רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגאות הגדולה: מאות ערים יוצפו וגלי פליטים יזעזעו את היציבות העולמית

לכתבה
מסגד שהוצף בצונאמי בעיר פאלו שבאינדונזיה, 2018 בלומברג

עד אמצע המאה ה-21 יעלה מפלס מי הים בכחצי מטר בעקבות ההתחממות הגלובלית. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל ההשלכות יהיו הרסניות והעלות הכלכלית לערים עלולה להגיע לטריליון דולר בשנה

6תגובות

"זה היה כמו סוף העולם", אומרת נורהאיאטי, ומייבשת את הדמעות באמרת החיג'אב שלה. ב־31 בדצמבר כיסו עננים שחורים את השמיים מעל בירת אינדונזיה, ומהם ירדו על העיר 377 מילימטר של גשם ביממה – כמות שיא מאז התחילו המדידות ב־1886, על פי הסוכנות המטאורולוגית הארצית.

אינדונזיה נמצאת במרוץ נגד עליית פני הים, שמאיימת להשקיע חלקים גדולים מעיר הבירה ג'קרטה, עד 2050. במשך יותר מעשור, סדרה של שיטפונות הרסה בתים, כלי רכב ועסקים, בעיקר בשכונות העניות של העיר. כמה מהשיטפונות האלה היו קטלניים: ב־2007 נהרגו 80 בני אדם בשיטפונות בג'קרטה וכ־70 אלף בתים הוצפו; ב־2013 היה מניין ההרוגים 47, לאחר שגשמים עזים גרמו לקריסתו של סכר מקומי; בשיטפונות בדצמבר האחרון מתו לפחות 67 איש, וכ־400 אלף נאלצו לעזוב את בתיהם ולחפש מקלט במקום אחר. באפריל החליטה ממשלת אינדונזיה שהעיר לא תוכל להתמודד עם האתגר של עליית פני הים, והודיעה על תוכנית בת 33 מיליארד דולר להעתקתה למיקום חדש במזרח קלימנטן, מחוז באי בורנאו. הקמת עיר הבירה החדשה צפויה להתחיל ב־2021.

בצד השני של העולם, ספר הטלפונים של אזור נורדווארד בהולנד הוא תיעוד של קהילה שכבר אינה קיימת. בעבר היה זה אזור חקלאי משגשג בדרום מערב המדינה, אך כעת נורדווארד היא אדמת ביצה שמיועדת לנקז אליה שיטפונות, במטרה לשמור על הערים הסמוכות יבשות. "לפני כמה שנים, כשהייתם מגיעים לאזור הזה, הייתם רואים חוות גדולות ויפות ושדות של תפוחי אדמה ובצלים", אומר סטן פליקארס, רפתן שמתגורר בסמוך. "כיום לא נותר שם כלום".

הולנד נאלצת כעת להשתמש שוב בשיטה נושנה שנקראת "כיבוש הים", ובאמצעותה יובשו האדמות במדינה שכ־40% משטחה היה מכוסה במי ים. אלא שכיום היא משתמשת בה באופן ההפוך: ההולנדים מתחילים לאפשר למים לזרום ליבשה. הם החליטו לחיות עם הטבע במקום להילחם מלחמה חסרת סיכוי. עליית גובה פני המים בימים ובנהרות אינה מותירה להם ברירה. מחסומים נגד מי הים מילאו בחצי המאה האחרונה את המשימה שלשמה נועדו, אבל מתברר שהם גורמים לשיבושים אקולוגיים ושגובהם מוגבל, בה בעת שהמים מוסיפים לעלות. במקום למנוע הצפות, ההולנדים פונים כעת לגישה של הצפות מבוקרות.

BRICE RODIERE/רויטרס

אזור נורדווארד הוא כיום תמונה של העתיד שעמו מתמודדת הולנד: לאור התחזית לעלייה חסרת תקדים במפלס הים כתוצאה משינוי האקלים, הממשלה נמצאת כעת במרוץ נגד השעון למציאת פתרונות שיעזרו לה לשמור על אחת מהמדינות העשירות בעולם מפני שקיעה בממי הים הצפוני.

על פי מחקר שפורסם באוקטובר בכתב העת המדעי Nature Communications, המשך עליית פני הים מעמיד בסכנה את בתיהם של כ־300 מיליון בני אדם ברחבי העולם – יותר מפי שלושה מהמספר שבו נקבו הערכות קודמות. כמחצית ממספר זה חיים כיום באזורים שעד אמצע המאה כבר יהיו מתחת לפני הים בשעת השיא של הגאות. לדברי החוקרים, ללא הפחתה משמעותית בהיקף פליטות הפחמן, בתוספת חיזוק וייצוב חופים, כל הערים הגדולות שנמצאות בסמוך לחופים יהיו עד 2050 בסכנה הצפה לפחות פעם בשנה, וחלקן יימחקו מהמפה לגמרי. המחקר התבסס על מודלים מתקדמים המסתמכים על בינה מלאכותית לחישוב ההשפעה שתהיה לעליית פני המים על בני אדם שחיים לאורך חופים.

העתיד
שאיננו
רוצים ההשלכות
של עליית
פני הים

השינויים הגדולים ביותר צפויים להתרחש באסיה, שם מתגוררת מרבית אוכלוסיית העולם. עד 2050, הסיכון לשיטפון שנתי בבנגלדש יגדל פי שמונה, בהודו פי שבעה, בסין פי שלושה ובתאילנד פי 12. בתאילנד, יותר מ־10% מהאזרחים חיים כעת באזורים שיהיו מועדים להצפה ב־2050, בניגוד ל־1%, לפי הערכות קודמות. בנגקוק נמצאת בסיכון מיוחד. כמעט רבע מאוכלוסיית ווייטנאם, כ־20 מיליון איש, חיים באזורים מוצפים, ובהם גם הו צ'י מין סיטי – המרכז הכלכלי של המדינה. ואולם, הסכנה של הצפה תמידית אינה מוגבלת לאסיה. על פי קליימט סנטרל, ארגון חדשות שלא למטרות רווח, המתמקד באקלים, ב־19 מדינות – מניגריה וברזיל ועד למצרים ובריטניה – צפויים שטחים שבהם מתגוררים כיום לפחות מיליון בני אדם לשקוע מתחת לפני הים בשעת השיא של הגאות עד סוף המאה ה־21.

נזק בשווי 8% מהתמ"ג

עלייה מסוימת בגובה פני הים היא בלתי נמנעת, בשל ההתחממות הגלובלית והנמסות הקרח שנגרמת עקב עשורים של פליטות גזי חממה מזהמים. הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) חזה בספטמבר עלייה של 30־60 ס"מ בגובה פני הים עד 2100, אם מדינות ימלאו את התחייבויותיהן במסגרת אמנת פריז לקצץ פליטות. ככל שהפליטות ייעלמו מהר יותר, כך יפחת הסיכון של עלייה בלתי ניתנת לשליטה בפני הים. אך עד כה, העולם המפותח אינו עומד ביעדים שהציב לעצמו. לפיכך מסיקים חברי הפאנל כי אם יימשכו פליטות הפחמן בקצב הנוכחי, תחול עלייה של 84 ס"מ בגובה פני הים עד 2100, ושל כ־5.4 מטרים עד 2300. הדו"ח ציין גם כי עד סוף המאה ה־21, פני הים הגבוהים יגרמו לעקירתם של כ־680 מיליון בני אדם שמתגוררים באזורי החוף, ושל 65 מיליון תושבים של מדינות אי קטנות.

הסיבה העיקרית לעלייה במפלס הים, על פי הפאנל, היא המסתן של תכסיות הקרח היבשתיות בגרינלנד ובאנטארקטיקה, שנמסות כעת בקצב מהיר פי שישה מזה שנמדד לפני ארבעה עשורים. מאז 1998, אחת השנים החמות בהיסטוריה, פרסמו חוקרים לפחות 29 הערכות שונות על התרומה של המסת תכסיות הקרח היבשתיות לעליית גובה פני הים – החל מ־1.9 מילימטר ועד ל־0.2 מילימטר בשנה. ההערכה המשולבת היא כי מאז 1992 תרמו הקרחונים הנמסים בממוצע 0.59 מילימטר לגובה פני הים בכל שנה. עם זאת, אין זה הגורם היחיד לעלייה במפלס מי הים. העלייה בטמפרטורות האוקיינוסים, שסופגים 93% מהחום הנוסף שנלכד בכדור הארץ בשל גזי החממה, תורמת אף היא לעליית המפלס, וזאת ללא קשר להמסת הקרח – פשוט מאחר שמים מתרחבים כשהם מתחממים.

האתר TheCityFix מונה חמש ערים גדולות שנשקפת להן סכנה קיומית בשל עליית פני הים: גואנגז'ו שבסין, עיר נמל הצומחת במהירות, עם אוכלוסייה של כ־15 מיליון איש; ניו אורלינס וניו יורק בארצות הברית; מומבאי, העיר המאוכלסת ביותר בהודו עם כ־12 מיליון תושבים; ואוסקה, עיר נמל ומרכז פיננסי חשוב ביפן, שנמל התעופה הבינלאומי שלה, קנסאי, כבר הוצף בספטמבר לאחר סופת טייפון.

ALBERTO LINGRIA/רויטרס

ההערכות של העלות הכלכלית העתידית של עליית פני הים הן מגוונות, בהסתמך על כמות הפליטות והעלייה המוערכת כתוצאה מכך, ועל גורמים אחרים, כמו צמיחת האוכלוסייה העתידית, חדשנות והגירה. כמה תחזיות מציינות כי השיטפונות יגרמו להפסדים של טריליוני דולרים בכל שנה עד סוף המאה. מאמר שפורסם ביולי 2018 בכתב העת המדעי Environmental Research Letters צפה כי העלייה החציונית בפני הים בעולם תסתכם ב־52 ס"מ אם הטמפרטורה תעלה ב־1.5 מעלות צלזיוס עד 2100, וב־63 ס"מ אם העלייה תגיע ל־2 מעלות. מחברי המאמר חישבו כי הפער בין שני התרחישים מגלם פוטנציאל להפסדים נוספים של 1.4 טריליון דולר בשנה (0.25% מהתמ"ג הגלובלי). אם ההתחממות תהיה מעל 2 מעלות צלזיוס, העלות הגלובלות השנתיות של שיטפונות תזנק ל־14 טריליון דולר בשנה.

מהמחקר עולה גם כי מדינות בעלות הכנסה בינונית־גבוהה צפויות לחוות את העלייה הגדולה ביותר בעלויות השנתיות של נזקי שיטפונות (עד 8% מהתמ"ג), כשסין צפויה להיות הקורבן העיקרי. בפועל, העלויות יכללו לא רק נזק פיזי מיידי לבניינים ותשתיות, אלא גם את עלות ההסתגלות. שיטפונות עלולים להיות יקרים מאחר שהם מסוגלים לעקור ממקומן כלכלות יצרניות שמסתמכות, למשל, על קרבה לחוף הים. שיטפונות יכולים גם לשבש את שרשרות האספקה הגלובליות על ידי הגבלת גישה לנמלי ים ותחבורה.

עליית פני הים יכולה גם לייצר משברים הומניטריים על ידי עקירה של מיליוני בני אדם מבתיהם והמסורות שלהם, ועשויה להיות להם גם השפעה פוליטית, שכן עקירה מאזורי החוף עלולה לצמצם את בסיסי המס המקומיים, ולהקשות על הרשויות המקומיות לשלם עבור מוצרים ציבוריים כמו חינוך. סכסוכים בינלאומיים עלולים לפרוץ סביב סוגיות כמו אזורי דיג ומשאבים אחרים של האוקיינוס. הגירה מסיבית בעקבות הצפת ערים יכולה גם לעצב את הפוליטיקה הלאומית. השפעת גל ההגירה מהמזרח התיכון על הבחירות באירופה בשנים האחרונות עלולה להחוויר לעומת זו של ההגירה שתיגרם בעשורים הבאים כתוצאה מעליית פני הים, כשמיליוני בני אדם ינסו להימלט מהים הגואה – בתוך הגבולות ומחוץ להם.

קיצוץ עמוק ומיידי בפליטות הפחמן הגלובליות יכול להפחית את הסכנות שניצבות בפני האנושות כתוצאה מהעלייה ברמת פני הים במאה הנוכחית. קיצוצים כאלה אמורים להפחית עד סוף המאה את מספרם הכולל של האנשים המאוימים על ידי שיטפונות שנתיים והצפות ל־20 מיליון. כמובן, קיצוץ חד בפליטות יתרום לא רק לעצירת עליית פני הים, אלא גם יפחית את הסכנות שמציב שינוי האקלים. אם הממשלות אכן רוצות להגביל את ההשלכות העתידיות כתוצאה מהצפות ושיטפונות, הן יכולות להימנע מבנייה חדשה באזורים שנמצאים בסכנה חמורהה של הצפה, ובמקביל להגן, להעתיק או לזנוח תשתיות ויישובים. עליית פני הים היא סכנה בטווח הקרוב: הקהילות חייבות לבצע בחירה לא רק בשביל הדורות הבאים, אלא גם בשבילן. 

הסוף של ערי החוף
ערים שייפגעו מעליית
פני הים עד 2050

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות