אריה דרעי - לא מה שחשבתם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אריה דרעי - לא מה שחשבתם

הציפיות מהשר אריה דרעי בקדנציה השנייה שלו במשרד הפנים היו נמוכות במיוחד. מעמדה כזאת אפשר רק להפתיע לטובה

4תגובות

בשל הרשעתו בפלילים בכהונתו בעבר כשר הפנים ועננת החשדות הפליליים המחודשת המרחפת כיום מעל ראשו, לאריה דרעי אין מוניטין משובח כשר, ודמותו הציבורית שנויה במחלוקת. עם זאת, בניגוד לתדמיתו ואולי דווקא בגללה, ובגלל הרצון שלו להוכיח את עצמו, דרעי הוא אחד משרי הפנים היותר טובים שהיו לנו בעשורים האחרונים.

זה התחיל בצעד פעוט אך לא מובן מאליו של מינוי מנכ"ל מקצועי מתוך המשרד – ממלא מקום המנכ"ל וראש האגף לשלטון פנים, מרדכי כהן. אם נראה היה שדרעי יהיה שר פוליטי, מוטה אינטרסים של המגזר החרדי שאותו הוא מייצג, הרי מינויו של כהן הוכיח את ההפך.

דרעי בישיבת ממשלה, ב-2017
מארק ישראל סלם

זה נמשך בסדרת החלטות מקצועיות שהוביל דרעי, שהן קשות לעיכול עבור פוליטיקאי. מה שסייע לו לקבל את ההחלטות הללו היו שני חסרונות קשים שמלווים אותו: האחד, אין לו מרכז מפלגה לשרת, וגם אין לו יותר מדי ראשי ערים מקורבים הלוחצים עליו; השני, משרד הפנים בכהונתו האחרונה נהפך למשרד חלש, לאחר שהיהלום שבכתר – מינהל התכנון – הוצא ממנו והועבר למשרד האוצר. ללא מינהל התכנון, ולאחר שגם מינהל האוכלוסין הופרד בצדק לרשות חיצונית (הוא כפוף לשר, אך לא למנכ"ל), למשרד לא נותרו הרבה סמכויות או עניינים לעסוק בהם. בצר לו, תר משרד הפנים אחר זהות חדשה, ומצא אותה במקום הנכון ביותר שיש: פיתוח השלטון המקומי והפיקוח עליו.

דרעי הוביל שורה של החלטות מהפכניות בניהול השלטון המקומי: הוא הגדיל את תקציב המענקים לרשויות המקומיות וכמעט והכפיל אותם ל־7.5 מיליארד שקל; הוא קידם את שינוי המבנה של השלטון המקומי ואת חיזוק הרשויות החלשות באמצעות מיזם האשכולות: התקבצות של רשויות בפריפריה, חזקות וחלשות ביחד, לשם קידום פרויקטים מרחביים. הצלחת האשכולות הביאה להתרחבותם לכל אזורי הארץ, וגם להכנסתם לתוך עבודת הממשלה – כיום משרדי הממשלה מקצים פרויקטים ותקציבים לאשכולות אזוריים, ולא רק לרשויות הפרטניות. למעשה, האשכולות הם הפתרון שמצא משרד הפנים לבעיית ריבוי הרשויות הקטנות בישראל. מאחר שאיחודי רשויות אינם ישימים פוליטית, מאחדים את הרשויות בדרך עקיפה של שיתוף פעולה מרחבי ביניהן. יש מי שמקווים כי תרבות האשכולות גם תהיה צעד ראשון להקמת מטרופולינים בישראל, מבלי לקרוא לילד בשמו.

איור: דורון פלם

דרעי וכהן מיקדו את תשומת לבם בשיפור איכות השלטון המקומי, ובעיקר בצמצום הפערים בתוכו. לשם כך העז דרעי להקים ועדות גיאוגרפיות קבועות, שיעסקו בסכסוכי הגבולות וההכנסות בין רשויות סמוכות. אם עד כה נמנעו שרי פנים להתעמת ולפסוק בין שתי רשויות, מעתה הוועדות הגיאוגרפיות עושות זאת באופן שוטף, ומתקנות עיוותים היסטוריים בגבולות של הרשויות בישראל. באמצעות הוועדות כיוון משרד הפנים חצים לכמה מהתרנגולות מטילות ביצי הזהב בישראל – בתי הזיקוק בחיפה, נתב"ג, רפא"ל – ולראשונה חייב את חלקן בתשלום ארנונה. מנתב"ג הוציאו כך 300 מיליון שקל לטובת הרשויות הסמוכות לה.

פעולה נוספת שביצע דרעי היא הקמת הקרן לצמצום פערים, עם העברת חצי מיליארד שקל לערי עולים וחלוקת הכסף באופן שוויוני יותר בין ערים חלשות. משרד הפנים התמקד בחיזוק הרשויות החלשות ובשינוי ארגוני בהן כדי לאפשר להן קפיצת מדרגה. לשם כך גם נולד המיזם של תוכנית המראה – תוכניות אסטרטגיות לרשויות חלשות, לא במטרה לאזן אותן, אלא במטרה לאפשר להן לפתח מנועי צמיחה עתידיים.

אולם גולת הכותרת של צמצום הפערים בין רשויות הוא הטיפול של משרד הפנים ברשויות החלשות ביותר – הרשויות הערביות בכלל, והבדואיות בפרט. החלטה 922 שהעבירה 10 מיליארד שקל לחברה הערבית, צוות 120 הימים לעניין התכנון והבנייה בחברה הערבית, וכן ההחלטה על הקצאת 3 מיליארד שקל לחברה הבדואית, בתוכם 800 מיליון שקל לחיזוק הרשויות הבדואיות, חייבו את משרד הפנים להקדיש משאבים רבים לטיפול בבעיות של החברה הערבית. בין השאר קיבל משרד הפנים לאחרונה החלטה היסטורית להכיר ב־70 אלף התושבים השקופים של הפזורה הבדואית ולהעניק לרשויות הבדואיות תוספת למענקי האיזון.

דרעי לא היה שר נטול לחצים פוליטיים. לחץ כזה גרם לו לסגת מאחת ההחלטות החשובות של כהונתו – האיחוד האפשרי של בת ים ותל אביב. כך הוא החמיץ הזדמנות היסטורית לפתור את בעית החולשה של בת ים, ועל הדרך להניח את הבסיס להקמתו של מטרופולין גוש דן. עם זאת, בסך הכל הוא מסיים כהונה כאחד משרדי הפנים הפעילים, האמיצים, ובעיקר השוויוניים ביותר שהיו לנו. ההתמקדות שלו בשלל הבעיות של השלטון המקומי הקפיצה את הפיקוח על השלטון המקומי מדרגה. משרד הפנים הוא כיום זרוע פיקוח אפקטיבית בהרבה מכפי שהוא היה לפני ארבע שנים, ועל כך ראוי דרעי להכרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר