רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתידות: עד גיל 71 תהיו חנוקים, רעבים וחולים

לכתבה
יתוש אדס מצרי בלומברג

דו"ח שחיברו מומחי אקלים ורופאים מזהיר כי ילדינו יסבלו לא רק מזיהום אוויר, מזג אוויר קיצוני ומחסור במזון, אלא גם משלל מחלות שישגשגו בעקבות ההתחממות הגלובלית

8תגובות

על סף העשור החדש, אנו עדים לרגע חסר תקדים שבו קריאה צלולה וברורה לממשלות העולם מגיעה מילדים שזיהו כי העתיד שלהם ושל הדורות הבאים צפוי להיות עגום ביותר, בגלל האיום על משאבים חיוניים (אוויר, מים ומזון). ערים שסובלות מזיהום גבוה בהרבה מהרמה המותרת בזמן שהאוכלוסייה מוסיפה לצמוח, ערעור של הביטחון התזונתי, צמצום החללים הירוקים, חוסר איזון בגישה לשירותי בריאות ופגיעה מתמשכת בזכות לחיות, לנשום, לאכול ולשחק – כך ייראו חייהם של ילדי העתיד.

"ילד שנולד היום יגדל בעולם חם כבארבע מעלות לעומת התקופה הפרה־תעשייתית. אנו יודעים שזה יהיה קטסטרופלי מבחינת בריאות הציבור", אמר בנובמבר ניק ווטס, מנכ"ל פרויקט Lancet Countdown, במסיבת עיתונאים שנערכה לרגל פרסום הדו"ח השנתי החדש של כתב העת הרפואי "לנסט". "יש לכך פוטנציאל לפגוע בשיפורים שחלו ב־50 השנים האחרונות בבריאות הציבור, ולערער את כל מערכות הבריאות שאנו מסתמכים עליהן".

הדו"ח, הבודק את השפעת שינויי האקלים על הבריאות, התמקד הפעם בהשלכות השליליות על בריאות הילדים של העתיד. בכתיבתו השתתפו כ־120 מומחים, בהם רופאים, מומחי אקלים וכלכלנים, מ־35 מוסדות, כולל ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי, יוניברסיטי קולג' לונדון ואוניברסיטת צינהואה בבייג'ין. נבחנו בו 41 אינדיקטורים, כולל מזג אוויר קיצוני כגון בצורת, מגמות בתחום האנרגיה כמו השימוש בדלק, וההשפעות החקלאיות כדוגמת שינוי בתנאי גידול היבולים. המסקנה העיקרית של הדו"ח היא שמשבר האקלים, שכבר פוגע בבריאות של ילדי העולם, צפוי לעצב את הבריאות של דור שלם. עם זאת, יש בו גם קרן אור: "נקיטת פעולות שתואמות את המסלול שהציבה אמנת פריז כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית מתחת ל־2 מעלות צלזיוס עשויה לאפשר לילד שנולד היום לגדול בעולם שיגיע לאפס פליטות פחמן עד הגיעו לגיל 31 ולהבטיח עתיד בריא יותר לדורות הבאים", נכתב בדו"ח.

"ילדים חשופים במיוחד לסיכוני בריאות כתוצאה משינוי האקלים", אומר ניק ווטס, מנכ"ל ארגון Lancet Countdown. "הנזק שנגרם בילדות המוקדמת הוא מתמיד וחודרני, עם השלכות בריאותיות שיימשכו לאורך כל החיים"

"השנה, ההשפעה המואצת של שינויי האקלים נהפכה לברורה מאי פעם", אמר פרופ' יו מונטגומרי, מנהל המכון לבריאות ציבורית ביוניברסיטי קולג' לונדון ויו"ר משותף של הפרויקט, לאתר "קליימט סנטר". "הטמפרטורות הגבוהות ביותר שנמדדו אי פעם במערב אירופה, שריפות בסיביר, קווינסלנד וקליפורניה גרמו לאסתמה חמורה, לזיהומים בדרכי הנשימה ולמכות חום. גובה פני הים עולה בשיעור מדאיג. הילדים שלנו מזהים את מצב החירום ודורשים שנגן עליהם. אנחנו חייבים להקשיב ולהגיב".

כדי שהעולם יעמוד ביעדי האקלים של האו"ם ויגן על הבריאות של הדור הבא, השימוש באנרגיה חייב להשתנות באופן קיצוני ובמהירות, מזהיר הדו"ח. קיצוץ שנתי של לפחות 7.4% מפליטות הפחמן בשנים 2019־2050 הוא הדרך היחידה להבטיח שההתחממות הגלובלית תוגבל ל־1.5 מעלות צלזיוס. לעומת זאת, אם העולם יבחר להמשיך לדבוק בגישת "עסקים כרגיל", עם פליטות פחמן גבוהות ושינויי אקלים מתמשכים, הרי שיהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על בריאותם של בני הדורות הבאים. "הנזק שנגרם בילדות המוקדמת הוא מתמיד וחודרני, עם השלכות בריאותיות שיימשכו לאורך כל החיים", אומר ווטס. "ללא פעולה מיידית של כל המדינות וקיצוץ של פליטות גזי החממה, שינוי האקלים יגדיר את הבריאות של דור שלם".

ילדים יהיו בין הנפגעים באופן החמור ביותר מהפגיעה ביבולים. ככל שהטמפרטורות ימשיכו לעלות, היבולים יתכווצו – מה שיאיים על הביטחון התזונתי ויגרום לעלייה במחירי המזון. ב־30 השנים האחרונות חלה צניחה בפוטנציאל היבול של התירס (שירד ב־4%), חיטת חורף (ירידה של 6%), פולי סויה (ירידה של 3%), ואורז (ירידה של 4%). תינוקות וילדים קטנים הם בין אלה שמושפעים בצורה הקשה ביותר מתת־תזונה ומבעיות בריאותיות הקשורות בה, כמו עיכוב בגדילה, מערכות חיסוניות חלשות ובעיות התפתחות בטווח הארוך. "הגוף והמערכת החיסונית של הילדים עדיין מתפתחים, מה שמותיר אותם פגיעים יותר למחלות ומזהמים סביבתיים", אומר ווטס.

בין היתר, ילדים יהיו חשופים במיוחד למחלות זיהומיות ששכיחותן מטפסת בשל העלייה בטמפרטורות והשינוי בדפוסי הגשם. כך למשל, חיידקים מסוג ויבריו – המפורסם בהם הוא ויבריו כולרה, גורם מרכזי למחלה המידבקת שקוטלת עד כ־150 אלף איש בשנה – משגשגים הודות לשינוי האקלים. ב־20 השנים האחרונות עלתה השכיחות על דיווח של מקרי הדבקה בחיידק, בין היתר במדינות אירופה הצפונית, שבהן לא היה נפוץ בעבר. במחקר שהתפרסם בקיץ 2016, גילו חוקרים שהשכיחות הגוברת של מקרי הדבקה בחיידק ברחבי העולם אינה מקרית: ככל שמי האוקיינוס מתחממים, כך עולה ריכוז חיידקי הוויבריו במים. מחלה נוספת שמתפשטת במהירות רבה בשל שינוי האקלים היא קדחת דנגי, מחלה נגיפית שמועברת באמצעות יתושים מהסוג אדס. מאז שנת 2000 הצליחו היתושים לחדור לאזורים חדשים באירופה בגלל תנאי אקלים מתאימים יותר, וכיום מחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון.

עוד נכתב בדו"ח כי ילדים שנולדו בשנים האחרונות ינשמו אוויר רעיל יותר בשל השימוש בדלקי מאובנים והעלייה בטמפרטורות. איכות האוויר הגרועה תפגע בעיקר בצעירים מאחר שהריאות שלהם עדיין מתפתחות, מה שעלול להוביל לתפקוד ירוד של הריאות, אסתמה חמורה ועלייה בסיכון ללקות בהתקפי לב ושבץ. על פי הדו"ח, בעוד פליטות הפחמן הדו־חמצני הגלובליות מדלקי מאובנים ממשיכות לטפס (עלייה של 2.6% עד כה השנה לעומת 2016־2018), אספקת האנרגיה מפחם עולה גם כן (עלייה של 1.7% לעומת 2016־2018). לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום האוויר גורם כיום ל־7 מיליון מקרי מוות בשנה; כ־90% מהילדים בעולם חשופים לזיהום אוויר; וכ־80% מבין תושבי הערים שמודדות את זיהום האוויר חשופים לזיהום שחורג מעבר לרף שנקבע על ידי ארגון הבריאות כמסוכן.

לסכנות הללו יש להוסיף גם את הסיכון הגובר של הצפות ושיטפונות, בצורת ממושכת ושריפות. ב־152 מתוך 196 מדינות כבר חלה עלייה במספר התושבים החשופים לשריפות – כשהעלות הפיננסית לנפש היא גבוהה פי 48 מאשר במקרה של שיטפונות. ב־2018, היו 220 מיליון חשיפות לגלי חום ברחבי העולם, שיא חדש לעומת השיא של 209 מיליון חשיפות לגלי חום שנרשמו ב־2015. מבוגרים הסובלים מבעיות בריאותיות כרוניות וגרים בערים באירופה ובמזרח הים התיכון הם הפגיעים ביותר למחלות שקשורות לחום כמו שבץ ומחלות כליה.

דרושה פעולה דחופה

העורך האחראי של כתב העת "לנסט", ד"ר ריצ'רד הורטון, קורא לגיוס כללי: "משבר האקלים הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות האנושות כיום, אך העולם עדיין לא ראה תגובה של הממשלות שתואמת את ההיקף חסר התקדים של האתגר שמולו ניצב הדור הבא", הוא כותב בדו"ח. "קהילות המחקר וקהילות הבריאות הגלובליות צריכות להתאחד כעת ולקרוא תיגר על המנהיגים הבינלאומיים, כדי שיגנו על האנושות מפני האיום המיידי על הבריאות בגיל הילדות ולאורך החיים".

ד"ר סטלה הרטינגר, אף היא בין מחברי הדו"ח, מוסיפה: "הדרך שבה העולם בוחר כיום להתנהל תכתים את העתיד של הילדים שלנו בצורה בלתי־הפיכה. אנחנו חייבים להקשיב למיליוני הצעירים שיצרו את גל שביתות בתי הספר כמחאה על משבר האקלים. כדי להבטיח שהבריאות של ילד שנולד היום לא תוגדר על ידי שינויי האקלים, נדרשת עבודה של 7.5 מיליארד בני האדם שחיים כיום".

למרות היקף האתגר, הדו"ח מספק גם סיבה לאופטימיות זהירה – צמיחה באנרגיות מתחדשות היתה אחראית ב־2018 ל־45% מהצמיחה הכוללת בייצור החשמל (אנרגיות רוח ושמש היו אחריות על 27% מתוך 45%); השימוש בחשמל כדלק לתחבורה בכבישים צמח בכ־21% ברחבי העולם מ־2015 ל־2016; וחשמל שמיוצר בטכנולוגיות מופחתות פחמן היה אחראי על שליש מכלל ייצור החשמל ב־2016. 

יותר מסוכנים
השינויים בפוטנציאל ההעברה של מחלות אצל יתושי אדס מצרי ויתוש הטיגריס האסייתי
אדס מצרי טיגריס אסייתי
באחוזים

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו ותקבלו מדי יום את הכתבות הכי אהובות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות