הרשום על שמכם. שימוש בחברה כדי להסתיר את זהותכם משול לשוד המבוצע עם כפפות – לא נשארות טביעות אצבעות, כל עוד רישום הבעלות על החברה מוסתר מהרשויות. זוהי הסיבה שכל הנוכלים החכמים עושים זאת.

השאלה הבאה היא היכן תבחרו לרשום את החברה. אם תחפשו בגוגל חשבונות "אוף־שור" (Offshore Finance), תראו תמונות של איים טרופיים עם עצי דקל וחופים לבנים. מקומות אלה כונו בעבור "מקומות מוארים לאנשים מפוקפקים", ושם אנו מצפים למצוא חברות קש. במשך עשורים, מקומות כמו אנגווילה (אי בקריביים), איי הבתולה הבריטיים וגיברלטר מכרו חברות ששימשו אנשים כדי להסתיר את זהותם בעת ביצוע פשעים, אך בשנים האחרונות העולם השתנה. תחומי שיפוט אלה נכנעו ללחץ בינלאומי והם שומרים על תיעוד אמין של בעלי החברות, וכן חושפים את הרשומות לבקשת כוחות משטרה, כך שהמקומות האלה כבר אינם יעילים כפי שהיו בעבר.

אז לאן הולכים? ובכן, בפשעים פיננסיים, בריטניה היא ידידתכם הטובה ביותר. וזהו הסוד שעליכם לדעת כדי להיכנס לעסקי חברות הקש: במערכת רישום החברות הבריטית יש פרצות ענק – מהסוג שמאפשרות העברת מיליארדי יורו ללא חשש. הפרצה הזאת היא הסיבה לכך שחברות קש בריטיות משמשות לביצוע פשעים פיננסיים בעולם, החל בקלפטוקרטיה (שחיתות שלטונית) שמרוקנת מדינות, וכלה בנוכלים שמרמים פנסיונרים במעשי הונאה.

כך, השלב הראשון הוא לשכוח כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים על הלבנת כספים. חברות קש בימינו לא נמצאות באיים אקזוטיים מעבר לים, אלא בבנייני משרדים בפרברי לונדון. אם אתם רוצים להיכנס לעסקי הלבנת הכספים תשכחו ממעבר לקריביים: עדיף שתעשו את זה מהבית.

שלב שני: תקימו חברה

השלב השני קל למדי וכולל הקמת חברה באתר האינטרנט של רשם החברות בבריטניה (Companies House). באתר מופיעה רשימת כל החברות הרשומות בבריטניה, כולל פירוט של המבנה התאגידי של כל חברה, בעלי המניות, הדירקטורים, השותפים וכדומה, כך שכל אחד יכול לבדוק את מהימנותם. רישום חברה עולה 12 ליש"ט ומבוצע תוך פחות מ־24 שעות. לפי דו"ח עשיית עסקים השנתי של הבנק העולמי, בריטניה היא אחד מהמקומות הקלים ביותר בעולם להקמת חברה, כך שההליך הוא די פשוט.

כך לדוגמה, רישום חברה באיי הבתולה הבריטיים עולה 1,000 ליש"ט, ותצטרכו לעבוד דרך סוכן שיתעקש על בדיקת זהותכם לפני שיטפל בבקשתכם. הסכמים בינלאומיים דורשים מהסוכנים לוודא את זהות לקוחותיהם, ולערוך בדיקות מקדימות בדומה לבדיקות בפתיחת חשבון בנק. כיום, כמעט כל מקלטי המס המסורתיים חייבים לציית לחוקים בינלאומיים או שייכנסו לרשימות השחורות של הכלכלות המובילות בעולם, כך שיש פחות תחומי שיפוט שבהם אפשר לרשום חברת קש אנונימית באמת. המקומות שנותרו נראים כל כך חשודים, שחברה שרשומה שם למעשה זועקת "היזהרו, הונאה" לכל מי שינסה לעשות איתה עסקים.

אבל בריטניה היא יוצאת דופן. בעוד שהיא דחקה במקלטי המס לבדוק את לקוחותיהם, בריטניה עצמה לא טורחת לבצע את ההליך המעייף והיקר של "בדיקות נאותות". בעת רישום החברה שלכם באתר רשם החברות הבריטי, תצטרכו להציג נתונים כמו שם וכתובת. על פניו זה עלול להדאיג פושעים ונוכלים – איך החברה שהקמתם להלבנת כספים תוכל להסוות את זהותכם. להצהיר על שם וכתובת? אל תדאגו, פשוט המשיכו לקרוא.

שלב שלישי: תמציאו דברים

pikepicture / TarikVision / iSt

ממשלת בריטניה מחייבת כל מי שמקים חברה לציין מי הבעלים שלה. תיאורטית, החוק הזה אמור למנוע שימוש בחברות קש בריטיות כדי לבצע פשעים פיננסיים אנונימיים, אך החוק לא עוצר את ההונאות - אף אחד לא בודק אם סיפקתם מידע מדויק בעת רישום החברה

השלב השלישי הוא המסובך ביותר, ודווקא משום שהוא נראה קל מדי. מאז 2016 ממשלת בריטניה מחייבת כל מי שמקים חברה לציין מי הבעלים שלה: "האדם בעל השליטה המשמעותית ביותר בחברה". לפני כן, ניתן היה להחזיק בחברה באמצעות חברה אחרת, ואם החברה הזו לא היתה בריטית, הבעלים יכול היה להסתיר את זהותו. תיאורטית, החוק הזה אמור למנוע שימוש בחברות קש בריטיות כדי לבצע פשעים פיננסיים אנונימיים, אך החוק לא עוצר את ההונאות – אף אחד לא בודק אם המידע שסיפקתם בעת רישום החברה מדויק. אתם יכולים לומר כל דבר ורשם החברות יקבל את זה.

כך זה פועל: כשאתם רושמים את החברה, עשו טעויות. טעויות הקלדה נמצאות בכל מקום כשמתחילים לחפור לעומק בנתוני אתר רשם החברות. כך למשל, חוקרים רבים שניסו לפענח פרשיות הלבנות כספים במדינות ברית המועצות לשעבר הגיעו לבסוף לרופא שיניים בלגי, שחתימתו הופיעה על מאות אם לא אלפי חשבונות של חברות שונות, לרבות לנטנה טרייד. כשרופא השיניים אותר בשנה שעברה בבלגיה, הוא טען כי אין לו כל קשר לחברות.

מי שרשם את החברות היה יצירתי במיוחד בכל הקשור לאיות שמו של רופא השיניים. על כל מסמך שהוגש לרשם החברות הבריטי הופיעה חתימתו, אך שמו מאוית בשמונה דרכים שונות לפחות: Ali Moulaye, Alli Moulaye, Aly Moulaye, Ali Moyllae, Ali Moulae, Ali Moullaye, Aly Moullaye, Ian Virel. כשיש כל כך הרבה אפשרויות ליצירתיות, למה לא ליהנות?

בשוטטות באתר רשם החברות הבריטי, נתקלתי בבעל שליטה בשם Xxx Stalin, לכאורה צרפתי המתגורר בלונדון. ניתן היה להניח כי Xxx הוא אכן שם אמיתי, ושלמר סטלין היו הורים אקסצנטריים, אלמלא היה עולה מהרישומים כי תופעת ההורים בעלי הטעם המוזר בשמות היא למעשה די נרחבת. כך, Xxx Stalin הוביל אותי לבעל שליטה בחברה אחרת, אזרח קזחסטאן שגר בגרמניה ונקרא Kwan Xxx, ואז ל־Xxx Raven, משם ל־Tracy Dean Xxx ול־Jet Xxx, ולבסוף (כנראה דודן רחוק שלהם) מר Xxxx Xxx. בהמשך מצאתי עוד לא מעט שמות מוזרים: מר Mmmmmmm Yyyyyyyyyyyyyyyyyy, ומר Mmmmmm Xxxxxxxxxxx שכתובתו Mmmmmmm, Mmmmmm, Mmm, MMM.

אם היו אלה טרולים ברשת זה היה אולי מצחיק, אך ההשלכות של הרישומים הללו רציניות מאוד, כשחושבים על המטרה עבורה מוקמות החברות הללו. לחברות בע"מ ולשותפויות יש אחריות משפטית על חובותיהן, כך שבמקרה שהן פושטות רגל, המשקיעים לא פושטים רגל באופן אישי. זהו סוג של ביטוח – המדינה מקבלת על עצמה את האחריות על חובות היזמים, כדי לעודד יזמות. בתמורה היזמים מפרסמים פרטים על החברות שלהם, כך שכל אחד יוכל לבדוק את הרקע שלהם ולוודא שהם לא מנצלים את האמון שלנו.

המטרה של רישום בעל השליטה היא לעצור נוכלים שמנסים להסוות את זהותם מאחורי חברות קש. אך בעקבות כישלונו של רשם החברות בבריטניה בבדיקת זהות בעלי השליטה ואכיפת החוק, הם עדיין יכולים לעשות זאת. איך אזרחים יכולים למצוא אדם ששמו Xxxxxxxxxxx מהכתובת Mmmmmmm, Mmmmmm, Mmm, MMM?

Yevhenii Dubinko / oleg7799 / ON

גם כשהחברות מספקות שמות אמיתיים ולא אוסף רנדומלי של אותיות, המידע הוא לעתים קרובות בלתי אמין. כך למשל, חברה שנרשמה בספטמבר בשם אטלס אינטגרייט, הכריזה על בעלת שליטה שגילה לפי הרישום הוא חודשיים. בחודשיים הראשונים בחייה היא הספיקה גם להקים חברה וגם להתחתן, שכן היא רשומה כ־Mrs. במסמכי החברה רשום כי אדם זה "מחזיק בזכות, במישרין או בעקיפין, למנות או להרחיק רוב מהאנשים הזכאים לקחת חלק בהנהלת החברה". לא ברור איך תינוקת אמורה לעשות זאת.

זה לא מקרה בודד. גלובל וויטנס – ארגון חברתי למאבק בשחיתות – מצא כ־4,000 בעלי שליטה בחברות רשומות בבריטניה שגילם צעיר משנתיים. אחד אפילו לא נולד עדיין. החוקרים מצאו גם חמישה אנשים שכל אחד מהם הוא בעל שליטה ביותר מ־6,000 חברות. יש יותר מ־4 מיליון חברות באתר רשם החברות הבריטי – כך שמדובר בערימת שחת גדולה שניתן להסתיר בה מחט ללא קושי רב.

בכלל, אתם לא חייבים לרשום את שמו של בעל השליטה בחברה. מותר לחברה שלכם להכריז שזהותו של בעל השליטה אינה ידועה (כן, הבנתם נכון, זה פשוט לא הגיוני), או פשוט לקשור את החברה בשורה של חברות שרשומות במקומות שונים בעולם בקשר כל כך מסובך, שרק חוקרים עם אמצעים ברמה של ה־FBI יוכלו להתירו. זוהי הסיבה שהשלב השלישי חשוב כל כך. אם לא תוכלו לספק מידע מלא בעת רישום את חשבונות החברה, יקרוס הרעיון שמחזיק את כל החברה – שהוא לקבל הגנה מפני תביעות משפטיות מבלי לתת כלום בתמורה.

רגע, אל תתחילו עדיין: יש עוד שני שלבים כדי לוודא שאתם פועלים בצורה יעילה.

שלב רביעי: שקרו - אך עשו זאת בחוכמה

רוב המידע שהוצג כדוגמה במאמר הזה (כמו השמות הבדויים המוגזמים) לא יהיה יעיל לביצוע הונאה, כי ל מי שיסתכל עליו יבין שמדובר בחברה לא רצינית. לעומת זאת, קמברלנד קפיטל היא סיפור אחר לחלוטין – היא נראתה כמו חברה לגיטימית וחוקית לחלוטין.

החברה שלטה בחברה אחרת, טרופיקל טרייד, שבאוקטובר 2016 התקשרה לפנסיונרית של חברת הדואר בוויסקונסין והציעה לה להשקיע במוצר שיניב תשואה של 81%. סוכן מכירות של החברה דיבר עם האישה, שזוהתה במסמכי בית המשפט רק באותיות MJ, ונשמע לדבריה אמין למדי. "הוא דיבר על אשתו ומשפחתו", אמרה MJ למשטרה. לפי מסמכי בית המשפט, בנובמבר 2016 נתנה MJ לטרופיקל טרייד לגבות ממנה 34,500 דולר דרך כרטיסי אשראי של ויזה ומסטרקארד. כשניסתה להשיג בחזרה את כספה, הם התעלמו מהמיילים ששלחה והיא איבדה את הכסף.

MJ נפלה קורבן להונאת אופציות בינאריות – צורה של הימור על שוק המניות שכעת אסורה במדינות רבות, כולל ישראל, שבה היתה מבוססת רוב תעשיית האופציות הבינאריות. לפי נתוני ה־FBI, הנוכלים הוציאו מהקורבנות עד 10 מיליארד דולר בשנה. כשמשטרת ארצות הברית החלה לחפש את האנשים מאחורי קמברלנד קפיטל, החוקרים פנו לאתר רשם החברות הבריטי ומצאו כי מנהל החברה הוא אזרח אוסטרלי בשם מנפורד מרטין מפונדה.

כל חוקר היה מגיע למסקנה שמפונדה הוא בכיר בתעשיית האופציות הבינאריות, כי שמו הופיע על 80 חברות שרשומות בבריטניה ובעשרות תלונות לרשויות בעולם. נראה היה כי זוהי שערוריית ענק – הרגולציה הבריטית כה חלשה, עד שהיא אפשרה למפונדה לבצע הונאה גלובלית דרך חברות הרשומות בבריטניה. ואולם, המציאות היתה מדהימה עוד יותר: למפונדה לא היה קשר לעניין – גם הוא היה קורבן.

המשטרה חושדת שלאחר שמפונדה הכניס את פרטיו כדי להצטרף לאתר אופציות בינאריות, זהותו נגנבה כדי לרשום באמצעותה חברות בבריטניה. ההונאה נחשפה לאחר שתלונות של אזרחים לארגונים להגנת הצרכן הועברו למשטרת לונדון, שפנתה לרשויות באוסטרליה. אתר רשם החברות הבריטי מחק מאז את שמו של מפונדה ממסמכים של עשרות חברות, אך זה היה מאוחר מדי עבור MJ ובעלה, וקורבנות אחרים. קבוצה קטנה של המוחות מאחורי ההונאות נתפסה, אך הכסף שגנבו נעלם במבוך של חברות קש, והאנשים שעומדים מאחורי קמברלנד קפיטל מעולם לא זוהו.

"רוב חברות האופציות הבינאריות טוענות כי הן בריטיות. אנשים סומכים על חברה בריטית יותר מאשר על חברה ישראלית, בגלל המוניטין של בריטניה", אמר אלכס אריסטבי ממחלק ההונאה של משטרת לונדון. "בספרד או באיטליה, חייבים לעבור דרך עורך דין כדי לרשום חברה ברשם החברות. בבריטניה המידע מנודב על ידי הרושמים. אנשים לא מבינים את זה, הם חושבים שזה מידע שחקוק באבן".

כשאתם משקרים, עשו זאת בחוכמה. גנבו זהות של אדם אמיתי ושימו את שמו על מסמכי החברה. שכרו משרד שיקבל את הדואר של החברה. כך לדוגמה, משרדה של חברת לנטנה טרייד נמצא בפרבר הלונדוני הארו. המסמכים הפיננסיים שאתם מגישים ייראו טוב יותר אם ייבדקו על ידי חברת ראיית חשבון. הגישו מסמכים שנראים אמינים וטענו שחברת ראיית חשבון בדקה אותם. אף אחד לא בודק את המידע הזה, פשוט מצאו חברת ראיית חשבון באינטרנט וטענו כי היא עבדה עבורכם.

שלב חמישי: אל תדאגו

Yevhenii Dubinko / Warehouse / i

כאשר אתם משקרים, עשו זאת בחוכמה. גנבו זהות של אדם אמיתי ושימו את שמו על מסמכי החברה. הגישו מסמכים שנראים אמינים ותטענו שחברת ראיית חשבון בדקה אותם. אף אחד לא בודק את המידע הזה. תמצאו חברת ראיית חשבון באינטרנט, ותטענו כי היא עבדה עבורכם

אתם בטח חושבים שזה לא יכול להיות כל כך קל. בטח יעצרו אתכם, ישפטו וישליכו אתכם לכלא אם תנסו את חמשת השלבים. אך אם תבדקו מה עושים פקידי הממשל בפועל במקום להתייחס למה שהם אומרים, תתחילו להרגיש בטוחים יותר בעצמכם.

במשך עשור, המשרד לענייני עסקים הוזהר שוב ושוב כי בריטניה משמשת בית לחברות המבצעות פשעים פיננסיים, ועדיין לא נקט בצעדים משמעותיים לעצור זאת. ב־2011 החליט וינס קייבל לפתוח את אתר רשם החברות בבריטניה. כל מי שיש לו חיבור לאינטרנט בכל מקום בעולם יכול לרשום חברה בריטית בזמן הדרוש להזמנת כמה פיצות – ופחות או יותר באותו מחיר. בדיקות הנאותות נעלמו, כבר לא ביררו קשר בין אדם שאימתו את קיומו לחברה. ניתן לרשום חברה בבריטניה באותה קלות שבה פותחים חשבון בטוויטר. ההיגיון שמאחורי המהלך היה שהסרת המגבלות תשחרר את רוח היזמות החבויה באומה הבריטית ותקל עליה להפוך רעיונות לעסקים. אולם במקום לטפח דור חדש של אנשי עסקים בריטים, קייבל שחרר את הנוכלים.

השינוי הטכני הזה באחת הסוכנויות הממשלתיות לא הדאיג אנשים רבים בתחילה, חוץ מאלה שהבינו את משמעותו. אחד מהם הוא קווין ברואר, איש עסקים ממחוז וורויקשייר, שעוסק בהקמת חברות זה עשורים, וניסה להזהיר את כייבל מהסיכונים של המדיניות החדשה. ייתכן שברואר לא בחר בשיטה הטובה ביותר לאזהרה: הוא הקים חברה – ג'ון וינסנט קייבל סרוויס – שבה קייבל רשום כבעל המניות היחיד. אחר כך, הוא כתב לשר העסקים והסביר מה בדיוק עשה. הוא רצה להדגים את הקלות שבה ניתן להגיש מידע לא מאומת באתר רשם החברות, אך לא קיבל את התגובה שציפה לה. ג'ו סווינסון, חבר פרלמנט שעובד עם קייבל, כתב לברואר מכתב חריף בו אמר כי לא היה צריך לעשות זאת, והבטיח כי המערכת החדשה טובה מאוד. ברואר הבין שהממשלה לא תיקח את דבריו ברצינות.

ב־2015 עלתה לשלטון ממשלה בראשות השמרנים, וברואר החליט לנסות שוב את מזלו. הוא יצר חברה בשם קלברלי קלוגס ורשם כבעלי החברה את חבר הפרלמנט ג'יימס קלברלי, הברונית לוסי נוויל־רולפה, שהיתה שרת העסקים בממשלה, ודמות דמיונית של ישראלי בשם איברהים אדם. ברואר לא הצליח לעורר את תשומת לבם של השמרנים עם התרגיל הזה, כשם שלא הצליח עם קודמיהם. בעקבות זאת הוא החליט לוותר על ניסיונותיו להוכיח לממשלת בריטניה כי היא מניחה לאינסוף הזדמנויות הונאה לפעול ללא הפרעה.

למעשה יש הסבר פשוט לכך. בשנה שעברה אמר שר האוצר ג'ון גלן כי רשם החברות פשוט לא יכול להרשות לעצמו את בדיקת כל המידע שנרשם באתר, כי עלות הבדיקות תהיה מאות מיליוני ליש"ט בשנה. זו הגזמה מוחלטת: ארגונים נגד שחיתות מצאו כי המחיר יהיה נמוך בהרבה, ולמעשה הבדיקות יכסו את עלותן, שכן ההערכות הן כי כלל ההונאות עולות לבריטניה 190 מיליארד ליש"ט. הפגיעה בשאר האזרחים בעולם, מכך שבריטניה מאפשרת הלבנת כספים, גבוהה בהרבה.

עם זאת, הממשלה פעלה בנושא. מסירת מידע כוזב בעת רישום חברה היא עבירה פלילית הנושאת עונש מאסר בפועל של שנתיים. רשם החברות הודיע לרשויות על אדם מסוים שממשיך לעבור על החוק – קווין ברואר, האדם שניסה להתריע בפני הרשויות על הבעיה. הוא הודה באשמה במארס 2018 ונקנס ב־23,324 ליש"ט. בנוסף, רשם החברות הסיר את החברה שלו Brewer’s company National Business Register מרשימת הסוכנים להקמת חברות, מקור חשוב עבורו ליצירת עסקים. "יש סוכנים ברשימה הזו שהרשו למקרי הונאה רבים להתרחש, ואותי הוציאו מהרשימה בגלל שחשפתי את זה. זה בלתי נתפש עבורי שהרשויות מתעלמות מהפעילות הזאת. האם זה מכוון? אני לא רוצה להאמין בזה, אבל אין לי דרך אחרת להסביר את זה".

אנחנו לא יודעים את התשובה, אך זה כן מלמד אותנו משהו על שלב 5: אל תדאגו. בצעו כמה הונאות שתרצו, מלאו את הכיסים, הסיבה היחידה שלמישהו יהיה אכפת היא אם תחוללו מהומה. ואיזה מין נוכל יעשה דבר שכזה? 

תרגום: יוסף חרש

הרשמה לניוזלטר

זה מה שקוראים באקוסיסטם: סיכום שבועי בנושאי טכנולוגיה והיי-טק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות