כחלון א' וכחלון ב' - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון א' וכחלון ב'

אחרי הבחירות, לשר האוצר של מחצית הקדנציה הראשונה יהיו כמה שאלות קשות לזה שישב בכיסא שלו במחציתה השנייה

4תגובות

התפישה המקובלת לגבי שר האוצר משה כחלון היא כי הנהיג מדיניות פופוליסטית שהתמקדה בסוגיות מיקרו, ובעיקר בכאלה שקשורות ישירות לכיס של האזרח הישראלי: הנחות לרוכשי דירות מחיר למשתכן; הפחתת מכסים על מכשירי סלולר ובגדי ילדים; מאבק עיקש למנוע מתנובה לייקר מוצרי חלב שמוטל עליהם פיקוח מחירים; והעלאת שכר המינימום ושכר חיילי החובה. למעשה, אם נמנה את האנשים שכיסם התמלא בכמה שקלים בזכות כחלון, ונבקש מהם להצביע עבורו בבחירות לכנסת, הוא עשוי לקבל לפחות 15 מנדטים. אז איך זה שהסקרים הכי אופטימיים צופים לו חמישה מנדטים לכל היותר? הרי פופוליזם אמור להיות מתורגם מתישהו למנדטים, לא לאיבוד מחצית מאלה שכבר יש שלך.

תומר אפלבאום

את הקדנציה של כחלון במשרד האוצר צריך לחלק לשתי תקופות: התקופה הראשונה, עד המחלוקת שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על סגירת תאגיד השידור הציבורי, היתה התקופה היסודית והרצינית. הוא ניגש אליה בחיל ורעדה, הפגין אחריות תקציבית (ונהנה מקצת מזל בזכות אקזיטים ופעולות של רשות המסים שהזרימו לקופת המדינה הכנסות גדולות ובלתי מתוכננות), וסימן לעצמו שתי משימות עיקריות – לטפל בשוק הדיור ובמערכת הבנקאות.

בשני המקרים כחלון זיהה מראש את כיסי ההתנגדות והמכשולים שצפויים לו בדרך. לכן הוא ריכז במשרד האוצר את כל סמכויות התכנון והשיווק של הקרקעות, מתוך הבנה ששם טמון הפתרון לבלימת העלייה במחירי הדירות. במקביל הוציא לדרך את ועדת שטרום, שנדרשה להמליץ על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ועל דרכים להגביר את התחרות באשראי הצרכני.

שני התחומים התגלו מהר מאוד כשונים ומורכבים הרבה יותר משוק הסלולר. מול בנק ישראל נתקל כחלון בקשיים במציאת פתרונות שיניחו את דעתו של הבנק המרכזי מפני תחרות לא מבוקרת בשוק האשראי, ובשוק הדירות הוא עשה טעות כששם את כל הז'יטונים שלו על פרויקט מחיר למשתכן. התברר שלמרות ריכוז הסמכויות במשרד האוצר, הוא לא מצליח לשווק מספיק קרקעות, והפניית הקרקעות הפנויות למחיר למשתכן גורעת אותן מהבנייה הפרטית הלא מסובסדת ומהבנייה של דירות להשכרה. שוק הדירות נקלע למצב מעוות: מצד אחד, מחיר למשתכן לא מצליחה לספק מספיק דירות (יש ויכוח גם על איכות הדירות ועל השאלה אם ההטבה הזו הולכת לאנשים הנכונים – מבקר המדינה בוחן את ההחלטות בפרויקט); מהצד האחר, הקבלנים, שלא אוהבים את הפרויקט, צמצמו את התחלות הבנייה כי רבים מהקונים מחכים להגרלות של מחיר למשתכן. מעבר לכך, לא נוצר שוק שכירות מוסדר בהיקפים שהיו עשויים להקל קצת את הלחץ על הזוגות הצעירים שנדחפו להגרלות כדי לא לפספס את ההטבה – הרי ידוע ששר חדש לא מחויב להחלטות ולתוכניות של קודמו. מהלך נכון של כחלון היה לבלום את המשקיעים ואת אספני הדירות באמצעות העלאת מס הרכישה ובחקיקת החוק למיסוי בעלי שלוש דירות ומעלה. בג"ץ אמנם פסל את החוק בגלל פגמים בחקיקתו ועתירות של מפלגת העבודה (הסוציאל־דמוקרטית לכאורה), אבל המסר עבר והמשקיעים התרחקו משוק הדירות.

איור: דורון פלם

קו פרשת המים היה הסאגה סביב תאגיד השידור הציבורי. לכאורה, אירוע לא חשוב ולא רלוונטי לשר האוצר; בפועל – שבר גדול מאוד ביחסיו של כחלון עם נתניהו. ראש הממשלה רצה לסגור את התאגיד ולא לתת לו לקום, כחלון התנגד ודרש להמשיך בתוכניות כרגיל. לפתע מצא עצמו כחלון תחת לחצים לגבי סוגיות כמו מי יהיה מנכ"ל התאגיד, מי יהיה עורך החדשות שם ועד כמה עצמאית תהיה מחלקת החדשות שלו. הוא ידע שאלה אינן סוגיות תקציביות אלא מדיניות ברורה של נתניהו, שמטרתה לעשות הכל כדי לשלוט בתאגיד ולהפוך אותו לזרוע תקשורתית שכפופה לו ולמרותו. ברגעים מסוימים, היה נדמה לכחלון שנתניהו מוכן לפרק את הממשלה על הסוגיה הזו. בסופו של דבר, התאגיד הוקם, אך כחלון יצא חבול מהעימות הזה, ועם מסקנה ברורה: נתניהו מסוגל לפרק את הממשלה בכל עת, ועל סוגיות שבעיניו היו תמוהות לגמרי.

זה הרגע שבו פשט כחלון את מדי שר האוצר האחראי, ולבש את גלימת הפוליטיקאי נטו. הוא החליט לקדם מדיניות וסדר יום עצמאי לקראת בחירות. הוא לא ידע מתי הן יגיעו, אך ידע שעליו להיות ערוך אליהן. שם החלה התקופה הפופוליסטית עם מבצעי ה"נטו הוזלות" למיניהם, העמקת ההימור של כחלון על פרויקט מחיר למשתכן, וגם כניעה לסחטנות תקציבית מצד ההסתדרות ובן בריתו אז, אבי ניסנקורן. אחת לכמה שבועות יו"ר ההסתדרות הפציע עם סכסוך חדש, איומים ורעשים, ואחרי כמה ימים הכל נסגר עם חיוך רחב ומצולם לשביעות רצונו של ניסנקורן.

הרגע המטריד ביותר בקדנציה של כחלון היה הסכם השכר של השוטרים וגמלאי המשטרה, המוסד והשב"כ – אירוע שעלותו למשק 22 מיליארד שקל. המדינה לא התגוננה כראוי והפסידה בבית הדין לעבודה בתביעת ארגוני הביטחון. אולם, בית הדין לא פסק שעליה לשלם את הסכום המטורף הזה, אלא פשוט למצוא הסדר. כחלון ואנשי משרדו סברו שיש למצוא הסדר כזה ולא לשלם את תוספת השכר המדוברת. הם שכנעו את נתניהו והחליטו להיאבק, אבל ברגע מסוים כחלון העריך שנתניהו ייתן לו לספוג את האש לבדו ולא יתייצב לצדו. כך החליטה הממשלה לשלם את התוספת ולקצץ בשירותים חברתיים אחרים. זה היה אחד הרגעים הכי ציניים בממשלה היוצאת. שני אנשים שמאמינים בקו מסוים, אך לא מאמינים זה לזה, עושים את הדבר ההפוך לאינטרס הציבורי, רק כי אף אחד מהם לא מוכן להיות השוטר הרע, ובטח לא מוכן שהשני יהיה השוטר הטוב.

השרים משה כחלון ויפעת שאשא-ביטון בפרויקט של מחיר למשתכן בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ

כחלון מסיים את הקדנציה שלו עם הישג של הפרדת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד מבנק לאומי – מהלך ששר האוצר הבא יידרש לתמוך בו כדי להבטיח את הצלחתו – ועם ירידה קטנה במחירי הדירות בשנה האחרונה. תקציבית הוא משאיר בור של 10 מיליארד שקל השנה, וסכום זהה בשנת התקציב 2020 שעל הממשלה הבאה יהיה לסגור. הוא לא היה שר אוצר גרוע כפי שטוענים כלפיו כמה פרשנים, ובתקופה הראשונה הוא פעל נכון ובאחריות. הפערים הצטמצמו (כמה פעולות שעשה תמכו בכך – הסכם השכר במגזר הציבורי שהעניק תוספת גדולה יותר לבעלי השכר הנמוך, העלאת שכר המינימום, הגדלת קצבאות לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה), והאבטלה ירדה לשפל. בתקופה השנייה הוא איבד הרבה מאוד קרדיט, למרות פעולות ששיפרו את מצב הכיס של כמה אוכלוסיות. הוא לא היה שר אוצר של גזירות כלכליות. היחידים שיכולים לחוש נפגעים ממדיניותו הם מנהלי הבנקים וחברות הביטוח ששכרם הוגבל ל־2.5 מיליון שקל בעקבות חקיקה שהוא יזם, ורוכשי הדירות להשקעה – ואלה אנשים לא רבים, בסך הכל. מדוע הוא לא מקבל על כך הכרה בקלפי? זו תעלומה ששר האוצר הבא יצטרך להביא בחשבון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר